מהן התבניות הצ'ארטיסטיות שכולם מדברים עליהן?

יש כאלה שחושבים שניתוח טכני הוא סוג של אומנות ופירוש, הגרף הוא בעיני המתבונן. אז את הכתבה הזאת, אחת האחרונות שלי באתר, אני מקדיש להם. אישית אני סבור שהתבניות הללו הן שטות גמורה, ואינן אלא פרי דמיון. הניתוח הטכני, כדי שיביא ערך לבעליו חייב לקיים מספר תנאים : פשטות, אחידות, חד משמעיות. אבל לא אני קובע ולא מעט מנתחים טכניים רואים בעיני רוחם את התבניות הללו. אז ככל שאספיק לפני שאני מסיים כאן 20 שנות כתיבה וניתוח, אנסה להסביר את הלך המחשבה שבבסיס התבניות הללו.

בעיני, אלו העושים בהן שימוש מבטאים מעבר מעיסוק בדקויות היומיומיות, לעיסוק בתקופות מעבר, בהם מתרחש שינוי בפסיכולוגית המשקיעים. תקופות מעבר אלה, מתרחשות על פני פרק זמן נכבד והבנה מעמיקה ובסיסית שלהן, עשויה לשפר את איכות הבנת השוק, לחסוך בעסקאות נפל ובתשלומי עמלות שלא לצורך ומעבר לכך לסייע בתזמונה של הפעולה הבאה.

כשמדובר בתבניות צ'ארטיסטיות, אין הדברים אמורים במתיחה מקרית של מספר קווים סתמיים, ששילוב ביניהם יוצר תבנית זו או אחרת. מדובר בדבר מתוחכם הרבה יותר. ניסיון להבין את הלך הרוח בשוק. מה באמת חושבים המשקיעים, והאם הפסיכולוגיה הנוכחית שלהם הינה "דובית" או "שוורית". חשיבות ההבחנה נובעת מן העובדה שהשוק נוטה להגיב באופן שונה כלפי אירועים זהים כאשר הוא מצוי במגמת עלייה או במגמת ירידה.

כך, עשויה הורדת ריבית להיתקל בתגובה אנמית ורפה, כאשר המומנטום שלילי והמגמה הינה מגמה יורדת. ההפך הוא כאשר מתרחש אירוע שלילי בעתות בהן המגמה השלטת היא מגמת עלייה. השוק עלול להיבלם קצת, לכחכח בגרונות, אך בסופו של דבר ישוב לתוואי המקורי. מטרת המעקב אחר תהליך היווצרותן של תבניות צ'ארטיסטיות, הוא לגלות האם פסיכולוגית המשקיעים עומדת בפני שינוי. אם כן, מתי ובאיזו עוצמה. מדובר באיתור ומדידת מידת האגרסיביות והנחישות של קבוצת המוכרים או הקונים העתידה להיות הדומיננטית בשוק ולהכתיב את המגמה, את מישכה ועוצמתה.

מדובר ביכולת לזהות נכונה את מידת נחישותה של אותה קבוצת קונים או מוכרים לרכוש סחורה או להיפטר ממנה, האם כדאי לנו להצטרף למשחק או שמא להימלט כל עוד נפשנו בנו. לא אחת, מוצא עצמו המשקיע מתחבט ומתלבט בשאלות כגון אלו. לעיתים, כאשר התשובה איננה בנמצא, תופסים הרגש והתחושה, את מקום ההגיון רק כדי לגלות במוקדם או במאוחר כי ההחלטה הייתה שגויה.

סוג זה של ניתוח, שייך לתחום הקלאסי, הראשוני. התחום הקלאסי מאוד ידידותי כלפי הטכנאי המתחיל. אין צורך במיומנות מסוימת או ביכולת עריכת תחזית הקובעת אנה פני השוק. יש להכיר היטב את התבניות, לדעת לפרשן נכון ולפעול במקומות הנכונים תוך כדי הקפדה על כללי העבודה הטכניים. סבלנות והתמדה כמו גם משמעת, הם חלק בלתי נפרד מאותם כללים. עקרונית, מתבססים כללי ההחלטה הנהוגים על קביעת תנאים מסוימים להתנהגותו של השוק.

