דיירים בטבריה יקבלו פיצוי אסטרונומי - והבניין שלהם ייהרס

רכישת בית היא החלום של רוב הישראלים, וכשנכנסים לבסוף על הנכס שרכשתם בכספכם (ובכספי המשכנתה שנתן לכם הבנק) קשה לעתים לדמיין שמשהו עלול להשתבש. המקרה הבא ממחיש שלא רק שזה יכול להשתבש, אלא אתם גם עלולים לראות את הבניין כולו נהרס, רק כמה שנים אחרי שעברתם אליו.

במקרה הזה מדובר בכשל הנדסי חמור בבניין מגורים בטבריה, שהגיע באחרונה להכרעה משפטית בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל. בפסק דין שפורסם באחרונה, חויבו חברות בנייה ויזמות לפצות את הדיירים על הנזקים שנגרמו להם, לאחר שהתברר שהבניין שבו התגוררו נוטה על צדו בשל גלישת קרקע. השופט ערפאת טאהא קבע כי הכשלים התכנוניים והביצועיים הם שגרמו להרס הבניין, שלא ניתן לשיקום.

טבריה. זמן קצר לאחר אכלוס הבניין החלו להתגלות ליקויים צילום: תמר מצפי

הבניין, שנבנה במסגרת מכרז שפורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אוכלס בתחילת 2013. הוא כלל 27 יחידות דיור ונבנה בשכונת מצפה רקת בטבריה. ואולם זמן קצר לאחר אכלוסו, החלו להתגלות ליקויי בנייה חמורים, שכללו סדקים, שיפועי רצפה ותזוזות במבנה. הדיירים דיווחו על בעיות חוזרות ונשנות, ובשלב מסוים החמיר המצב עד כדי כך שהעירייה נאלצה להכריז על הבניין כמבנה מסוכן ודייריו פונו.

"הסטיות בעמודי הבניין חורגות בהרבה מהתקן המותר"

במהלך המשפט הציגו הדיירים עדויות מצולמות, חוות דעת של עדים מומחים ותכתובות שהתנהלו בינם לבין חברות הבנייה. מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס סוהיל סאבא, עלה כי הבניין סבל מגלישת קרקע בעומק האדמה, שגרמה לתזוזת היסודות שלו ולשקיעתו. סאבא קבע כי "הבניין נוטה לכיוון דרום, והסטיות שנמדדו בעמודי הבניין חורגות בהרבה מהתקן המותר".

• בג"ץ אישר את הריסת בית המחבל שביצע את פיגוע הירי בליל הסדר התשע"ד

השופט טאהא קבע כי הגורמים המרכזיים לנזקים היו שילוב בין גלישת קרקע באזור לבין הנחת חומרי מילוי מאחורי הבניין. לפי פסק הדין, חומרי המילוי לא הופרדו כראוי מהמדרון הסמוך, וכתוצאה מכך נגרמו עומסים אופקיים שהשפיעו על היציבות של המבנה. בפסק הדין נכתב כי, "המילוי שימש כמעין גשר שהעביר כוחות מהמדרון ישירות לבניין, ותרם להאצת הליקויים המבניים".

במהלך השנים ניסו חברות הבנייה לבצע תיקונים בבניין, אך אלה לא באמת הצליחו לתקן את הבעיות. הדיירים תיארו את ההתמודדות היומיומית עם ליקויי הבנייה, שכללו שיפועי רצפה שגרמו לתזוזת חפצים, דלתות ומגירות שנפתחו מעצמן, וסדקים רחבים שנפערו בקירות. אחד הדיירים העיד כי, "כבר ב-2015 החלו השקיעות הראשונות, ואפילו אחרי שתוקנו, המצב רק החמיר".

ב-2020, לאחר שהבניין הוכרז מבנה מסוכן, נאלצו הדיירים לעזוב את דירותיהם. חלקם פונו לצמיתות, וחלקם נשארו ללא פתרונות דיור חלופיים מספקים. בית המשפט ציין את ההשפעה הנרחבת של המצב הזה על חייהם של הדיירים, כולל פגיעה כלכלית ונפשית.

• נסיבות מחמירות? פסיקה חשובה בעליון לגבי חשבוניות פיקטיביות
• הדירה חולקה ל-18 יורשים, אחד מבני המשפחה ערער - מה החליטה השופטת?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השופט טאהא פסק לטובת הדיירים, וקבע כי על חברות הבנייה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם. סכום הפיצוי הכולל שנפסק הגיע להיקף עצום של 46 מיליון שקל, והוא נועד לכסות את הנזקים הפיזיים למבנה, העלויות שנגרמו לדיירים עקב הפינוי והפגיעה באיכות חייהם. השופט קבע בפסק הדין כי, "אין אפשרות לשקם את הבניין. האפשרות היחידה היא להרוס אותו ולבנות מחדש". נדגיש כי מדובר בסכום של כ-1.7 מיליון שקלים לכל משפחה, הרבה יותר מעלות הדירה ובהינתן שהקרקע של הבניין היא שלהם, זה מאפשר להם לגור בשכירות עד להשלמת ההריסה והבנייה וכנראה להרוויח כלכלית, אבל כנראה שאיש לה היה רוצה להתחלף איתם. 

פסק הדין מדגיש את החשיבות של תכנון וביצוע על פי התקן בפרויקטים של בנייה - בייחוד כשמדובר בבנייה באזורים עם תנאים גיאולוגיים ייחודיים. השופט טאהא קרא לחיזוק הפיקוח על קבלנים ולהבטחת עמידות המבנים בפני תזוזות קרקע.

במקרה אחר, הכריע בית המשפט העליון בספטמבר האחרון בתביעה שקשורה לפרויקט של התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38 והבעלות על הדירות בו. מדובר בבניין ברחוב ניסנבוים 36 בבת ים, שתוכנן לעבור שיפוצים וחיזוקים במסגרת פרויקט תמ"א 38, אך נתקל במכשול קריטי: ארבע מתוך 56 הדירות בבניין רשומות על שם קרן קיימת לישראל (קק"ל), והזהות האמיתית של הבעלים אינה ידועה. כתוצאה מכך, הפרויקט כולו עלול להיכשל. הבניין ברחוב ניסנבוים 36 בבת ים נבנה בשנות השבעים ומצבו הידרדר עם השנים. ב-2012 הכריזה עליו עיריית בת ים כמסוכן, והחלה לפעול לשיקומו. בעלי הדירות בבניין התקשרו עם יזם שנבחר לבצע את השיפוצים והחיזוקים הנדרשים על פי תמ"א 38. היזם פעל להסרת מסוכנות הבניין, ומהנדס העיר הכריז ב-2020 כי המסוכנות הוסרה. בעקבות השיפוצים, העניקה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת ים ב-2021 היתר מותנה לפרויקט, שהותנה בקבלת אישור מכל בעלי הדירות בבניין. ואולם על רקע הקשיים הקשורים לזכויות על ארבע הדירות הרשומות על שם קק"ל, לא ניתן היה להשיג את כל האישורים הנדרשים, וההיתר התעכב.