האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
גילוי מרצון
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, נדונה תביעה שהגיש אדם כנגד בנק הפועלים, על רקע סירוב הבנק לבצע העברת כספים משמעותית מחשבונו של התובע בארה"ב לחשבונו בישראל. הסוגיה המרכזית שנדונה בפסק הדין היא זכאות הבנק לסרב לבצע העברת כספים כשיש חשש בנוגע למקורם - גם אם אותם כספים הועברו תחת הליך של גילוי מרצון.
התובע, גמלאי של אגד, מנהל חשבון בבנק הפועלים. במסגרת דיווחיו לרשויות המס בארה"ב, פעל התובע תחת נוהל גילוי מרצון, שמטרתו להעניק חסינות מפני העמדה לדין בגין עבירות מס, בתמורה לחשיפת נכסים והכנסות שנרכשו בעבר מבלי לדווח לרשויות המס. עם זאת, נוהל זה אינו מעניק חסינות מפני חקירות אחרות, במיוחד בתחום איסור הלבנת הון.
במסגרת תביעה זו, התובע ביקש מבית המשפט להורות לבנק הפועלים לקבל את העברת הכספים מחשבונו בארה"ב או מכל חשבון אחר שאושר על ידי רשויות המס האמריקאיות. התובע טען כי הכספים הם "כשרים למהדרין", לאחר שעברו את הליך הגילוי מרצון, וכי אין עילה לבנק לסרב לבצע את ההעברה.
- כל הכותרות
התובע טען כי הכספים התקבלו ביושר וכי כל ההכנסות דווחו לרשויות המס בארה"ב. לדבריו, נוהל הגילוי מרצון שבו השתמש מהווה תהליך שבמסגרתו ניתנה לו החסינות הנדרשת, ולפיכך יש לאפשר את העברת הכספים. עוד הוסיף כי סירוב הבנק לבצע את ההעברה גורם לו לנזק כלכלי חמור ופוגע בזכויותיו.
מנגד, טען הבנק כי יש לו חובה חוקית למנוע ביצוע פעולות חשודות הקשורות לכספים שמקורם אינו ברור, וזאת בהתאם לחוק איסור הלבנת הון. לטענת הבנק, ההשתתפות של התובע בהליך הגילוי מרצון אינה מבטיחה כי מקור הכספים הוא חוקי, ולכן קיימת הצדקה לסירוב לבצע את ההעברה.
בית המשפט קיבל את עמדת הבנק וקבע כי הסירוב לבצע את ההעברה היה מוצדק. בפסק הדין שפרסם השופט מאזן דאוד נכתב כי נוהל הגילוי מרצון נועד לפתור בעיות של אי דיווח על הכנסות לרשויות המס, אך אין בו כדי להוות ראיה לכך שהכספים הם חוקיים מבחינת דיני איסור הלבנת הון. יתרה על כן, בית המשפט הבהיר כי על הבנקים חלה חובה מוגברת לבדוק את מקור הכספים המועברים באמצעותם, גם כשמדובר בכספים שפורמלית הוכשרו במסגרת נוהל גילוי מרצון.
פסק הדין מדגיש את חשיבות ההקפדה על הוראות חוק איסור הלבנת הון והחובות המוטלות על הבנקים בישראל. הבנק לא חייב לקבל כספים רק משום שהעברתם הותרה על ידי רשויות המס במדינה זרה, אלא עליו לבחון את כל ההיבטים של הכספים האלה, כולל מקורותיהם - ועליו לוודא שאינם קשורים לפעילות פלילית כלשהי.
ההכרעה במקרה הזה מציבה גבול ברור בין נוהל הגילוי מרצון לבין החובות הנוגעות לאיסור הלבנת הון. מדובר בהחלטה שיכולה להשפיע על ניהול חשבונות בנק של לקוחות ישראלים המנהלים כספים בחו"ל, בייחוד לאור המגמה הגוברת של ממשלות להחמיר את החקיקה בתחום זה.
לאחר פרסום פסק הדין הביע התובע את אכזבתו והודיע כי בכוונתו לשקול הגשת ערעור לבית המשפט העליון. לדבריו, ההחלטה משקפת יחס מחמיר מדי של הבנקים כלפי לקוחותיהם - ובפרט כלפי גמלאים שמבקשים לנהל את כספיהם בשקיפות ובצורה חוקית.
מנגד, נציגי הבנק ברכו על פסק הדין והדגישו כי הוא משקף את חשיבות השמירה על יציבות המערכת הפיננסית והגנה על הציבור מפני סכנות של הלבנת הון ומימון טרור. לדברי נציג הבנק, ההחלטה מחזקת את האמון שהציבור יכול לתת במערכת הבנקאית הישראלית.
החלטת בית המשפט משקפת את המורכבות המשפטית שנובעת מניהול כספים בחו"ל והצורך בהתאמה בין כללי המס השונים לבין דיני איסור הלבנת הון. המקרה הנוכחי יכול לשמש הנחיה ללקוחות הבנקים ולהמחיש את החשיבות בהבנת החוקים והרגולציות המקומיים והבינלאומיים לפני ביצוע פעולות פיננסיות משמעותיות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.שוקnav 21/10/2024 17:55הגב לתגובה זו0 0החלטה שיפוטית מטומטמת ההופכת את הבנק לבלש.סגור
