לדברי האשה, הדירה הוחזקה בנאמנות על ידי ההורים, וכעת היא תבעה את יורשיהם - אחיניה, בדרישה לקבל אותה לידיה. היא הוסיפה כי הדירה נרשמה על שם הוריה מתוך נוחות, אך הכוונה היתה שהיא תהיה הבעלים האמיתיים של הנכס. התובעת לא הציגה שום מסמך שמאשר זאת, והשופטת לא קיבלה את טענותיה

בית המשפט הורה לשחרר את אש העסקים הישראלי בני שטיינמץ, תוך ביטול הפסיקה של ערכאה משפטית נמוכה יותר להסגיר אותו לרומניה, כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס

התביעה הוגשה נגד דוקטורנטית ושני המנחים שלה, בטענה כי מאמר שפרסמו השלושה מהווה העתקה של ממצאים שהיא פיתחה במסגרת מחקריה. לדבריה, מסמכים שלה, הכוללים מחקרים ונוסחים ראשוניים של מאמרים, הועברו לנתבעים לפני פרסום מאמרם - דבר המצביע על כך שהיתה להם גישה ישירה לחומרים שלה. היא דרשה מהם פיצויים בסכום של 300 אלף שקל

תזכורת כואבת: כשמבטיחים לכם תשואה גבוהה - תברחו, מדובר בשרלטנים או טיפשים; משה לב הפסיד כספים לחברים, משפחה ומשקיעים בעזרת הונאת פונזי - הוא נשלח לכלא

כחודש בלבד לאחר שנישאו, הלך הבעל לעולמו בפתאומיות. עם מותו, פנתה האשה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לאכוף את ההסכם ולהעביר את הדירה לרשותה, בהתאם למה שנקבע במסמך. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתה, אך בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי הסכם ממון אינו יכול להוות תחליף לצוואה

משפחה שרכשה קרקעות במושב אבן ספיר לפני יותר מעשור, נתקלה בקשיים רבים בדרך לקבלתן. ההסכמים שנחתמו עם האגודה השיתופית כללו התחייבות להעברת הקרקעות לאחר השלמת התהליכים הביורוקרטיים הנדרשים, אך בפועל הליך ההעברה התארך משמעותית - והם פנו לבית המשפט כדי לקבל סיוע

משה אריה חכם נעצר אתמול לחקירה לאחר שרשות המסים החלה בחקירה נגדו, בחשד שביצע כמה פרויקטים נדל"ניים ב-2021-2015, ורשם אותם על שם חברה שאינה בבעלותו ועל שם בני משפחה כדי להתחמק מתשלום מס אמת, וכדי להסוות את היותו הבעלים של הנכסים לאור העבודה שהוא היה פושט רגל באותה תקופה. אדם נוסף נעצר, בחשד שסייע לו ברישום הנכסים על חברה שבבעלותו

היזמית רכשה את הנכס, ברחוב בלפור בתל אביב, במחיר נמוך מאוד, מבלי לגלות למוכר על תוכנית התחדשות עירונית שאמורה להתבצע באזור - שהיא כן היתה מודעת אליה. המוכר טען כי אם היה יודע על התוכנית, הוא לא היה מוכר את הנכס במחיר נמוך כל כך - 1.5 מיליון שקל. לדבריו, היזמית ניצלה את חוסר ידיעתו, והשיגה את העסקה בתנאים לא הוגנים

החובות שצברה האשה נבעו, בין היתר, מהוצאות רפואיות על ילדיה, שחלקם סובלים מבעיותץ רפואיות שונות, ומאובדן הכנסה בשל היעדרויות תכופות ממקומות עבודה קודמים. הנאמנת שמונתה לניהול חדלות הפירעון התנגדה לבקשת השיקום הכלכלי, בטענה שהחייבת לא עושה מאמץ מספיק כדי להגדיל את הכנסותיה

אלמנתו של העובד הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לקבל קצבת שאירים, בטענה כי ההתאבדות היתה תוצאה ישירה של "אירוע מיוחד" בעבודה - ההשעיה והפיטורים. בית הדין האזורי דחה את תביעת האלמנה, והיא ערערה לבית הדין הארצי, שקבע כי "התקיים קשר סיבתי בין האירועים - ההשעיה והפיטורים - לבין ההתאבדות, שהתרחשה כשבועיים בלבד לאחר מכן"