הצוואה ההדדית בוטלה על ידי האשה - הבן דרש להכיר בה בכל זאת
בית המשפט העליון פסק באחרונה בסוגיה מורכבת הנוגעת להוראות צוואות הדדיות ולאפשרות של מותו של יורש משותף. פסק הדין, שהגיע לאחר דיון מעמיק, עשוי לשנות את דרך ההתנהלות לגבי צוואות הדדיות בישראל ולהוות תקדים חשוב בנושא. מדובר במקרה שבו בני זוג ערכו צוואות הדדיות, ומאז התעוררה מחלוקת משפחתית קשה לגבי הירושה, בעיקר עקב שינויים שחלו לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.
הסיפור החל כשבני זוג, שנפטרו אחד אחרי השני, הותירו צוואות הדדיות שבמסגרתן כל אחד מהם הוריש את כל רכושו לשני, ובמקרה ששני בני הזוג ימותו - רכושם יתחלק בין ילדיהם. חלוקת הרכוש נקבעה באופן לא שוויוני: 80% מהרכוש הוקצה לבנם של בני הזוג, בעוד ש-20% בלבד הוקצו לשתי הבנות (10% לכל אחת).
לאחר מות הבעל, האשה ויתרה על חלקה בירושה וכתבה צוואה חדשה צילום: Istock
לאחר מות הבעל, האשה בחרה לוותר על חלקה בירושת הבעל. בהמשך, היא ערכה צוואה חדשה, שבה שינתה את אופן חלוקת הרכוש, והפעם חילקה אותו באופן שווה בין שלושת ילדיה - הבן ושתי הבנות. המהלך הזה הביא לסכסוך משפחתי שהוביל להגשת תביעה על ידי הבן, שביקש מבית המשפט להכיר בצוואות ההדדיות המקוריות ולהחזיר את חלוקת הרכוש כפי שנקבעה בהן בהתחלה.
על פי החוק בישראל, אם אין הוראה אחרת בצוואה - ניתן לבטל צוואות הדדיות בתנאים אלה בלבד: כששני המצווים בחיים - מספיקה שליחת הודעה בכתב לבן הזוג השני שבה מודיעים על ביטול הצוואה ואז שתי הצוואות מתבטלות. במקרה של פטירת אחד/ת מבני הזוג - אם עדיין לא חולק העיזבון, יצטרך האלמן היורש לוותר על חלקו בעיזבון כדי לבטל את הצוואה ההדדית. אם העיזבון כבר חולק בפועל, יצטרך האלמן להשיב את מה שירש מבן הזוג המנוח. ניתן לקבוע בצוואה אפשרויות אחרות לביטול הצוואה, בהתאם לרצון בני הזוג, אבל לא ניתן לוותר על הזכות לביטול הצוואה בחיי שני בני הזוג.
הבן טען כי צוואות ההורים הן צוואות הדדיות, ובהתאם לכך על בית המשפט לכבד את הרצון המקורי שלהם. הוא הסביר כי חלוקת הרכוש הלא שוויונית היא חלק ממערכת שיקולים שההורים קיימו בינם לבין עצמם, ואין לשנות את החלטתם לאחר פטירת אחד מהם. לטענתו, הסתלקות האם מחלקה בירושה של הבעל לא היתה אמורה להשפיע על ההוראות שנקבעו בצוואה שלו לגבי חלוקת הרכוש לילדים, שכן מדובר בהחלטה שהתקבלה במשותף בין ההורים.
בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, דחה את ערעורו של הבן וקבע כי הסתלקות יורש מצוואה הדדית עשויה לשנות את אופן חלוקת העיזבון. בפסק הדין הודגש כי ויתורה של האם על חלקה בירושת הבעל שינתה את התמונה הכוללת, וכעת יש להתייחס לצוואתה האחרונה כרצון היחיד שנותר.
- שינתה את הצוואה ההדדית - אבל שכחה פרט חשוב
- הונאה בכספי אל על: שמעון פרץ נידון ל-14 חודשי מאסר
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
בפסק הדין שפורסם צוין כי, "חוק הירושה אינו קובע כי עם הסתלקות בן הזוג הנותר בחיים יראו את ההסתלקות כפטירה על כל המשתמע מכך". משמעות הדבר היא שההסתלקות מהירושה אינה בהכרח מחייבת את החלוקה לפי הצוואה הקודמת, אלא יוצרת מצב חדש שבו ניתן לערוך צוואה חדשה שתשקף את רצונו העדכני של בן הזוג הנותר.
