הפלרטוט של גבר בגריינדר מאחורי גבה של אשתו עלה לו ביוקר
גבר נשוי שהתכתב מאחורי הגב של אשתו עם גברים אחרים באמצעות אפליקציית גריינדר, ייאלץ לשלם לה בזמן הגירושים שלהם את הכתובה בסכום של 180 אלף שקל – כך נפסק על ידי בית הדין הגדול בירושלים. בכך הפכו הנשיא דוד ברוך לאו והדיינים אליעזר איגרא ומיכאל עמוס את החלטת בית הדין האזורי, שהחליט לפטור את הבעל מהכתובה, בנימוק כי לא הוכח כי אכן קיים בפועל יחסי מין עם גברים.
שני הצדדים, בעל ואשה, חוו לאורך כל תקופת נישואיהם מריבות רבות וקשיים בקיום יחסי אישות. ואולם שום דבר לא הכין את האשה לתגלית המרעישה שנחשפה בפניה בשנים האחרונות: היא גילתה כי בעלה מנוי באתר גריינדר, המיועד להיכרויות עבור קהילת הלהט"ב. האשה, שחשה פגועה עד עמקי נשמתה בעקבות כך, פנתה לבית הדין הרבני האזורי בחיפה בתביעת גירושים לרבות תשלום כתובה, אך היא נדחתה.
בית הדין קבע כי לא הוכח מההתכתבויות של הבעל באפליקציית גריינדר כי הוא אכן שכב בפועל עם גברים אחרים, ועולות מהן פנטזיות מיניות בלתי ממומשות בלבד. עובדה זו, לצד הטענה של הבעל, שלפיה הוא דו-מיני ולא גיי, שהמשיך לקיים יחסי אישות עם אשתו בתקופת המשבר – הביאה את בית הדין לפסוק כי האשה אשמה בגירושים, ולכן היא לא זכאית לתשלום הכתובה שלה.
- כל הכותרות
האישה מיאנה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור על ההחלטה של בית הדין האזורי לבית הדין הגדול. ברקע של הערעור ניצבה קביעת בית הדין האזורי שלפיה כדי להכריע בשאלת הכתובה, יש לבחון כיצד השפיעה נטייתו המינית של הבעל על חיי האישות של בני הזוג.
בזמן שבית הדין האזורי קבע, כאמור, כי אי קיום היחסים החד-מיניים לצד המשך קיום יחסי האישות בין הצדדים פוטרים את הבעל מתשלום הכתובה, הגיעו דייני הערעור למסקנה שונה לחלוטין. "לדעתנו המידע שהתגלה בהחלט הביא את האשה למצב שבו שוב לא יכלה להמשיך לחיות עם הבעל", כתבו הדיינים בהחלטתם. "גם כאשר לא מוכח שהאיש 'רועה זונות' בפועל, עדיין כשאנו דנים לגבי חיוב הכתובה ו'ממי יצאו הגירושין' – די במה שכן עשה האיש ונתגלה לאשה, כדי שאפשר יהיה לומר שהוא גרם לפירוק הבית והגירושין יצאו ממנו".
לדברי הדיינים, עצם התכתבות הבעל בגריינדר, תוך שליחת תמונות בוטות ונתינת עינו באחרים, יצרה אצל אשתו תחושת מאיסות ובגידה שהובילה אותה למסקנה כי המשך נישואיה של השניים אינם אפשריים. "ברור שאשה אינה יכולה לחיות עם בן זוג שבעודו עמה מפתח קשרים עם אחרים, שלזה לא ייקרא מימוש ההתחייבות שלו לאשתו. אלו לא חיי נישואין!", נכתב בפסק הדין שפורסם.
הדיינים תיארו את ההתעניינות של הנתבע באחרים כחמורה יותר מהטחת מכות פיזיות באשתו, וכנעיצת סכין בלב חיי הנישואים שלהם. לאור זאת, הם קבעו, יש לראות את הבעל כאשם הבלעדי בגירושים - וכתוצאה מכך יש גם לחייב אותו באופן עקרוני בתשלום הכתובה.
ואולם שברובד המעשי, נוכח הסכום המוגזם של הכתובה (בפסק הדין לא צוין הסכום המקורי של הכתובה), החליטו הדיינים להפחית משוויה בפועל, ולהטיל על הבעל חובת תשלום בהיקף של 180 אלף שקל בלבד, בחלוקה לעשרה תשלומים.
במקרה אחר, הכריע בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בפברואר 2019 בתביעה בשווי 5 מיליון שקל שהגישו אשה ואמה נגד בעלה לשעבר של האשה, בטענה כי הסתיר מהן במשך שנים את היותו הומוסקסואל. הצדדים היו נשואים זה לזו במשך עשר שנים, ומנישואיהם נולדו להם שלוש בנות. בשלב מסוים פרץ משבר בין בני הזוג, שהוביל לשורת הליכים משפטיים ביניהם בנושאי רכוש והמשמורת והמזונות על בנותיהם. בין היתר, הגישו האשה ואמה תביעה נזיקית בסך 5 מיליון שקל נגד האיש, בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו להן לטענתן, כתוצאה מהונאתן והטעייתן על ידי האיש לפני הנישואים ובמהלכם, בכל הנוגע לנטייתו המינית. לטענת התובעות, הנתבע הוא הומוסקסואל שחי חיים כפולים, כשמצד אחד הציג עצמו כאדם דתי והטרוסקסואל, ומאידך פעל מאחורי גבה של האשה וניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי, שבמסגרתו נאף ובגד בה, ניהל רומן עם מאהב ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה. לטענת התובעות, מטרתו היחידה של האיש היתה להשתלט על כספי האשה ומשפחתה, ולהשתמש בה כסיפור כיסוי לדמותו האמיתית.
במקרה נוסף, פסק בית המשפט לענייני משפחה באשדוד ביולי 2023 בסכסוך על כספי מזונות בין שני בני זוג שניהלו רומן, שכתוצאה ממנו נולדו להם שני ילדים מחוץ לנישואין. תחילת הסיפור לפני 17 שנה, אז החל רומן בין התובעת לנתבע. התובעת טענה כי הם ניהלו קשר זוגי וחשבו על נישואים. הגבר מצדו, טען כי אין לדברים שחר וכי מדובר היה בקשר מיני בלבד. הנתבע היה נשוי בכל השנים שבהן ניהל את הרומן עם התובעת, והוא אב לארבעה ילדים נוספים מנישואיו, שנולדו בין 2000 ל-2023. התובעת היא אם לחמישה ילדים - שני הילדים שלה ושל הגבר וכן לשלושה ילדים נוספים, שנולדו לה מקשרים זוגיים נוספים שניהלה. ב-2020 הגישה התובעת תביעת אבהות, שבמסגרתה עתרה למתן פסק דין המצהיר כי הנתבע הוא אביהם של הקטינים. הצדדים והקטינים הופנו לבדיקת סיווג רקמות, שקבעה כי הנתבע הוא אבי הקטינים, ופסק דין בתביעת האבהות ניתן בסוף 2021. לאחר מכן האשה הגישה תביעה לחיוב אבי שני ילדיה בתשלום מזונות לילדים המשותפים הקטינים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
