הוציא חשבוניות פיקטיביות על שם 8 עוסקים - וישלם 4 מיליון שקל

המערכת החדשה שהשיקה רשות המסים במהלך השנה האחרונה, "חשבוניות ישראל", לדיווח אונליין על עסקות של 25 אלף שקל ויותר, אמורה לסייע לה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות, אך נראה לא ברור אם היא אכן תמנע לגמרי מהדבר הזה לקרות. נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון אלדר, אף טוענת כי המערכת לא תמנע את התופעה. בינתיים, אף שיש כבר מעצר ראשון ואף שני בחשד להוצאת חשבוניות שכאלה בעקבות הפעלת המערכת, עדיין מתנהלים לא מעט תיקים כאלה בבתי המשפט. 

באחד המקרים ניתן בחודש שעבר פסק דין בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על ידי השופט שמואל בורנשטין. בפסק הדין שפורסם, נחשף סיפור של התחמקות מתשלום מסים באמצעות חשבוניות פיקטיביות, שממחיש את המורכבות והסכנות במערכת הכלכלית של ישראל, שבה יש מי שפיתחו שיטה של ממש כדי לחמוק מהתחייבויות חוקיות. פסק הדין דן בערעור שהוגש על החלטת מנהל מס ערך מוסף (מע"מ) להטיל כפל מס על מערער שהוציא חשבוניות מבלי שהיתה מאחוריהן פעילות כלכלית אמיתית, כלומר חשבוניות פיקטיביות.

המערער השתמש בעוסקים מלאכותיים להוצאת חשבוניות פיקטיביות צילום: FREEPIK

המערער, שהפעיל שירותי שליחויות באמצעות כמה עוסקים מורשים, נתבע על ידי רשות המסים לאחר שזו גילתה כי הוא הוציא חשבוניות בשם העוסקים השונים, מבלי שאלה באמת סיפקו את השירותים. הטענה המרכזית של רשות המסים היתה שהמערער השתמש בעוסקים מלאכותיים כדי להוציא חשבוניות פיקטיביות ולאפשר לו להמשיך בפעילותו העסקית מבלי לרשום את העסק על שמו, ובכך להימנע מתשלום מסים ומעמידת בהתחייבויות אחרות, כמו יחסי עובד-מעביד ותשלום זכויות סוציאליות לשליחים שאותם הוא העסיק בפועל.
 

"כיסוי חשבונאי לפעילותו הענפה"

על פי הראיות שהוצגו בבית המשפט, המערער גייס שליחים וסיפק את שירותי השליחויות לחברת קבוצת העתקות, אך נרשם תחת שמות של עוסקים אחרים - דבר שאיפשר לו להוציא חשבוניות מבלי לשלם מסים על פעילותו. השופט בורנשטין ציין כי "המטרה הבלעדית שעמדה מאחורי הוצאת החשבוניות על שמם של אותם עוסקים, היא על מנת לשמש כיסוי חשבונאי לפעילותו הענפה באספקת שליחים".

המערער ניהל רשת של שליחים שהעסיק וסיפק שירותי שליחויות לחברות, אך במקום לרשום את השליחים כעובדיו ולהצהיר על פעילותו הכלכלית, הוא השתמש כאמור בעוסקים פיקטיביים שהוציאו את החשבוניות בשמו. כך נמנע המערער מהוצאות מס ותשלומים סוציאליים לעובדיו. לטענת רשות המסים, לא היתה פעילות כלכלית מאחורי העוסקים שעל שמם הוצאו החשבוניות. המערער היה זה שגייס את השליחים, קבע את שכרם ושילם להם במזומן ובצ'קים, אך מבלי להירשם כעסק חוקי בעצמו.

המערער ניסה להציג את עצמו כמתווך בין העוסקים לבין חברת השליחויות, וטען שאדם אחר היה הרוח החיה מאחורי הפעילות ושימש מנהל בפועל של העוסקים. ואולם במהלך הדיונים המשפטיים התברר כי אין ראיות שמגבות את טענתו, וכי האדם המדובר לא היה מעורב בניהול העסק באופן ישיר.

