שקל אחד או מחצית מהרכוש: האם הותירה שתי צוואות - מי מהן תתקבל?

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, פסק באחרונה בסכסוך ירושה בין שתי אחיות, בנותיה של המנוחה. השופט דחה את הצוואה החדשה שהותירה המנוחה ב-2020, שבה חילקה את רכושה בין שתי בנותיה שווה בשווה, והעדיף את הצוואה הישנה יותר מ-2012. פסק הדין מעלה שאלות קשות לגבי כשירותה של המנוחה לערוך את הצוואה המאוחרת, ומטיל ספק בהשפעה בלתי הוגנת שהייתה עשויה להשפיע על עריכתה.

המנוחה, שנולדה ברומניה ב-1926, הותירה שתי צוואות סותרות - אחת מ-2012 והשנייה מ-2020. הצוואה הראשונה ציוותה את כל רכושה, כולל דירתה, לבתה ח' בלבד - ולבת השנייה צוותה שקל אחד בלבד; ואילו הצוואה החדשה יותר חילקה את רכושה בין שתי הבנות שווה בשווה. השופט נדרש להכריע איזה מהן משקפת את רצונה האמיתי של המנוחה.

האם האם היתה כשירה לערוך את הצוואה מ-2020 צילום: Istock

הסכסוך בין הבנות החל כשפ', אחת הבנות, הגישה בקשה לבית המשפט לקיום הצוואה מ-2020, ואילו ח', הבת השנייה, התנגדה לכך והגישה בקשה לקיום הצוואה מ-2012. המהלך הזה הוביל להתדיינות ארוכה ומורכבת סביב שאלת כשירות המנוחה לערוך את הצוואה החדשה, ושאלת השפעה בלתי הוגנת מצד בתה פ'.

חוות דעת מ-2020 קבעה שהאשה היתה מודעת לרצונה

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את בית המשפט היתה אם האם המנוחה היתה כשירה לערוך את הצוואה שציוותה ב-2020, לאור מצבה הבריאותי והנפשי, שכלל דמנציה ופוסט טראומה. במועד עריכת הצוואה, המנוחה היתה בת 94 וסבלה מבעיות קוגניטיביות משמעותיות. חוות דעת של רופא פסיכיאטר שניתנה במאי 2020 קבעה כי המנוחה סבלה מדמנציה בדרגה מתונה, אך ידעה לפרט את רכושה ואת יורשיה הפוטנציאליים, והיתה מודעת לרצונה לחלוק את רכושה בין שתי בנותיה.

מנגד, נטען כי מצבה של המנוחה היה חמור יותר ממה שמציגים המומחים, וכי היא לא היתה כשירה להבין את משמעות הצוואה שנערכה. ח' טענה כי פ' ובעלה השפיעו על המנוחה לערוך את הצוואה באופן שיבטל את הצוואה הקודמת שנעשתה כשמונה שנים לפני כן, והפיצו את הצוואה החדש בזמן שבו מצבה הבריאותי היה במדרון תלול.

בהליך המשפטי הוצגו חוות דעת רפואיות סותרות, שבחנו את מצבה הקוגניטיבי של המנוחה. לאחר שברבעון הראשון של 2020 הצהיר הפסיכיאטר המומחה, דר' איזידור ברטהולץ, שהמנוחה מסוגלת להבין מה הרכוש שלה ומי הם יורשיה, חוות הדעת של רופאים אחרים, כולל אחת מ-2017, העלו כי מצבה הקוגניטיבי היה ירוד, ולא ניתן היה להסתמך על שיקול דעתה במצב כזה.

העדים שהעידו במהלך המשפט, ובפרט המטפלת של המנוחה, ציינו כי היא היתה מודעת לרצונה להעביר את רכושה בין בנותיה שווה בשווה. עם זאת, העדויות גם הצביעו על תמרונים משפטיים שנעשו מצד פ' ובעלה, כולל תיאום עם רופא לקבלת חוות דעת שתאשר את כשירות המנוחה לערוך צוואה. הימנעותם של פ' ובעלה מלדווח לבית המשפט על כך שהמנוחה ערכה צוואה בתקופה שבה מונה לה אפוטרופוס, עוררה חששות לגבי כשירותה של המנוחה.

"פ' ובעלה השפיעו באופן בלתי הוגן"

השופט צ'יזיק קבע כי יש לפסול את הצוואה מ-2020, על רקע מצבה הקוגניטיבי של המנוחה וההשפעה הבלתי הוגנת של פ' ובעלה, שלדבריו פעלו כדי להשפיע עליה לערוך צוואה חדשה, בזמן שהיא לא היתה מסוגלת להבין את המשמעות המשפטית של מעשיה. השופט ציין בפסק הדין שפרסם כי, "ההיבטים הרפואיים והפסיכיאטריים העומדים בבסיס הצוואה החדשה מעלים ספקות כבדים לגבי כשירותה של המנוחה, ויש להעדיף את הצוואה מ-2012".

בהתייחסות למעורבות של פ' ובעלה בהליכי עריכת הצוואה, השופט הוסיף כי "המעורבות של פ' ובעלה בהשגת חוות דעת רפואיות שיכשירו את המנוחה לערוך צוואה חדשה, השפיעה באופן בלתי הוגן על רצונה של המנוחה, ויש לראות בה השפעה בלתי ראויה".

החלטת בית המשפט מביאה לסיום את הסכסוך המורכב בין האחיות ומבהירה את הצורך לבחון את כשירות המצווה לאור מצבו הבריאותי והנפשי, בייחוד כשמדובר באדם שנמצא במצב קוגניטיבי בעייתי. בית המשפט פסק כי הצוואה מ-2012, שנעשתה בזמן שבו המנוחה היתה כשירה יותר, תשקף את רצונה האמיתי. עוד נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, שתשלם פ' ל-ח', בסכום כולל של 15 אלף שקל.

במקרה אחר, בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע באפריל האחרון בהתנגדות שהגישו שני אחים לצוואה של אמם, המנשלת אותם מרוב הירושה שלה. הצדדים הם חמשת ילדיה של אשה שהלכה לעולמה באוגוסט 2021. שמונה שנים וחצי לפני מותה היא ערכה צוואה המגובה בעדים, שמעניקה לשלושה מילדיה כל רכושה, מלבד 2,000 שקל. את היתרה היא חילקה בין ילדיה הנוספים. השניים הגישו לרשם הירושות התנגדות לצוואה, והדיון על התוקף שלה הועבר לבית המשפט. בין היתר, טענו האחים שנושלו, כי החתימה על הצוואה נעשתה ביום שבו אמם היתה חולה מאוד, ולא הבינה על מה חתמה. עוד נטען כי הזוכים בצוואה איימו על האם, צעקו עליה, התקינו מצלמות בביתה כדי לעקוב אחריה, ואף מנעו ממנה לפגוש בני משפחה אחרים. מכאן, לטענתם, הזוכים בצוואה הפעילו עליה השפעה בלתי הוגנת, הפוסלת את הצוואה.