הבן ניצל את הדמנציה של אמו כדי להשתלט על רכושה - מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בראשות סגן הנשיאה השופט יהורם שקד, פרסם באחרונה פסק דין משמעותי העוסק לניצול פוגעני של אשה קשישה על ידי בנה. הפסיקה מתארת כיצד הבן ניצל את העובדה שאמו, בת 88, סבלה מדמנציה ותלות מוחלטת בו, כדי לנשל אותה מכל רכושה ולמנוע את חלוקתו העתידית בין כל ילדיה.

האשה, אלמנה בת 88, אובחנה עם ירידה תפקודית וקוגניטיבית משמעותית בשל דמנציה, כפי שקבע המומחה שמונה על ידי בית המשפט: "האשה היתה קשישה תמימה ומוגבלת אשר תלויה בבנה שגר עמה ונמצא לידה ביום יום". הבן, שניצל את תלותה המוחלטת בו, העביר לחשבונו הפרטי את מלוא התמורה ממכירת מגרש בגבעת אולגה, ונישל את האם מבית המגורים שלה בהרצליה באמצעות עסקת מתנה מפוקפקת.

הבן השתמש בכספי האם לכיסוי הוצאותיו האישיות צילום: Istock

על פי פסק הדין שפורסם, הבן נרשם כבעלים היחיד של בית המגורים, ובמקביל השתמש בכספי האם לכיסוי הוצאותיו האישיות, ללא כל תמורה או הסכמה מודעת מצדה.

"הנתבע עשה באמו כחומר ביד היוצר"

• מענקים על סך 15 אלף שקלים ישולמו לעוזרים המשפטיים
• "המשמעות הכי חשובה של AI היא במודל התמחור של משרדי עורכי דין"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפסק הדין, הדגיש השופט שקד כי, "הנתבע עשה באמו שימוש כחומר ביד היוצר, תוך ניצול חולשתה הפיזיולוגית והקוגניטיבית". השופט קבע כי האם לא היתה כשירה לחתום על עסקת המתנה להעברת בית המגורים, והורה על ביטול העסקה. הזכויות בבית הוחזרו לבעלות האם.

כמו כן, נפסק כי הבן יחויב להחזיר לאמו את מלוא התמורה שהתקבלה ממכירת המגרש בסכום כולל של 800 אלף שקל, בצירוף הצמדה וריבית. השופט קבע כי העסקה, שבוצעה באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר, לא נעשתה מתוך רצון חופשי ומודע של האם.

במסגרת פסיקתו, הורה השופט שקד לבן גם להגיש דיווח מפורט על כל הפעולות שביצע בחשבונות הבנק של האם מאז שנרשם בהם כשותף. "התנהלותו הכללית של הנתבע לא עמדה בדרישות חובת הנאמנות המוחלטת שחל עליו," כתב השופט.

• אב חולה נתן את ביתו לבתו תמורת טיפול - האחים תבעו
• יוניון מוטורס תפצה בעלי טויוטה עקב בעיה במושבי עור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

במהלך המשפט נחשף כי הבן מנע מאמו גישה לרופא במשך שלוש שנים, בטענה שאינה מסוגלת להגיע למרפאה מנגד, באותו הזמן הוא דאג להביא אותה למשרדה של עורכת דין לצורך חתימה על עסקות המתנה.

השופט מתח ביקורת חריפה על הבן: "הנתבע טווה רשת של קורים שנועדה לאפשר לו לנשל את אמו מכל זכות כלכלית שיש לה, מתוך תכנון מוקדם... הנתבע סבר כי עלה בידו לתכנן ולהוציא אל הפועל את 'הפשע המושלם'". עוד ציין השופט כי הבן שיקר הן לאחיו והן לבית המשפט בנוגע למעשיו.

בחוות דעתו, ציין העד המומחה שמינה בית המשפט כי האשה סבלה מדמנציה ומתלות מוחלטת בבנה. "הממצאים הרפואיים והסיעודיים מעוררים ספק כבד לגבי כשירותה המשפטית", קבע המומחה. עדותו של המומחה נתמכה גם בעדות עורכת הדין שערכה את מסמכי המתנה, שהודתה כי לא דרשה חוות דעת רפואית על כשירות האם.

פסק הדין חושף מערכת יחסים קשה בין הבן לאחיו. הבן הודה כי הסתיר מהם מידע על עסקות הנדל"ן ועל השימוש שעשה בכספי האם. הוא אף צוטט כאומר לאחד מאחיו כי, "אני לא אומר לכם מעכשיו כלום, רוצים לדבר אתי? לכו לבית המשפט".

"הנתבע ניצל את מצבה הפיזי והנפשי של האם"

השופט קבע לבסוף כי, "במקרה דנן, לחלוטין לא התרשמתי כי היה זה רצונה של האם... הנתבע פעל מתוך ניצול מצבה הפיזי והנפשי של האם".

בית המשפט חייב את הבן בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 80 אלף שקל. השופט שקד הדגיש את החומרה שבמעשים וקרא להגן על זכויותיהם של קשישים במצבים דומים: "פסק דין זה בא לבחון האם הפעולות הכלכליות שבוצעו ברכושה של האם היו מתוך גמירות דעתה המלאה, והתשובה לכך היא שלילית".

פסק הדין מציב תמרור אזהרה חמור מפני ניצול כלכלי של קשישים. הוא ממחיש את החשיבות של פיקוח משפטי ואפוטרופסות על אנשים במצבים פגיעים, וקורא לחברה להבטיח כי זכויותיהם של קשישים יישמרו בכל שלב בחייהם.