ישלם לגרושתו 155 אלף על פרסום לשון הרע

בתקופה שבה הרשתות החברתיות נהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, מתעוררות שוב ושוב סוגיות משפטיות סביב חופש הביטוי לעומת שמירת שמו הטוב של האדם. פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, מדגיש את הקונפליקט הזה ומספק תובנות חשובות על האיזון שבין שתי הזכויות.

כינויים משפילים לגרושה לשעבר

במרכז המחלוקת עמדו כמה פרסומים מכפישים שביצע הנתבע כלפי התובעת, אשתו לשעבר, תוך פרסום תמונותיה ותיאורן במלים קשות ברשתות החברתיות. התובעת טענה כי הנתבע הפיץ אודותיה מידע שקרי ומכפיש, תוך שימוש בכינויים משפילים והאשמות חסרות בסיס. לדבריה, פרסומים אלה פגעו בשמה הטוב וגרמו לה נזק רב.

במסגרת התביעה, התובעת דרשה פיצוי כספי משמעותי על הנזק שנגרם לה, וטענה כי הפרסומים גרמו לה לא רק לפגיעה במוניטין אלא גם לפגיעה נפשית עמוקה.

השופטת מיכל ברגר, שדנה בתביעה, היתה צריכה להכריע בשאלת הגבולות שבין חופש הביטוי לזכות לשם טוב. מצד אחד עומדת זכותו של כל אדם לחופש ביטוי, זכות המוגנת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מצד שני, יש לזכור שגם זכותו של אדם לשם טוב מוגנת בחוק, ולשון הרע היא עוולה שניתן לתבוע בגינה.
 

גבולות חופש הביטוי

בפסק הדין נקבע כי חלק מהפרסומים שביצע הנתבע אכן חורגים מגבולות חופש הביטוי ומהווים לשון הרע. בית המשפט השתמש במבחנים שקבעו פסיקות קודמות, כדי לקבוע אם הפרסומים מהווים לשון הרע ואם הם מוגנים תחת חוק לשון הרע או חוקים אחרים הקשורים לחופש הביטוי.

בסופו של דבר, השופטת ברגר קבעה בפסק הדין שפרסמה כי על הנתבע לשלם לתובעת פיצויים בסכום כולל של 125 אלף שקל עבור שלושה פרסומים שנמצאו פוגעניים במיוחד. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסכום של 30 אלף שקל, בשל סירובו לפעול להקטנת נזקיה ולפשרה שהוצעה על ידי בית המשפט.

פסק דין זה מבהיר את הגבולות המשפטיים של חופש הביטוי ברשתות החברתיות. הפרסומים שבוצעו על ידי הנתבע לא עמדו באף אחד מהמבחנים שמגנים על פרסומים שכאלה במסגרת חופש הביטוי. בית המשפט הבהיר כי אין לשכוח שחופש הביטוי הוא זכות חשובה, אך הוא אינו בלתי מוגבל. כשחופש הביטוי משמש לפגיעה בשמו הטוב של אדם אחר, הרי שהוא עלול להוביל לתוצאות משפטיות.

 

זכותו של כל אדם לשם טוב

במהלך המשפט, דנו הצדדים בשאלות עקרוניות הנוגעות לאופן שבו יש לבחון את עוולת לשון הרע, את זכותו של כל אדם לשם טוב, ואת האיזון שבין זכויות אלה לבין חופש הביטוי. כמו כן, נדונו מקרים קודמים שבהם נפסקו פיצויים במקרים דומים, והובאו דוגמאות כיצד פסיקות אלה השפיעו על החברה והמשפט.

פסק הדין מדגיש את הצורך בזהירות יתרה כשמדובר בפרסומים ברשתות החברתיות. גם אם כוונת הפרסום היא הבעת דעה או מחאה, יש להיזהר שהפרסום לא יפגע בזכויות יסוד של אנשים אחרים. מעבר לפגיעה האפשרית בשמו הטוב של אדם, יש לזכור כי גם רשתות החברתיות הן במה ציבורית, והפרסום בהן יכול לגרום לנזק רב ובמהירות רבה.

פסק דין זה משמש כתזכורת חשובה לכך שהשימוש ברשתות החברתיות חייב להיות אחראי ומבוקר. חופש הביטוי הוא ערך חשוב, אך כשהוא מתנגש עם זכויותיהם של אחרים - על בתי המשפט להתערב וליצור את האיזון הנכון. ההחלטה שהתקבלה במקרה זה מחזקת את ההבנה כי הפצת מידע שקרי ומכפיש עלולה להוביל לתוצאות משפטיות חמורות, וכי על כל אדם לקחת אחריות על המילים שהוא מפרסם ברשת.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע ביוני האחרון בתיק שבו הגישו אם ובתה תביעת לשון הרע נגד האב, לאחר שזה שלח מייל המשמיץ אותן לאנשים שונים שהן מכירות - קרובי משפחה, חברים ואף קולגות ממקום העבודה. המייל נשלח ב-18 לדצמבר 2017. בין השאר, נכתב במייל כי "ניסיתי לפתח עסק יחד עם הילדים שלי ורימו אותי, עשיתי השקעה של 103 אלף דולר ברכישת דירה. בתי החליטה שהדירה תירשם על שם האם, לאחר מכן לא נתנו לי כל הסבר שהוא, רק אמרו שלטענתן הן קיבלו את הכסף כמתנה מצדי. בנוסף פיתחנו יוזמה חשובה לייבוא סחורה, על מנת למכור אותה בישראל בהשקעה של 12 אלף דולר. בתי ואשתי לשעבר נשארו עם הסחורה ומעולם לא קיבלתי תשובה בנושא זה". התביעה הגיעה בעקבות תביעה קודמת, שהגיש האב נגד הבת והאם (תמ"ש 42646-07-18, שבה ניתן פסק דין ב-6 בנובמבר 2022. בתביעה הקודמת תבע האב בדרישה שבתו תשיב לו כספים שקיבלה ממנו. הבת והאם טענו כי הכספים ניתנו כמתנה, ואילו האב טען שניתנו כהשקעה שתניב לו הכנסה. התביעה נדחתה.

במקרה נוסף, גבר שפורסם עליו בתקופה שבה הוא ואשתו היו בהפסקה של הזוגיות ביניהם כי הוא "בוגד בה כבר שנים", תבע את גיסתו לשעבר, אחותה של אשתו. המקרה נדון באפריל 2024 בבית משפט השלום בחדרה. גיסתו כתבה את הדברים בקבוצת הווטסאפ המשפחתית שבה חברים, בין היתר, ילדיהם של בני הזוג. התובע ואשתו הסכימו על פסק זמן של שנה בחייהם הזוגיים. הם שיתפו את הילדים בהחלטה שקיבלו, ובאפריל 2020 עזב התובע את הבית ושכר דירה בעיר אחרת. בשלב מסוים גילתה האשה שבעלה החל לנהל מערכת יחסים עם השיננית שלו, ופסק הזמן נהפך בסופו של דבר לפרידה סופית ולגירושים. בינואר 2021, ולפני ששנת פסק הזמן הגיעה לסיומה, כתבה אחותה של האשה את הדברים הבאים בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, המכוונים לאחיינים שלה: "אבא שלכם בגד באמא שלכם עם בחורה שהיתה בת כיתתי. היא היתה השיננית שלו והיום היא המאהבת שלו". עוד כתבה הגיסה בהודעה כי "אתם יודעים שאבא שלכם כבר שנים בוגד באמא שלכם, ולא הצלתם את אמא שלכם מהבגידה".