האם פגיעה בתאונת דרכים בזמן חל"ת נחשבת תאונת עבודה?
בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר באחרונה בתאונת דרכים שעבר עובד בזמן שהיה בחל"ת (חופשה ללא תשלום), כשהיה בדרכו לפגישת שכר עם מעסיקו, כתאונת עבודה. השופט תומר סילורה הדגיש כי בתקופת החל"ת יחסי העבודה לא מתנתקים ומתקיימת זיקה מובהקת בין הנסיעה של התובע, שבמהלכה נפגע, לבין עבודתו.
התובע, בן 34, הועסק בתקופה שרלוונטית לתביעה בחברת יהלומים שמשרדיה נמצאים במתחם הבורסה ברמת גן. המקרה התרחש במהלך מגפת הקורונה והתובע, כמו רבים אחרים מעובדי הבורסה, הוצא לחופשה ללא תשלום. בשלב מסוים הוחלט להחזיר את האיש לעבודה, והיה צורך לערוך פגישה שבה ידונו הצדדים בתנאי השכר שלו, והיא נקבעה למאי 2021.
ואולם בזמן שהעובד היה בדרכו לפגישה הנ"ל, הוא עבר תאונת אופנוע קשה שהותירה אותו עם שברים רבים בגולגולת. כחודש לאחר תאונת הדרכים, הגיש הצעיר תביעה להכרה בה כתאונת עבודה, ולקבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי בהתאם. אבל התביעה שלו נדחתה בנימוק שבזמן התאונה לא התקיימו יחסים של עובד-מעביד בינו לבין החברה. ובעקבות כך הוגשה התביעה לבית הדין בינואר 2022.
- כל הכותרות
לטענת העובד, אלמלא עבודתו הוא לא היה נפגע בתאונה, ולפיכך יש זיקה ברורה בינה לבין העבודה, ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. להוכחת הזיקה הציג העובד הודעת ווטסאפ ששלח לו מנכ"ל החברה דקות ספורות אחרי התאונה, ובה הוא כתב לו: "בוקר טוב, אתה פה?". הדבר מלמד על כך שנציגי החברה המתינו להגעתו לפגישה במשרד. מנגד, הביטוח הלאומי טען כי בזמן תאונת הדרכים התובע היה עדיין בחל"ת, ולא הוכח שהיו בינו לבין החברה יחסי עובד-מעביד – כך שההחלטה שלו שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה היתה נכונה.
בתחילה הבהיר השופט סילורה בפסק הדין שפרסם כי המחלוקת שקיימת בין הצדדים אינה סביב העובדות. כלומר הביטוח הלאומי מודה כי התובע נפגע בתאונת דרכים בזמן שהיה בדרכו למשרדי החברה. המחלוקת המשפטית היא סביב השאלה אם יש להכיר בה כתאונת עבודה בזמן חל"ת, כשהעובד היה בדרכו לפגישת סיכום תנאי שכר.
השופט אף ענה על השאלה - בחיוב. "פגיעתו של התובע התרחשה כשהיה בדרכו לפגישת עבודה שעתידה היתה להתרחש במתחם הבורסה ברמת גן, עקב ולצורך עבודתו וחזרתו מחל"ת, בכדי להסדיר ולהחליט יחד על תנאי העסקתו של התובע. לפיכך, יש זיקה ברורה בין נסיעתו של התובע למתחם הבורסה ברמת גן לבין עבודתו ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה", הוא כתב בפסק הדין.
הוא גם הדגיש שבזמן חל"ת יחסי העבודה אינם מנותקים לחלוטין אלא רק מושעים, תוך שמירת הקשר החוזי. ולכן, לפי השופט, ניתן לקבוע כי במועד התאונה היו בין התובע לחברה יחסי עובד-מעביד. לדבריו, לא יעלה על הדעת כי עובד שהוצא לחל"ת בכפייה עקב מגפת הקורונה וסיכם עם המעסיק שלו על החזרתו לעבודה, יישאר בלי ההגנה של הביטוח הלאומי.
