הרופאה במוקד התגלתה כמתחזה, התינוקת נפטרה - וזה הפיצוי להורים

במקרה טרגי שהגיע לבית המשפט המחוזי בלוד, נפטרה תינוקת בת שמונה חודשים לאחר שטופלה במרפאת טרם לרפואה דחופה. אחת הנקודות הבולטות שעלו במהלך הדיון היתה כי הרופאה שטיפלה בתינוקת כלל לא היתה בעלת הכשרה רפואית הולמת, ונחשדה בהצגת דיפלומה מזויפת.

התינוקת, שהיתה בריאה בדרך כלל, הגיעה למרפאת טרם כשהיא סובלת מחום גבוה, דופק מואץ ותסמינים נוספים המעידים על זיהום חריף. למרות כל הסימנים המדאיגים, היא שוחררה לביתה, וכעבור כמה שעות היא מתה.

התינוקת לא הופנתה למיון למרות הסימנים צילום: Getty images Israel

הורי התינוקת הגישו תביעה, בטענה שהרופאה לא זיהתה את חומרת מצבה ולא הפנתה אותה לבית חולים, וזאת אף שהתינוקת הציגה סימנים מובהקים של מצב רפואי מסוכן. במהלך התביעה התברר כאמור כי הרופאה שהעניקה את הטיפול כלל לא סיימה לימודי רפואה, והמשיכה לעסוק במקצוע על סמך דיפלומה מזויפת. כך, פסק הדין חשף לא רק את המחדלים הרפואיים, אלא גם את הכשלים הרגולטוריים של משרד הבריאות, שאפשרו לרופאה להמשיך לעבוד למרות חשדות חמורים כלפיה.

"נויטרופניה היא מצב מסוכן שמחייב התייחסות מיידית"

התביעה, שהוגשה בתחילה נגד מרפאת טרם, התמקדה בטענה להתרשלות מצד הצוות הרפואי במרפאה, בכך שכלל לא הפנה את התינוקת לבית חולים. השופטת בלהה טולקובסקי מבית המשפט המחוזי מרכז ציינה בפסק הדין שפרסמה כי, "נויטרופניה היא מצב מסוכן שמחייב התייחסות רצינית ומיידית", והדגישה את הצורך בהפניה מהירה לבית חולים במקרים כאלה.

בהמשך, לאחר שהתברר כי הרופאה לא היתה מוסמכת, נוספה לתביעה גם מדינת ישראל, בטענה שהתרשלה במתן רישיון הרפואה. משרד הבריאות, כך נטען, לא פעל כנדרש מול החשדות שעלו בדבר זיוף הדיפלומה של הרופאה, ולא נקט את הצעדים המתאימים כדי למנוע ממנה להמשיך לעבוד. כמו כן, נטען כי המשטרה לא חקרה בזמן את החשדות נגד הרופאה ולא פעלה כנדרש.

בפסק הדין נמתחה ביקורת חריפה על הטיפול הרפואי שהוענק לתינוקת. השופטת טולקובסקי קבעה כי היה מקום לפנות את התינוקת לחדר המיון באופן מיידי, בייחוד לאור סימנים כמו חום גבוה, דופק מהיר וירידה חדה ברמת הנויטרופילים (תאי הדם הלבנים). "זה מקרה טרגי של חוסר ידע בסיסי", כתבה השופטת, והוסיפה כי "על כל רופא סביר היה להבין את חומרת המצב".

בנוסף, נחשף בפסק הדין כי הרופאה שטיפלה בתינוקת לא היתה בעלת ההכשרה הנדרשת. היא הציגה מסמכים מזויפים שהעידו לכאורה כי סיימה לימודי רפואה במולדובה, ובכך הצליחה לקבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל. השופטת טולקובסקי הדגישה את הכשל הזה, וציינה כי משרד הבריאות היה צריך לגלות את הזיוף מוקדם יותר. עם זאת, היא הוסיפה כי גם אילו היתה הרופאה בעלת הכשרה, הטיפול שניתן לתינוקת היה רשלני.