לאורך המשפט, המערער טען כי החשבוניות שהוציא היו חשבוניות אמיתיות, שכן השירותים שסופקו ללקוחות אכן התקיימו. עם זאת, השופט בורנשטין הסביר בפסק דינו כי עצם קיומה של העסקה בפועל לא מכשיר את החשבוניות, אם הצדדים הרשומים בהן אינם הצדדים הנכונים לעסקה, ואם מדובר בכיסוי חשבונאי שנועד להסתיר את הפעילות הכלכלית האמיתית.

השופט קבע כי השימוש בחשבוניות פיקטיביות נחשב הפרה חמורה של החוק, גם כשהשירותים עצמם בוצעו בפועל. "נדרש שהחשבוניות ישקפו עסקה אמיתית, בה הצדדים הרשומים הם אכן אלו שסיפקו וקיבלו את השירות", הסביר השופט. המערער, על פי הראיות, לא סיפק כל הוכחה לכך שהעוסקים שעל שמם הוצאו החשבוניות באמת ניהלו את פעילות השליחויות או היו מעורבים בה, ומכאן שלפי השופט מדובר בחשבוניות פיקטיביות.

חשוב להבין כי חשבוניות פיקטיביות משמשות לעתים קרובות כלי להונאת מס בישראל. השיטה מתבססת על יצירת אשליה של פעילות כלכלית חוקית, כשבפועל אין מאחורי החשבוניות שום עסקה אמיתית או שהצדדים הרשומים בחשבוניות אינם מעורבים בעסקה. כך ניתן להתחמק מתשלום מסים - ואף לקבל החזרי מס שלא מגיעים.
 

המערער הוציא חשבוניות על שמות של שמונה עוסקים

במקרה הנוכחי, הוסבר בפסק הדין שפורסם כי המערער הוציא חשבוניות על שמות של לא פחות משמונה עוסקים שונים, כשבכל פעם שהפסיק להוציא חשבוניות בשם עוסק אחד, עבר להשתמש בעוסק אחר, כך שתמיד היה לו כיסוי חשבונאי לפעילותו העסקית. המערער עצמו הודה כי השימוש בעוסקים השונים נועד למראית עין בלבד, וזאת כדי להסתיר את פעילותו האמיתית.

לאור כל הראיות שהוצגו בפני בית המשפט, פסק השופט בורנשטין כי החשבוניות שהוציא המערער הן פיקטיביות, ולכן המערער מחויב בכפל מס. "אין מנוס מהמסקנה כי המערער ניהל את עסק השליחויות בעצמו תוך שימוש בעוסקים פיקטיביים ככיסוי", כתב השופט. פסק הדין הוטל לא רק כדי להעניש את המערער על עבירת המס, אלא גם כדי להרתיע אחרים מביצוע עבירות דומות ולהגן על קופת המדינה מפני הונאות מס.

המערער חויב לשלם כפל מס בסכום כולל של 4,095,038 שקל - סכום שהופחת מהסכום הראשוני שנדרש לאחר שהושגה פשרה מסוימת עם רשויות המס. פסק הדין מדגיש את הצורך בהרתעה חמורה כנגד העוסקים בהונאות מס, ואת החשיבות שבשמירה על תיעוד מדויק ואמיתי של פעילות כלכלית. כפי שנכתב בפסק הדין: "כפל המס נועד לעזור למדינה להתמודד עם הונאות מס שמדללות את קופתה, ולמנוע מעשי הונאה מכל הסוגים". בנוסף, נגזרו עליו גם הוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל.

הפסיקה במקרה הזה מדגישה את החומרה של השימוש בחשבוניות פיקטיביות, גם כשהשירותים הנדונים סופקו בפועל. על פי חוקי מס ערך מוסף, עסקה חייבת להיות מדווחת בצורה מדויקת ואמינה, והחשבוניות חייבות לשקף את זהות הצדדים האמיתיים בעסקה.