התיקון לחוק הגנת הפרטיות - מה המשמעויות; והאם הפרטיות שלנו מוגנת יותר?
עו"ד אלן יוסף ראש תחום הגנת הפרטיות והסייבר במשרד עבדי וקנין על חובת הגילוי והרישום של מאגרי מידע, על מינוי ממונה הגנת פרטיות בחברות גדולות ועל הגידול בעיצומים הכספיים בשל הפרות פרטיות
מדינת ישראל מקדמת תיקון לחוק הגנת הפרטיות שצפוי לתת יותר שיניים וכוח לרשויות האכיפה לפעול מול החברות הגדולות שאוספות מידע וזאת על מנת לוודא שאכן המידע נשמר בצורה ראויה והמידע לא זולג, בשיחה עם עו"ד אלן יוסף ראש תחום הגנת הפרטיות והסייבר במשרד עבדי וקנין על המשמעות של התיקון החדש וכיצד צריכים לפעול העסקים שאוספים מידע רב וגם מה יכול לעשות אזרח שהפרטיות שלו נפגעה.
התיקון לחוק הגנת הפרטיות שצפוי לאכוף את הפרטיות בצורה מיטבית יותר ומנגד ראינו בשנים האחרונות כיצד הפרטיות של כולנו נפגעת, למשל בתקופת הקורונה יחד עם איכוני השב"כ, הרוגלות שנכנסו לתוך המכשירים הסלולריים וגם ההצעה לביטול שטר ה-200 ש"ח שירדה מהפרק לפי שעה. לדברי יוסף הפרטיות זו לא זכות מוחלטת והיא צריכה להתאזן עם זכויות אחרות.
מה המשמעות של תיקון החדש לחוק הגנת הפרטיות?
"זאת נקודת ציון חשובה לעבר החקיקה המתקדמת בעולם, הדברים המרכזיים הם: חובת הגילוי - ארגונים שאוספים מידע על משתמשים והיום חובת רישום מאגרי מידע תחול על גופים גדולים שאוספים מידע אישי ומוכרים את המידע, אותם גופים יצטרכו לרשום את מאגרי המידע.
"חידוש נוסף זה ביטול חובת מנהל מאגר ובמקום תחול חובה למנות ממונה הגנת הפרטיות, ארגונים שאוספים מידע כגון בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים ועוד שיש להם מידע רגיש יצטרכו למנות ממונה הגנת הפרטיות.
"גם היום יש חוק להגנת הפרטיות והארגונים צריכים לשמור על הפרטיות וכעת החובה תתרחב, בתיקון החדש העיצומים יהיו גבוהים יותר, והחוק נותן שיניים לאכוף את החוק, זה יכול להגיע למאות אלפי ומיליוני שקלים".
מה נחשבת פגיעה בפרטיות של הגולש?
"אתר שאוסף מידע על הצרכנים, אם האתר יאסוף מידע שלא לצורך מכירת המוצר זו יכולה להיות פגיעה בפרטיות, אפשר לפנות לרשות להגנת הפרטיות ולהתלונן על הפגיעה, אותו גולש יכול לפנות לבית משפט ולהגיש תביעה"
מה ההמלצות שלך עבור חברות שאוספות מידע על לקוחות?
"החברות שאוספות מידע צריכות לוודא שהמידע נדרש לצורך השירות, ואיזה מידע אני באמת צריך כארגונים זה מטיל עלינו חובות נוספות ולכן מידע שלא נדרש עדיף לא לאסוף כיוון שזה מצמצם את החשיפה של הארגונים.
"ממליצה גם לכל החברות לעשות מיפוי נכסים – איזה סוגי מידע יש לנו בארגון ומי האנשים שאוספים עליהם את המידע ובאיזה היקף, לעשות תסקיר פרטיות ולוודא שכל המידע אכן נדרש ואיך מגנים עליו. וחשוב לתעד את התהליך".
- כל הכותרות
לראיון המלא:
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