כלומר, אם יבצע השוק מהלך מסוג מסוים, יגיב הטכנאי באופן מסוים, אך אם יהיה המהלך שונה, תהיה שונה גם התגובה. נניח מצב בו מדשדש השוק בין הרמות 170-160 בתוך תבנית ניטרלית ואופקית. כל זמן בו נמצא השוק בין שתי רמות אלו, אין אפשרות לקבוע אנה ילך. הטכנאי הקלאסי ימתין למהלך נוסף של השוק. אם ייווכח כי רמת 170 נפרצה בכיוון מעלה, יטו הסיכויים כי עליות השערים תמשכנה, ונקודת קניה תהיה הדבר אותו יחפש הטכנאי. אך אם יפרוץ השוק את רמת 160 כלפי מטה, גדולים יהיו הסיכויים להמשך הירידות ועקב כך ינקוט הטכנאי פעולות אחרות.

יש לזכור כי מגמות אינן מוגדרות רק כעולות או כיורדות. חלק מזמנו, מבלה השוק בהליכה הצידה, דשדוש. תקופות דשדוש אלה יוצרות למעשה את התבניות הצ'ארטיסטיות. המסקנה הראשונה אותה אפשר לגזור היא כי מגמות, עלייה או ירידה, אינן מסתיימות בחטף אלא דרושה תקופת מעבר מסוימת ובנייתה של תבנית. הדבר דומה לניסיון לבלום משאית דוהרת. דרוש לכך זמן, הרבה מאוד זמן. הבעיה עם תקופות דשדוש או מעבר אלו, שהן אינן מסמלות בהכרח על היפוך מגמה. לעיתים זו תקופת התגבשות לצורך חידושה של המגמה בכיוון המקורי.

שלבי המגמה 
לכל מגמה, בין אם ארוכה או קצרה ישנם מספר שלבים. שלב איסוף הסחורה, בו משקיעים מתוחכמים צופים עליות שערים ומצטיידים לקראתן, שלב עליות השערים, ושלב ההפצה בו המתוחכמים שקנו בשלב הראשון מוכרים ברווח את סחורתם. לאחר מכן מתחילה מגמת ירידות וחוזר חלילה. שלבים אלה שתוארו כאן בקצרה מתקיימים למעשה בכל מגמה שהיא בין אם ארוכה, ובין אם קצרה. כל שלב עשוי להתרחש במשכי זמן שונים בהתאם לאורכה של המגמה. אם המגמה היא ארוכת טווח, יארכו שלבים אלו זמן רב מאוד, אפילו שנים, ואילו אם קצרה הינה, יהיה הזמן הנדרש מכל שלב, מועט. אותם שני שלבים קיצוניים של איסוף והפצה, הם השלבים בהם מתהוות התבניות הצ'ארטיסטיות.

ההגדרה 
בהגדרתה המקצועית, התבנית הצ'ארטיסטית היא התהוות או מערך מחירים על גבי הגרף, היכול להיות מסווג לשתי קטגוריות בעלות ערך ניבויי.

הקטגוריות: היפוך והמשכיות 
קיימות שתי סוגי תבניות: היפוך והמשכיות. כשמן כן הן. תבניות היפוך מרמזות על היפוך מגמה אפשרי הקרב ובא, ואילו תבניות המשכיות מבטאות עצירה זמנית של המגמה לצורך התגבשות מחירים והתחדשותה של המגמה בכיוון המקורי. החשוב הוא לדעת להבדיל ולזהות את התבניות במהלך התהוותן, כדי לקבוע את כיוונו העתידי של השוק.

למחזורי המסחר תפקיד חשוב בקביעת מידת התקפות של התבנית. ניתוח מחזורי המסחר עשוי לשמש כגורם מכריע באמינותה של התבנית הנדונה. לעיתים קרובות, נעשה שימוש בתבניות צ'ארטיסטיות על מנת לקבוע את יעדי המחירים המינימליים אליהם אמור להגיע השוק. יעדים אלו עוזרים בקביעת יחס הסיכון לתשואה. היינו, מהי מידת הסיכון הכרוכה בהשקעה.