אמנם תאונת עבודה מוגדרת על פי חוק על ידי שני מרכיבים – "תוך כדי העבודה" ו"עקב העבודה" – וכאן לכאורה לא מתקיים היסוד הראשון. ואולם לדברי השופט, יש לשים את הדגש על המרכיב השני, ומאחר שברור כי התובע נסע ונפצע "עקב" העבודה, הרי שיש להכיר בו כנפגע עבודה. לאור כל אלה קבע השופט כי האירוע יוכר כ"תאונת עבודה". הביטוח הלאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 שקל.
במקרה אחר, עובדת של עיריית תל אביב, שמועסקת ככוח עזר בבית החולים איכילוב ונפגעה במהלך השתלמות שעברה, ביקשה מבית הדין לעבודה בעיר הכרה כנפגעת עבודה, לאחר שהביטוח הלאומי דחה את תביעתה. בית הדין הכריע במקרה באפריל האחרון. העובדת החליקה על שלולית בדרך חזרה לכיתה שבה נערכה ההשתלמות מההפסקה, וספגה חבלה רב מערכתית, שכללה פגיעת ראש וחבלה לאורך עמוד השדרה. התובעת, בת 48, החלה לעבוד בבית החולים איכילוב בסוף 2016. בשלב מסוים נשלחה לעובדי העירייה תוכנית של לימודי מורשת תל אביב וההיסטוריה של המזרח התיכון, במסגרת לימודי השתלמות מטעם המעסיקה. מתוך מחשבה שהלימודים צפויים לשפר את מעמדה ואת שכרה בעירייה, החליטה העובדת להצטרף להשתלמות. ואולם במפגש השלישי, שהיה בנובמבר 2019, נפגעה העובדת. בדרכה חזרה לכיתה שבבניין המכללה שבה נערכה ההשתלמות, היא החליקה בפתאומיות ובעוצמה בגלל שלולית מים שנוצרה עקב פיצוץ בצינור ביוב מהשירותים. בעקבות ההחלקה שלה, ספגה העובדת כאמור פגיעה רב מערכתית ממשית, ובכלל זה חבלת ראש, פגיעה לאורך עמוד השדרה עם הקרנה לגפיים, קרע בכתף שמאל ופגיעה בירכיים, בקרסוליים ובבית החזה.
במקרה נוסף, הכריע בית המשפט המחוזי בלוד באפריל האחרון בתביעה של עובד לשעבר במפעל לעיבוד מזון עקב תאונת עבודה שעבר. התאונה, שבמהלכה נחתך האיש באגודלו מסכין במהלך תיקון תקלה במדפסת, הצטרפה לתאונה קודמת שבה נפגעו יתר אצבעותיו באותה כף יד, ולמעשה השביתה אותה לחלוטין. בעקבות האירוע החל העובד לסבול מפוסט טראומה ורתיעה מסכינים. התובע, בן 60, החל לעבוד בחברה הנתבעת, שמתמחה בעיבוד של מזון, כבר ב-1997. כעשור לפני תחילת עבודתו, הוא עבר תאונה שבה הקמיצה, האמה והזרת שלו נקטעו, כשהאצבע המורה נהפכה ל"אצבע פטיש" (מקובעת בצורת ר'). בעקבות כך האגודל נהפכה לאצבע המתפקדת היחידה בכף היד שלו. תאונת העבודה התרחשה ביולי 2017 - 20 שנה אחרי שהתובע החל לעבוד בחברה, שבה שימש אחראי משמרת אריזה. הוא הבחין כי המדפסת הפסיקה לעבוד בגלל מדבקות שנותרו תקועות בתוכה, ולכן הוא גירד אותן באמצעות סכין. ברגע של חוסר תשומת לב, החליקה הסכין ופגעה באגודל שלו.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
