הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?

זוגות רבים יוצאים מדי שנה לרילוקיישן במדינות רבות ברחבי העולם, באופן טבעי הם מטפלים בענייני התעסוקה, מגורים, חינוך ועוד. בשיחה עם עו"ד שלומית אפרתי שותפה במשרד בקרמן-אפרתי, פיירשטיין-טייאר לאתר ביזפורטל עולות סוגיות משפטיות שיכולות לצוץ בעקבות השינוי והמעבר.

"האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני זוג שיוצא לרילוקיישן כאשר אחד רוצה לחזור לישראל והשני רוצה להישאר. סוגיה ראשונה שתעלה תהיה מי ערכאת השיפוט שתכריע האם הילדים יחזרו לישראל או יישארו במדינת המעבר". אומרת עו"ד אפרתי. "סוגיה נוספת - פערי כושר ההשתכרות, בדרך כלל לא מדובר בנקודת מוצא סימטרית ואחד מבני הזוג רוצה להשביח את עצמו והשני בדרך כלל מתלווה ולא בטוח שישתלב בשוק התעסוקה ופערי ההכנסה שגדלים בין בני הזוג יכולים ליצור מורכבות. באמצעות הסכם שנערך לפני הנסיעה ניתן לתת מענים לשני האתגרים האלו".
 
למה שהסכם בישראל יכובד על ידי בית משפט בחו"ל?
"אנחנו מטמיעות בתוך ההסכם תניית שיפוט מי תהיה ערכאת השיפוט שתכריע בסוגיה, בכדי להבטיח את היישום של הסעיף צריך להתייעץ עם עו"ד מקומי שמתמצא בדין הזר, למשל בארה"ב התפיסה היא שלאחר שהילדים שוהים מספר חודשים מתגבשת סמכות השיפוט של ערכאת השיפוט בארה"ב.

"ולאור החשש שהסעיף ייפגש עם בית המשפט במדינה הזרה לאור הפרת ההסכמות, יש מערכת תמריצים שיבטיחו שבן הזוג לא ירצה להפר את ההסכמות. כך שאם בן הזוג פונה לבית המשפט במדינה הזרה הוא יצטרך לשלם קנס שיגרום לו להימנע ולבצע את אותה פעולה. הסיכון קיים גם בסוגיות כלכליות".
 
יש לך דוגמא מהשטח איך זה בא לידי ביטוי?
"יש לנו זוג שיצא לרילוקיישן דאז בלי ילדים, הוא עובד הייטק במשרה בכירה, הרוויח משכורות מאוד נאות והשביח את עצמו בשהות בארה"ב.  כאשר בת הזוג החליטה לגדוע את תקופת השהות, לאחר שנולדו להם ילדים, ולא נערך הסכם מקדמי. בית המשפט בארה"ב לאחר הליך משפטי מורכב, מכריע שהקטינים חוזרים לישראל, בעקבות כך בן הזוג החליט גם לחזור עם הילדים לישראל.  
 
"למרות שנתנה הכרעה לגבי חזרת הקטינים לישראל. בית המשפט הכריע כבר, בסוגיות כלכליות של מזונות אשה ומזונות קטינים לפי הדין האמריקאי שהינו מאוד אגרסיבי בנושא מזונות בנסיבות הקיימות של פערי שכר. התוצאה הייתה, שלמעשה למרות  שאותו בן זוג לחזר לישראל המשיך להיות חשוף לאותה פסיקה אגרסיבית ושילם סכומי עתק בסך מצטבר של של 650 א' ₪. לו נערך הסכם מקדמי היה ניתן למנוע את תחולת הדין הזר באותן סוגיות".
   
יש דוגמאות רבות של אנשים שמגיעים לבתי משפט גם כאשר יש הסכם - האם לא מדובר בעודף משפטיזציה?
"יש כאן שאלה אידיאולוגית שמלווה גם תהליך של הסכם ממון רגיל. צריך להבין, זוג שבוחר לא לעשות הסכם מקדמי לא מתנתק מעולם המשפט בהנחה שיהיה קונפליקט. אלא, שכאשר נערך הסכם יש לו אפשרות לשלוט יותר בתוצאות של האירוע המשפטי. אפשר להסתכל על זה כמו אירוע ביטוחי, כאשר רוכשים פוליסת ביטוח למרות שיש היתכנות נמוכה שהאירוע הביטוחי יתממש, אלא שככל שהוא יתממש הנזקים משמעותיים ולכן אנחנו בוחרים לרכוש את הפוליסה.

"זה מקרה מהסוג הזה שהעדר הסכם יכול להוביל לכך שמדינה זרה מתערבת בסמכות השיפוט באופן שיוביל לתוצאות הרות אסון. ולחשוף לתשלום סכומים של מאות אלפי שקלים ולהתערב חלילה בנושא הקריטי של מקום מגורי הילדים".
 
יש מסמכים משפטיים נוספים שנדרשים בעת מעבר למדינה זרה?
"יש סט של עוד שני מסמכים – צוואה וייפוי כוח מתמשך. בשניהם חשוב לשים לב שאם יש חברות משפחתיות או שאינן משפחתיות גם התקנונים יעברו התאמות שיעלו בקנה אחד עם מסמכי הצוואה וייפוי הכוח בכדי להימנע מפער ולא יהיה ניתן לממש את המסמכים האלו בתוך החברות".
  
לראיון המלא: