האם פערי מחירים נסגרים?

לא מעט אגדות עם נרקמו סביב קיומם של פערי מחירים, אותם חורים על הגרף המפרידים בין הנרות ונראים כחוליה חסרה. רבים סבורים, בטעות, שדינו של כל פער מחירים להיסגר. השאלה היא באיזו מהירות ועד כמה. למעשה ישנם לפחות ארבעה סוגי פערי מחירים. לכל אחד חשיבות שונה. כל אחד נוצר בשלב אחר של המגמה ולכל אחד השלכות עתידיות שונות.  

פער רגיל The common or area gap שמו של הפער בא מנטייתו להופיע בתקופות בהן מדשדש השוק בטווחי מסחר מוגדרים. כלומר, בין שני קווים התוחמים את תנודת המחירים. המאפיין תבניות מסוג זה, הוא נטייתם של מחזורי המסחר להצטמצם למינימום. עיקר הפעילות בתבניות אלו, מתבצע בסמוך לערכים קיצוניים של התבנית, כאשר בתווך מחזורי המסחר דלילים ביותר.   לכן, קל לפערי המחירים להתהוות באזורים המרכזיים של התבנית. כלומר, פערי מחירים אלו הם תולדה של חוסר סחירות ועניין ונטייתם להסגר תוך מספר קטן של ימים. יכולת הניבוי שמעניק פער כזה אפסית ואין להסתמך עליו כלל. ערכם נובע מכך שהם מאותתים  שהמחירים נמצאים בתהליך התגבשות. נטייתם של אלה, להתפתח יותר בתבניות המשכיות מאשר בתבניות היפוך. לכן התפתחותם של פערי מסחר רבים המתרכזים באזור צפוף על הגרף, יכולה לסמן על סוג מסוים של תבנית הנמצאת בשלבי התפתחות.

פערי הפריצה וערכו הניבויי פער פריצה הוא אחד משני הפערים החשובים באמת. מדובר סוג של פער מחירים, שכקודמו, הפער הרגיל, נוטה להופיע בהקשר של אזורי התגבשות או דשדוש, ונוטה להתפתח עם סיום התבנית כאשר המחירים פורצים ממנה החוצה בכיוון מעלה או מטה. כמו כן, נטייתו להופיע בפריצת רמות תמיכה או התנגדות.

ההסבר הפסיכולוגי בדיקה הלך הרוח בשוק תוך כדי תהליך דשדוש למשש, יכולה להסביר מדוע בעצם מסתיימות תופעות כאלה או אחרות בעזרת פערי הפריצה. תבנית מסוג משולש עולה, לדוגמה, היא תבנית המביאה לידי ביטוי קניות אגרסיביות הפוגשות מוכרים גדולים המנסים למכור את סחורתם בשער קבוע. נניח כי המוכרים מביאים סחורתם לשוק במחיר קבוע של 100 נקודות המקבל ביטוי על ידי הקו העליון המכונה קו התנגדות או קו ההיצע. הקו התחתון הקרוי קו התמיכה או קו הביקוש הוא קו עולה המבטא את נכונותם של הקונים לרכוש סחורה בשערים הולכים ועולים, מסיבות אלו או אחרות.   ישנם סוחרים אחרים במניה שרואים מוכר גדול ברמת 100. אותם מוכרים, הגם שהתכוונו למכור סחורתם ברמה זו, יכולים אכן להוציא תוכניתם המקורית לפועל או לצאת מנקודת הנחה שאם רמת 100 נפרצת למעלה משום קיומם של קונים אגרסיביים, הרי שלמחירים יש סיכוי טוב לעלות מעלה. בנקודה זו, הם יכולים לשנות את תוכניתם המקורית ולהעלות את מחירי המכירה שלהם. כתוצאה מכך מתקיימת תופעת וואקום הנוצרת משום חוסר במוכרים ברמות מחירים מסוימות ממש מעל התבנית.   לכן כאשר כל הסחורה שאמורה הייתה להימכר ברמת 100, אכן נמכרה, הקונה והמוכר הבאים, נפגשים, נניח, ברמת 102. זהו למעשה פער הפריצה.    הגם שפערי הפריצה מופיעים בסיומן של תבניות למיניהן, ישנם מקרים בהם פערים אלה קיימים אך לא ניתן לראותם. הסיבה לכך היא שלעיתים הם מתהווים במהלך המסחר התוך יומי ולאו דווקא בסיומו של יום מסחר אחד ותחילתו של יום מסחר שני.

• נפט - תיקון אלים בדרך
• קנון הולדינגס - טריגר לעליות קצרות טווח

הערך הניבוי ערכם הניבוי של פערי הפריצה נעוץ בראש ובראשונה בדגש המושם על פריצה מתבנית, או בפריצת רמת תמיכה או התנגדות, כאשר עצם היווצרותו של הפער הופך את הפריצה למוחשית וברורה יותר. בטוחני שכל מנתח טכני יברך על כל פיסת אינפורמציה שתוכל לאשש את מסקנותיו בעוצמת יתר. פערי פריצה מסמנים בדרך כלל על פריצה אמיתית. ישנם כמובן מצבים, בהם מתקיימות פריצות מתבניות על הגרף, אשר לאחר ימי מסחר בודדים, בדרך כלל יומיים או שלושה לכל היותר, הן מוכחות כפריצות שווא. פריצה מתבנית על ידי פער מחירים, מעלה את הסיכוי לכך שפריצה זו היא אמיתית ומובהקת ואפשרי בהחלט להסתמך עליה ולהוסיפה לנתונים שבידינו. שנית אפשר להניח שככל שהפער גדול יותר לחץ המכירות או הקניות, תלוי כמובן בכיוונו של הפער, גדול יותר. לכן ניתן להסיק כי תנועת המחירים שאמורה להתרחש לאחר היווצרותו של פער המחירים, תהיה גדולה יותר, חדה יותר או אף שניהם יחד.   אלה הן כמובן מסקנות הגיוניות שנגזרו מהתרחשותם של אירועים רבים כאלה. יש כמובן לזכור שבהסתברויות עסקינן ועלולים להיווצר מצבים בהם יתקיימו תופעות יוצאות מן הכלל ומן הסתם גם מאכזבות. בכל מקרה, כאשר אנו נתקלים בשתי מניות שביצעו פריצה מתבנית זהה, כאשר כלל ההחלטה שלנו מתבסס על  טיב פער המחירים שהתהווה, הרי שעלינו לבחור במניה שבה פער המחירים גדול יותר. מלבד ההנחה כי עוצמת הקיטור העומדת מאחורי פערי פריצה היא כזו או אחרת, הרי שפערים אלו אינם טומנים בחובם ערך ניבויי נוסף המתייחס למדידת יעדי מחירים של התנועה הבאה בשוק.

ייסגר או לא? כאן יכולה להישאל השאלה : האם יש לצפות לסגירתו של הפער מספר ימים לאחר התהוותו? או האם עלינו להמתין לסגירתו של הפער לפני ביצוע פעולה כלשהי? מתוך מחשבה שתנועה משמעותית בשוק לא תחל לפני סגירת הפער. כדי למצוא תשובה לשאלה מסוג זה, יש לבחון בדקדקנות את מחזורי המסחר לפני ואחרי פער המחירים. אם מחזורי המסחר טרם התהוות הפער היו גדולים, ולאחר הפריצה, הם התמתנו בצורה ניכרת, יש סיכוי סביר, שהתנועה הבאה בשוק תישא את המחירים מטה לכיוון הגבול העליון של התבנית שכעת משמש כקו תמיכה, ובכך נראה את פער המחירים נסגר חלקית. מצד שני, אם הפריצה מן התבנית התרחשה במחזור גדול והתנועה הספיקה להתרחק מפער המחירים, הולכים הסיכויים וקטנים לראות את פער המחירים נסגר מהר. במקרים מסוג זה, רב התנועות לכיוון פער המחירים, נוטות להיעצר מעליו. השימוש והחיפוש אחר פערי מחירים בשוק שלנו ובכל שוק אחר כמובן, משביח את הניתוח ומקור אינפורמציה זה מהווה את אחד מאבני הפינה של הניתוח הטכני. את שני הסוגים הבאים אסקור בכתבות הבאות.