תושבת ארה"ב הגישה תביעת רכוש בישראל - וזו הסיבה שהיא נדחתה
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קיבל באחרונה בקשה של גבר לסילוק התביעה הרכושית שהגישה נגדו פרודתו, על הסף. מדובר בזוג ישראלי שגר כבר יותר מ-30 שנה בארצות הברית. השניים אף החלו לנהל שם את ההליכים המשפטיים הנוגעים לרכוש, בעקבות פרידתם. לאור הנסיבות האלה, קבעה השופטת מיכל ברגר בלום כי בית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לדיון בתביעה, וכי הותרתה על כנה עלולה להוביל בסופו של דבר להכרעות סותרות.
במסגרת התביעה, שהוגשה לבית המשפט בפברואר האחרון על ידי עו"ד לימור דוידי, ביקשה האשה לקבוע חלוקה ואיזון משאבים בינה לבין הפרוד שלה, ולהורות על פירוק השיתוף ביניהם בדירה המשותפת של הצדדים שנמצאת בישראל. בנוסף, נטען כי לפרוד ולאחיו יש חשבונות בנק בארץ שבהם נמצאים כספים ששייכים גם לאשה, ושהיא חוששת שהשניים ינסו להבריח דרכם את הנכסים ששייכים גם לה.
חודשיים לאחר הגשת התביעה הגיש הפרוד, באמצעות בא כוחו עו"ד איתן פלדמן, בקשה לסילוקה על הסף. לדבריו, בית המשפט במקום מגוריהם כבר החל לדון בענייניהם הרכושיים, ובנסיבות אלה אין הצדקה לנהל הליך רכושי מקביל בישראל. לדבריו, בית המשפט הישראלי אינו "הפורום הנאות", כך על פי הבקשה, לקיום הליך משפטי נפרד בנושא פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש המשותף בישראל בלבד, אלא יש לאפשר לבית המשפט האמריקאי לדון בכל הסוגיות הרכושיות של הצדדים ביחד. מנגד, טענה האשה כי ההליך שנערך בארצות הברית אינו כולל את נכסי הצדדים בישראל, וממילא יש להמשיך לדון בתביעתה הנוכחית הנוגעת לדירתם הממוקמת בארץ.
- כל הכותרות
לאור המחלוקת ביחס לזהות הנכסים הנדונים בבית המשפט האמריקאי, הורתה השופטת ברגר בלום לכל אחד משני הצדדים להציג כתבי טענות מאותו הליך, המלמדים לשיטתו על עמדתו.
המסמכים שהוגשו על ידי הפרוד תמכו באופן מובהק בעמדתו, שכן נמצא בהם כי זוגתו לשעבר אכן כללה את דירתם בישראל במסגרת רשימת הנכסים שאותם פירטה בהליכים שבבית המשפט האמריקאי. עוד עולה מהמסכים שהגיש, כי עורכת הדין של האשה באותם הליכים ביקשה מהפרוד מידע בנוגע לדירה שבישראל ולהכנסות הנובעות ממנה, ואף חתמה על תצהיר המאשר שהנכס המצוי בארץ, כמו גם ההכנסות ממנו - וכל אלה נדונים כעת במסגרת ההליך שמתנהל בבית המשפט שבארצות הברית.
"מהדברים הללו עולה כי לא רק שמירב הזיקות לסכסוך בין הצדדים נתון לפורום המשפטי בארה"ב וכי הצדדים ציפו ששם תתקיים ההידיינות, אלא שעניין זה כבר מתברר בארה"ב. מתן החלטות סותרות ביחס לאותו הנכס על ידי ערכאות שונות עשוי לגרום לפגיעה גם בצדדים וגם באינטרס הציבורי, שכן יש בכך כדי להשפיע על הוודאות לעניין הנכס כלפי צדדים שלישיים", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.
היא הוסיפה כי לפני הדיון בבקשת הסילוק הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לפטור אותם מהתייצבות לדיונים בתיק, וזאת על אף חובת ההתייצבות הכללית שקיימת בבית המשפט לענייני משפחה. "הדבר מלמד על כך שאין זה טבעי עבור הצדדים להגיע לישראל לצורך ניהול ההליך המשפטי", קבעה השופטת.
וכשעוברים לעסוק בסוגייה שבלב העניין, פיצול הדיון בהליכים הרכושיים של הצדדים בין בתי המשפט שבארצות הברית ובישראל אינו יעיל לדברי השופטת, ומוביל לבזבוז זמן שיפוטי, להטלת נטל כבד על הצדדים - וכאמור, גם לחשש מכך שיתקבלו החלטות סותרות בתי הערכאות שבמדינות השונות. לפיכך, לפי השופטת, יש לאפשר לבית המשפט האמריקאי לדון בסוגיות הרכושיות כמכלול, ולקבל את בקשת הפרוד לסילוק התביעה שהוגשה לבית המשפט בישראל על הסף. האשה חויבה לשלם לבן זוגה לשעבר הוצאות משפט בסכום של 8,000 שקל.
במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע באחרונה בתיק שבו בני זוג שגרים מזה 25 שנה בארה"ב, ביקשו להשכיר את ביתם, שממוקם בכפר אז"ר - מושב לשעבר וכיום שכונה ששייכת לרמת גן. הבית בנוי על נחלה שלא רשומה על שמם. רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החליטה שלא לאפשר את ההשכרה לבני הזוג, והשניים הגישו לבית המשפט ערקעור על ההחלטה. הנחלה הוחכרה לסבו של התובע עוד לפני קום המדינה. במהלך השנים נבנו בשטח הנחלה שני בתים – באחד גר אחיו של התובע, ואילו בשני גרו עד שנת 2000 התובע ורעייתו. בשנה זו עשו השניים רילוקיישן לארצות הברית, ושם הם גרים מאז ועד היום. בינואר 2015 קיבלה רמ"י את הבקשה של אמם של התובע ואחיו, להעביר את הנחלה על שם האחרון. הדבר הוביל לסכסוך משפחתי שהסתיים בפשרה, שלפיה כשהדבר יתאפשר מבחינה משפטית – הבית יפוצל מן הנחלה ויועבר על שמם של התובעים. כמו כן, שני הצדדים הסכימו כי עד למועד השלמת הפיצול, יפעל כל אחד בקרקע שברשותו כאילו הוא הבעלים שלה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
