בתביעה של צרכנית שטענה להטעיה ולהפרה חוזית, ניסתה בוקינג העולמית לקבל היתר חריג לייצוג משפטי, בטענה שאין לה נציגות בישראל ושניהול ההליך בלי עורך דין "כמעט בלתי אפשרי". התובעת התנגדה וטענה שהדבר יהרוס את השוויון שמאפיין תביעות קטנות. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע: חברה בינלאומית שפועלת בישראל, צריכה להיות ערוכה גם להתמודד כאן עם תביעות, בלי יתרונות דיוניים

מה שנראה כמו דמי תיווך שנבלעו בדרך, נהפך להכרעה משפטית חדה וברורה: עורך דין העוסק במקרקעין וחברת תיווך טענו שהובטחה להם עמלה של 3 מיליון שקל על סיוע בהוצאת פרויקט בנייה גדול לפועל בבית"ר עילית, אך בפועל קיבלו רק חלק קטן ממנה. חברת הבנייה טענה שלא הרוויחה מהפרויקט ולכן היא לא חייבת לשלם. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע אחרת - ואכף את ההסכם

במשך שנים הוא ראה בעצמו הבן הממשיך במשק המשפחתי במושב, והאמין שהקרקע כולה תעבור לידיו ביום שבו ההורים יילכו לעולמם. אבל בית המשפט לענייני משפחה קבע שהמינוי נעשה פיקטיבית בלבד, וכעת גם המחוזי אישר: כוונת ההורים היתה אחרת לגמרי - לחלק את הנחלה בין הילדים. ההכרעה נשענת גם על הסכמים משפחתיים ישנים, על עמדת רמ"י, וגם על חוות דעת שמעריכה כי חתימתו על מסמך המינוי זויפה

בעלי עסק למכירת מזון בתל אביב התחייבו שלא להתנגד לפרויקט פינוי בינוי במבנה שבן פועלת המסעדה, אך סירבו לאפשר עבודות בשטחה. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בהפרת התחייבות, חייב אותם ביותר מחצי מיליון שקל, ודחה את טענותיהם לפגיעה בזכויות הקניין שלהם

תיק הוצאה לפועל שנפתח עוד ב-1997 נגד חייב בן 77, המוכר כנכה ומרותק למיטתו, המשיך להתנפח במשך שנים ארוכות למרות תשלומים שבוצעו לאורך הדרך. כשיתרת החוב כבר הגיעה ליותר מ-16 אלף שקל, והריביות ודמי הפיגורים נהפכו לחלק העיקרי של הסכום, קיבלה רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה והורתה על הפחתה מלאה של דמי הפיגורים, מיום פתיחת התיק ועד היום

חנות ברחוב החלוץ בהדר הכרמל, שנשכרה עוד ב-1989 במסגרת דיירות מוגנת, החליפה ידיים, והבעלים החדשים ביקשו ליישר קו עם המציאות הכלכלית. השוכרים טענו שההסכם קבע במפורש ששכר הדירה לא ישתנה לצמיתות, ושבמשך עשרות שנים כולם חיו עם זה בשלום. השופטת סיגלית מצא קבעה: חלפו 36 שנה, הנתונים השתנו, ויש הצדקה לעדכן את דמי השכירות, אך בתוך מגבלת התקרה שבחוק

אחרי משמרת ארוכה בחברת מזון למטוסים, תושב לוד עלה במדרגות הבניין שבו הוא גר ומעד, החליק ושבר את הקרסול. הביטוח הלאומי טען שהנפילה היתה בתוך הבית, ולכן אין כאן תאונת עבודה. אבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בחן את העדויות, את המסמכים ואת הפערים, והכריע: מדובר בפגיעה שאירעה בדרך מהעבודה לביתו הפרטי - ולכן התביעה התקבלה

כשהוא נכנס לאולם, הוא הציג את עצמו כאב שנלחם על הזכות לראות את בנו בן ה-7 אחרי נתק ממושך. אבל ככל שההליך התקדם, בית המשפט התרשם שהמאבק משתנה: פחות עניין של קשר, יותר כסף. בפסק דין חריג בנימוקיו, השופט איתי כרמי קובע שהאב ניהל את התיק כמו מי שמבקש שחרור - לא הורות. כשהמשפט נהפך לכלי לחץ סביב המזונות, השופט סגר את התיק והבהיר: זמני שהות אינם מטבע עובר לסוחר

העליון החליט לעצור בינתיים גביית מס של כ-34 מיליון שקל מיהלומן בן 88, עד שתתקבל הכרעה בערעור שלו. השופטים קבעו שגבייה מיידית עלולה למוטט את העסק ולגרום נזק שלא ניתן יהיה לתקן אחר כך. מצד שני, כדי שלא להותיר את רשות המסים בלי כלום, נקבע תשלום חלקי של מיליון שקל כבר עכשיו. המקרה מדגיש עד כמה מחילת חוב והוכחות לפירעון יכולות להפוך לסכסוך מס כבד עם השלכות כלכליות דרמטיות

זוג רוכשים מקריית ביאליק טען שהמוכרים פירקו גופי תאורה, ארונות ורכיבי בית חכם, הסתירו רטיבות קשה - ורק אחרי הכניסה לנכס התגלה גם ריח מצחין בסלון. הם דרשו פיצוי מוסכם של 156 אלף שקל על הפרת חוזה, אבל בית המשפט קבע: גם אם נמצאו ליקויים וחוסרים, מדובר בהפרות שלא הופכות אוטומטית להפרה יסודית, ולכן הפיצוי המוסכם לא מגיע. במקום זאת נפסק להם פיצוי מצומצם בהרבה