המנכ"ל סירב לשלם על שירותי ייעוץ שניתנו לחברה - מה קבע בית המשפט?
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה תביעה נגד מנכ"ל פיסנטרה ומייסדה. החברה משווקת את מוצרי רב-קו אונליין. התובע, שמתמחה בייעוץ אסטרטגי, טען כי המנכ"ל פנה אליו באוקטובר 2018 וביקש את עזרתו על רקע משבר שאליו נקלעה החברה, והבטיח לו בעל פה שיקבל תמורת שירותיו 10% ממניות החברה. השופטת קבעה כי לא נחתם הסכם בעניין המניות, אבל התובע זכאי לשכר עבור הפעולות שהוא ביצע עבור החברה לאורך כחצי שנה.
בתביעה, שהוגשה על סכום של 10 מיליון שקל, סיפר היועץ כי לפני כשש שנים קידם משרד התחבורה רפורמה לביטול אפשרות התשלום לנהג האוטובוס במזומן או להטענת כרטיס הרב-קו באוטובוס. בתחילת 2018 הוחלט ליישם את הרפורמה באזור גוש דן, תוך הגברת פעילות החברות שמאפשרות טעינת הכרטיס באמצעות כלים חלופיים. בשוק פעלו אז פיסנטרה וחברות נוספות, ובכלל זה הופ-און, שהיא חברה בת של חברת התחבורה דן. הרפורמה הנ"ל יצאה לדרך בסוף 2018.
היועץ ציין כי באותה העת היתה פיסנטרה ערוכה בצורה טובה יותר מהופ-און ליישום הרפורמה, אך היישום שלה עוכב על די משרד התחבורה, כך לפחות לטענת הנתבע, ללא שום הצדקה עניינית. הנתבע חשד כי מאחורי העיכוב עומדים שיקולים לא ענייניים, שקשורים לקשרים אישיים שקיימים בין בכירים במשרד התחבורה ובדן.
- כל הכותרות
בשלב זה, כך לטענת היועץ, פנה אליו הנתבע כדי שהוא יסייע לו לגרום ליישום הרפורמה בהקדם. הם נפגשו באוקטובר 2018 בבית קפה, ובפגישה זו גובש ביניהם חוזה בעל פה שלפיו הוא יקבל 10% ממניות פיסנטרה באופן מיידי, ובתמורה הוא יטפל במשבר העסקי שפקד את החברה. הוא ציין כי הסתפק בהבטחה בעל פה מכיוון שהוא מיודד עם אביו של הנתבע, ובין הצדדים שררו יחסי אמון. לדבריו, לאחר שהוא קיים את חלקו והחברה יצאה מהמשבר, הכחיש הנתבע את ההסכם ביניהם, התחמק ממנו וסירב להעביר לו את התמורה המוסכמת.
מנגד, הנתבע טען כי לא נכרת שום חוזה בין הצדדים, וכי הרקע לפגישות ביניהם היה ניסיונו של התובע "להידחף לחברה", בטענה כי הוא "יודע למכור חברות". לדבריו, הפגישה בבית הקפה היתה בגדר החלפת רעיונות ראשוניים ובלתי מחייבים.
השופטת יעל בלכר קבעה כי התובע הוכיח שהנתבע ביקש את עזרתו בהליך הקידום של יישום הרפורמה בנסיבות של משבר. לדבריה, מחומר הראיות עלה כי מנקודת מבטו של הנתבע בזמן אמת, יישום הרפורמה עוכב או נדחה מטעמים לא ענייניים על רקע קשרים מושחתים, לדעתו, בין משרד התחבורה לבין דן והופ-און. השופטת הדגישה כי לחשדות לא נמצא בסיס בפועל, אך לעניין התביעה די בכך שהוכחה תחושתו הסובייקטיבית של הנתבע שכן זה היה הרקע לפנייה שלו אל התובע.
במקביל, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח שבפגישה שהתקיימה בבית הקפה גובש הסכם שלפיו הוא זכאי לקבל 10% ממניות החברה. היא ציינה, בין היתר, כי האופן שבו הציגו הצדדים את התובע כלפי צדדים שלישיים לא מלמד שהם ראו בו שותף בזמן אמת.
לעומת זאת, הוכח כי לאחר הפגישה בפרק זמן של כחצי שנה, התובע עסק בענייני החברה והשקיע מזמנו ומרצו, מתוך הנחה שהתמורה עבור הפעולות האלה שביצע, תיכלל בחוזה שייחתם בין הצדדים בעתיד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת בלכר בפסק הדין שפרסמה, התובע זכאי לשכר בהתאם לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. היא פסקה לטובת התובע סכום של מיליון שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום של 140 אלף שקל והוצאות משפט.
במקרה אחר, שהגיע להכרעה במאי 2023 בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, פוטר עובד, שלאחר מכן תבע סכום שלפי הסכם העבודה שלו הוא לא היה זכאי לו. תחילתו של הסיפור ב-2016, אז התחיל לעבוד התובע בחברת הארגז טכנופח תעשיות מתכת, שמאז עברה הליך של פירוק, ובחברת הארגז תעשיות. החברה עסקה בייצור ושיווק מוצרי מתכת בענף הזיווד האלקטרוני. התובע עבד בשני אתרים – אזור התעשייה תימורים וברקן בתפקידים שונים, אחראי על תחום הבטחת האיכות, ומנהל מחלקת הפיברגלס. בנוסף החל מאוקטובר 2019 התובע גם ניהל את אתר ברקן. התובע לא קיבל העלאת שכר בגין תפקידים אלה, אך הוא כן קיבל תוספת דמי הבראה וימי חופשה. התובע פוטר ב-2020. הוא טען כי היה זכאי לגמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה. בנוסף, עתר העובד לקבלת פיצוי לפי חוק הודעה לעובד על תנאי עבודה. מנגד, הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות בכללותה, וכי התובע היה מנהל בכיר בנתבעות, שהחוק אינו חל עליו, ושאינו זכאי לכל תשלום נוסף.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.כמה מרויח יועץ?יותם 01/07/2024 07:31הגב לתגובה זו0 0מיליון שקל על חצי שנה עבודה.. יפה..סגור
-
1.לכזו סוגיה מינוריתאם 29/06/2024 09:40הגב לתגובה זו0 1מוקדש זמן כה רב ויריעה ארוכה,אזי אנא אנו באים בעולם המשפט שהופך ל משפחסגור
