האם מגפת הקורונה היא סיבה מוצדקת לאיחור במסירת דירות?
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה ערעור שהגישו רוכשי דירות על פסק דין שהעניק להם פיצוי חלקי בלבד על איחור במסירה שלהן. סגנית הנשיא אביגיל כהן קבעה כי בית משפט השלום טעה כשהפחית חלק ניכר מהפיצוי ללא ראיה שקושרת ישירות בין מגפת הקורונה לבין העיכוב במסירה. בהתאם לכך, פסקה השופטת למערערים פיצוי מוגדל בסכום כולל של 226,250 שקל.
המערערים הם ארבעה זוגות שרכשו ב-2018 דירות בשכונת נופים שבמודיעין. עבור שניים מהזוגות מסירת הדירות היתה אמורה להתרחש בפברואר 2020, כלומר לפני שפרצה מגפת הקורונה בישראל. עם זאת, כל ארבעת הזוגות קיבלו את דירותיהם באיחור ניכר רק באפריל 2021.
באוגוסט האחרון נדחתה ברובה התביעה של בעלי הדירות נגד יזמית הבנייה, בדרישה לפיצוי בעקבות האיחור שחל במסירתן. בפסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב נקבע כי למגפת הקורונה היו השפעות משמעותיות ביותר על היכולת של היזמית לעמוד בכל התחייבויותיה, ולפיכך מוצדק לפסוק רק לטובת שניים מהזוגות פיצוי מוקטן של כ-20 אלף שקל. על פי פסק דין, שני הזוגות האחרים נותרו ללא פיצוי כלשהו.
בעלי הדירות לא השלימו עם התוצאה של התביעה והגישו, באמצעות עו"ד איתן פלדמן, את הערעור על פסק הדין למחוזי. לטענתם, בית המשפט טעה בכך שהכיר באופן שרירותי במגפת הקורונה כגורם מסכל, שגרם לאיחור במסירת הדירות. המערערים התעקשו כי לא הוצגו מטעם היזמית ראיות כלשהן שמוכיחות קשר מבוסס בין המגפה העולמית לבין העיכוב שחל בהקמת הבניין, ולפיכך לא כל הצדקה להפחית מכספי הפיצוי שמגיעים להם. מנגד, טענה היזמית, באמצעות עו"ד גיא הרמלך ועו"ד ברק משה, כי אין הצדקה להתערב בפסק הדין ויש לדחות את הערעור.
- השופטת תקפה: "הדירה לא תוחזק כקלף מיקוח"
- נוף הגליל: תביעת של כ-13 מיליון שקל נגד יזמי פרויקט "מחיר למשתכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כפי שכבר נקבע בפסיקה, צמד המלים 'משבר הקורונה' או מגפת הקורונה אינו בבחינת מילות קסם שיש בהן כדי להצדיק באופן גורף כל איחור בבניה וכל איחור במסירת דירות", כתבה השופטת כהן בראשית דבריה בפסק הדין שפרסמה. היא אף הדגישה כי "הקבלן הוא זה שצריך להוכיח כי מדובר בכוח עליון ובנסיבות אובייקטיביות של ממש, שהשפיעו על מילוי התחייבויותיו במועד באופן שיצדיק את העיכוב במסירה".
ואולם לדברי השופטת, לא הוכח כי כל תקופת האיחור שהיה במסירת הדירות של המערערים – כ-13 חודשים עבור שניים מהזוגות וכעשרה חודשים עבור הזוגות האחרים – אכן קשור למגפה העולמית. כאמור, שניים מהזוגות היו אמורים לקבל את דירותיהם עוד לפני פרוץ המגפה בישראל, כך שברור כי אין קשר בינה לבין העיכוב במסירה. יתר על כן, ממסכת הראיות עלה כי היזמית שלחה לזוגות האלה מכתב כבר בדצמבר 2019 – שלושה חודשים לפני הגעת הקורונה לארץ – שבו נכתב כי צפוי עיכוב במסירה עד לדצמבר 2020, כלומר איחור של כעשרה חודשים במסירת הדירות שלהם.
בנוסף, השופטת קבעה כי בית משפט השלום טעה כשהפחית חלק ניכר מהפיצוי על דרך האומדן, מבלי לבקש מהיזמית שתמציא ראיות המצויות בהישג ידה, כמו יומני עבודה, שמוכיחות כי אכן היה קשר בין הקורונה לעיכוב במסירה. "כיוון שקשר סיבתי ישיר לא הוכח כאמור, וניתן היה להוכיח מה מתוך תקופת האיחור מקורו במגפת הקורונה – אין סיבה שלא לפסוק לכלל המערערים פיצוי בגין האיחור על פי דין", סיכמה השופטת. היא קבעה את הפיצוי לארבעת הזוגות על 210,225 שקל, והחליטה כי על היזמית לשלם להם גם הוצאות משפט בסכום כולל של 16 אלף שקל.
- דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
- שופט כדורגל סובב את הקרסול - פנה לביטוח לאומי; האם זו תאונת עבודה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט
במקרה אחר, שבו הכריע בית השלום בתל אביב בנובמבר 2023, נרשם איחור במסירת הדירות גם בפרויקט תמ"א 38 שבנתה היזמית עדי חושן ב-2015. לפי ההסכם, הרוכשים היו אמורים לקבל את הדירה במאי 2018, אך בפועל קיבלו אותה בדצמבר 2020. היזמית, שהיתה בחדלות פירעון, טענה כי היא לא אשמה בעיכוב. הרוכשים, ששילמו את מלוא התמורה, ואף הקדימו בחלק מהפעמים את התשלומים, עיכבו את התשלום האחרון שהיה צריך להתבצע כשבוע לפני מועד המסירה, משום שקצב הבניה היה אטי וברור היה שהקבלן לא יעמוד בהסכם. הם הוזמנו לפגישה לצורך מסירה ראשונית רק בדצמבר 2019, שנה לפני קבלת המפתח, והתכוונו לשלם את הכסף. הדיירים טענו כי לא לא היה טופס 4 וברור שהבניין לא היה מוכן. רק שמונה חודשים אחר כך, בקיץ 2020, התקבל האישור לאכלוס. לכן הם הסכימו לשלם את מלוא התמורה כנגד קבלת הדירה, וכי הטענות של שני הצדדים על הפרת הסכם יידונו לאחר מכן. מאוחר יותר, כשקיבלו את הדירה - הם תבעו. היזמית טענה כי בטענה שלהם אין ממש, משום שחברת החשמל עיכבה את העבודות וגם התפשטות נגיף הקורונה השפיעה על הקצב - הקורונה התפשטה במרץ 2020, הרבה אחרי המועד המקורי בהסכם. בנוסף, הם טענו כי התובעים סירבו לשלם את הכסף בזמן (אף שהבניין לא קיבל טופס 4).