תנאים מקדימים ותנאים נלווים 
לא כל מערך מחירים על הגרף הוא תבנית. לעיתים, נעשות טעויות חמורות, הנובעות מפירוש מוטעה של תבנית זו או אחרת. משגים אלו נעשים מתוך חוסר מודעות למספר דרישות מקדמיות להתהוותה של תבנית. לפני שקופץ הטכנאי על העגלה, חזקה עליו שיבדוק האם מתקיימים תנאים אלה :

1. דרישה אחת, גורסת קיומה של מגמה לפני התהוות התבנית. זו למעשה הדרישה החשובה ביותר. לשוק דרוש מהלך מסוים כדי שיוכל לבצע היפוך. במידה ומופיעה תבנית היפוך על הגרף, ללא מגמה ברורה אין לראות את התבנית כתקפה או בעלת ערך ניבויי.

2. דרישה נוספת, היא שבירה של קו מגמה חשוב. בדרך כלל, אחד מן הסימנים הראשונים להיפוך מגמה הוא שבירתו של קו מגמה. אולם יש לזכור כי שבירתו של קו מגמה אינה מסמנת בהכרח היפוך אלא לעיתים נוטה לסמל שינוי. שבירה של קו מגמה עולה, יכולה להעיד על תקופת דשדוש סביב טווח ערכים מסוים ולאו דווקא ירידה.

3. ככל שתבנית צ'ארטיסטית גדולה יותר, כן גדול הפוטנציאל הרווחי הטמון בה. המונח "גודל" מתייחס הן לגובה התבנית מבחינת תנודתיות המחירים בתוכה, והן לרוחבה מבחינת משך זמן התהוותה.

אם כן, ככל שהתבנית גדולה יותר היא חשובה יותר והפריצה ממנה משמעותית יותר. כל טכניקות המדידה המיועדות לקבוע את יעד המחירים, מתבססות על גובה התבנית. בדרך כלל, הטכניקה הנפוצה לקביעת היעד אליו ינועו המחירים לאחר הפריצה, היא מדידת גובה התבנית והטלתו לכיוון הפריצה. נניח תבנית מחירים בין רמה של 80 נקודות, ל100-נקודות. פריצה כלפי מעלה, משמעותה יעד מחירים מינימלי של 120 נקודות. גובה התבנית שנמדד הוא 20 נקודות, בתוספת הרמה בה נפרצה התבנית, היינו 100 נקודות. חשבון פשוט.

4.   הבדלים מסוימים, קיימים בין תבניות המתהוות בשערי שיא, לבין תבניות המתהוות בשערי שפל. הראשונות ידועות במשך התהוות קצר יותר ובתנודתיות גדולה יותר לעומת תבניות שפל. בשל סממנים אלו, קל יותר וזול יותר לזהות מהפכי שוק המתרחשים בתחתית. מצד שני, ידוע שלמחירים יש נטייה לרדת מהר יותר מאשר לעלות, לכן, למרות שקל יותר לעבוד עם תבניות שפל, רווחית יותר ההשקעה בשערי שיא. עניין של כוח משיכה.

5. מחזורי המסחר לשוק הם מה שהדלק עבור המכונית. רק דבר אחד יכול להרים שוק בכיוון מעלה - דלק, קונים, וככל שיש יותר, כן ייטב. הכמות וסוג העניין בשוק באים לידי ביטוי בקומבינציה בין מחירים ומחזורי מסחר ומספקים רמזים משמעותיים באשר לכיוון שיוטו העתידי של השוק. משמעות רבה מיוחסת למחזורי המסחר בעיקר כאשר מתרחשים מהפכים מכיוון מטה כלפי מעלה והוא מהווה גורם מכריע במתן תוקף לפריצה מתבניות צ'ארטיסטיות. פריצה מתבנית חייבת להיות מלווה במחזורי מסחר גבוהים. חשיבות מחזורי המסחר בהקשר הזה הינה יותר לגבי פריצה כלפי מעלה מרמות שפל. אם מתקיימת עליית מחירים ללא עליה מקבילה במחזורי המסחר, כנראה שמהלך העליות אינו תקף ועומד לפני סיום.

הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.