לאורך פסק הדין, נמתחה ביקורת על היבטים שונים של התנהלות מרפאת טרם. בין היתר, לא תועדה מדידה חוזרת של הדופק והחום לאחר הטיפול בתינוקת, ולא נרשמה בדיקת דם חוזרת, שהיתה עשויה להצביע על חומרת המצב. השופטת קבעה כי "היעדר רישום זה מהווה מחדל ראייתי", והוא נטל משמעותי לטובת התובעים.

מחדל נוסף היה חוסר ההתייחסות לנויטרופניה החריגה של התינוקת – מצב של ירידה חדה במספר תאי הדם הלבנים, שמעלה את הסיכון לזיהום חיידקי חריף. השופטת ציטטה את חוות דעתו של פרופ' אשר ברזילי, מומחה לרפואת ילדים, שאמר כי "נויטרופניה עם חום גבוה מחייבת הפניה מיידית לבית חולים, משום שמדובר במצב מסכן חיים".

כאמור, אחת מהנקודות המשמעותיות בתיק היתה סוגיית הכשירות של הרופאה שטיפלה בתינוקת. החקירה העלתה כי הרופאה לא היתה מוסמכת לעסוק ברפואה בישראל, והסתמכה על תעודות מזויפות. עובדה זו העמיקה את הביקורת על המערכת, שהתרשלה במתן רישיון לעסוק ברפואה. השופטת טולקובסקי התייחסה לכך בבירור בפסק הדין: "הרופאה שטיפלה במנוחה לא סיימה את לימודי הרפואה, והציגה תעודות כוזבות".

הכשלים בטיפול - לא רק מהרופאה עצמה

אף שהשופטת הדגישה את חומרת הפגם הרגולטורי, היא קבעה כי הכשלים במתן הטיפול לתינוקת נבעו גם ממערכת המרפאה כולה ולא רק מהרופאה הספציפית. "לא היה מדובר בכשל בודד של אדם אחד, אלא בשרשרת של מחדלים חמורים", כתבה.

בפסק הדין קבעה השופטת כי על מרפאת טרם ועל משרד הבריאות לפצות את ההורים בסכום כספי משמעותי בשל רשלנות רפואית. "יש קשר סיבתי ישיר בין המחדלים לטיפול לבין פטירתה של התינוקת", נכתב בפסק הדין. הפיצוי להורים נקבע על ידי השופטת בסכום כולל של 1,842,350 שקל. החלוקה של תשלום הפיצויים היא 50% ישולמו על ידי טרם והרופאה, ואילו המדינה תישא ב-50% הנותרים. השופטת קיבלה הודעת צד ג' שהגישה המדינה נגד המתחזה וחייבה אותה לשפות את המדינה בסכום הפיצוי שבו חויבה. הנתבעות חויבו גם בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מהפיצוי ובהוצאות משפט.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים באפריל האחרון בתביעה שהוגשה נגד המדינה, כבעלים של בית החולים רמב"ם, על ידי צעירה הסובלת משלל נכויות והוריה. בסוף 1999 אושפזה אמה של הצעירה בבית החולים רמב"ם, בזמן שהיא בשבוע ה-24 להריונה, עקב חשד לירידת מים ומיעוט של מי שפיר. כשהמיעוט הלך והקצין, ההורים של העוברית דאז (הצעירה כיום), החליטו שלא לקחת סיכון ולבצע הפסקה של ההיריון. ואולם אף שבקשתם להפסיק את ההיריון כבר אושרה על ידי הגורמים הרלוונטיים, הצוות הרפואי גילה ברגע האחרון כי חל שיפור בכמות מי השפיר ברחם של האשה - וההפלה עוכבה. העיכוב הזמני הגיע לבסוף ללידה. התינוקת לא נולדה בריאה והתגלו בגופה כמה בעיות רפואיות, כמו מום בלב ופגיעה נוירולוגית הכוללת, בין היתר, רמת אינטליגנציה נמוכה וקשיים בדיבור וביכולות הלימודיות.