בית המשפט הסביר כי במקרים של צוואות הדדיות, בן הזוג הנותר יכול לבחור להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת אחרים. הסתלקות זו מובילה לכך שהעיזבון יחולק לפי רצון הנותר בחיים, אם זה בחר לעדכן את הצוואה ולהתאים אותה לנסיבות חדשות.
במקרה הזה, אישר בית המשפט את הצוואה החדשה של האם, שהורתה על חלוקת הרכוש בצורה שווה בין שלושת ילדיה. השופטים הבהירו כי הסתלקות האם היתה מהלך תקין מבחינה משפטית, ולכן אין כל סיבה לבטל את הצוואה החדשה שהיא ערכה לאחר מכן. הם אף ציינו כי יש בכך היגיון רב, מכיוון שההסתלקות יצרה מצב שבו לא היתה עוד חובה על האם לפעול לפי הצוואות ההדדיות המקוריות.
עוד נכתב בפסק הדין כי, "חוק הירושה לא שלל אפשרות להסתלקות גם במצב תיאורטי שבו האב היה מוריש את כל רכושו רק לאם ללא הוראות של יורש אחר יורש". משמעות הדברים היא שגם אם לא היתה הוראה מפורשת לגבי היורשים הבאים אחרי האם, ניתן לבצע שינויים ברצון המוריש אם התנאים החוקיים לכך מתקיימים.
השופטים הוסיפו כי ייתכן שיש מקום לחשיבה מחודשת של המחוקק בעניין זה, מכיוון שהדבר מוביל במצבים מסוימים לכך שהחלוקה נעשית על פי דין, בניגוד לרצון המוריש כפי שנקבע בצוואתו. הם הדגישו את הצורך של המחוקק לשקול אם ההסדרים הקיימים כיום מספקים מענה נכון למקרים מורכבים האלה, שבהם יש צוואות הדדיות והסתלקות של אחד היורשים.
"ייתכן שיש מקום לחשיבה מחודשת מצד המחוקק על מנת להבטיח שההוראות ההדדיות בצוואות יכובדו גם במצבים שבהם אחד הצדדים מבצע הסתלקות", כתבו השופטים בפסק הדין, תוך שהם רומזים לכך שהמצב החוקי הקיים עלול להוביל לתוצאות שאינן תואמות את כוונת המוריש.
פסק הדין הזה מבהיר את החשיבות הרבה שיש לניסוח מדויק ומלא של צוואות הדדיות, בייחוד כשמדובר בהוראות מורכבות הנוגעות ליורש אחר יורש. חשוב לשים לב לכך שהצוואות יגדירו בבירור מה יקרה במקרים של הסתלקות או שינוי במצב המשפטי של בן הזוג הנותר.
עבור משפחות ויורשים שמתמודדים עם נושא הירושה, חשוב להבין שההסתלקות יכולה להשפיע על חלוקת העיזבון בצורה דרמטית. ייתכן מאוד שאם בן הזוג הנותר בחיים מחליט להסתלק מחלקו בירושה, הדבר יוביל לשינויים באופן חלוקת הרכוש - גם אם היתה תחילה כוונה אחרת בצוואות ההדדיות.
במקרה אחר, שהוכרע בבית המשפט העליון באוגוסט האחרון, גבר שנפרד מאשתו יזכה בירושה שלה מכוח צוואה ההדדית שנחתמה ביניהם, אף שהאשה ערכה צוואה חדשה לטובת ילדיה בלבד. השופט נעם סולברג נימק את ההחלטה בכך שהסתרת הצוואה המאוחרת עולה כדי חוסר תום-לב מצד המנוחה, שלא מאפשר לראות בפרידה של בני הזוג גם ביטול של הצוואה ההדדית. המנוחה והגבר נישאו זה לזו והביאו לעולם בן משותף. למנוחה היה זה ילד שלישי, שכן היו לה שני ילדים מנישואים קודמים. לפני 12 שנה חתמו בני הזוג לשעבר על צוואה הדדית, שלפיה אחרי פטירתו של הראשון יעבור הרכוש המשותף של השניים – הכולל גם את דירת המגורים – לשני, ואילו לאחר מות השני יעבור העיזבון לשלושת ילדי האשה בחלקים שווים. בשלב מסוים נקלעו היחסים בין השניים למשבר, ועקב כך הגישה האשה בקשה לצווי הגנה, תביעת גירושים ותביעה לפירוק שיתוף. בהמשך היא אף ערכה צוואה חדשה לטובת ילדיה בלבד, תוך נישול הבעל, אלא שבשום שלב היא לא הודיעה לו על ביטול הצוואה ההדדית. ואולם עוד לפני שהושלמו הליכי הגירושים, נפטרה האשה אחרי שניהלה מאבק ממושך במחלת הסרטן.
