המבחן הגדול של ה-S&P והאם עברנו למסלול ירידות בדולר?

איך מתמודדים עם תנודתיות בזמן פרסום דו״ח כספי?

נתחיל היום עם המשך המעקב אחרי התמיכה בשוק האמריקאי וההיפוך בשוק מירידות אוקטובר לעליות נובמבר - ינואר. מזכיר שהטור בשני היה על השבירה של ה-S&P500 אל מול הסיכוי לבלימת עלית התשואות והתמיכה לנאסד״ק 100 ולראסל 2000.

המבחן ל-S&P500 הוא שער של 4,240 נקודות. עלייה עד הרמה הזו היא לא בעלת משמעות לטווח הארוך. עלייה מעל 4,240 תיחשב יתד ראשונה בבניה של מהלך עליה.

הנאסד״ק 100 הצליח לאתגר את הקו המחזיר היורד שהשבירה שלו למטה היתה אירוע שלילי משמעותי. יתד ראשונה בבניה של מהלך עליה תיווצר אם יעלה מעל 14520.

המבחן ל-IWM הוא 166. מהלך מעל יהיה סימן להתפתחות מהלך עליה משמעותי יותר.
יש לכם שלוש רמות מבחן שאם נראה מהלך עליה קולקטיבי מעליהן נקבל סימן ראשון שעוברים מתמיכה לעליה. עד אז זו רק תמיכה.

 

מה קרה ל-SOFI?

את השאלה הזו נשאלתי ביום שני בערב לאור התנודתיות במסחר.
החברה, שאנחנו עוקבים אחריה מקרוב כחברת פינטק מעניינת, פרסמה נתונים מעודדים והמניה זינקה בתחילת יום המסחר. באותו היום, אחרי הזינוק, המניה חזרה אל נקודת ההתחלה.

בשורה התחתונה: לא קרה דבר ביום שני ובסך הכל קיבלנו איתות כלכלי חיובי. למה תופעה כזאת מתרחשת? ראשית, אתם יודעים שכמעט בכל פרסום דו״ח יש תנודתיות גדולה. התנודתיות מושפעת ממחשבות שיש למשקיעים ביחס לדו״ח שפורסם ובהשוואה לציפיות שלהם, מפעילות שחקני שורט, מאלגוריתמים שונים וממשקיעים שמגיבים, טכנית, להתנהגות המניה. לא יודע להצביע על סדר הפעולות או על דפוס מיוחד שאפיין את SOFI ביום שני ואני יכול לארוז את כל האירוע תחת רעש יומי, בהמשך לכתבה מיום שני על תיאוריית דאו.

בדיעבד, ואני מציין זאת רק ללימוד ולא מתיימר להגיד שידעתי זאת בזמן אמת, הייתם נדרשים לתרשים ברזולוציה של 5 דקות:

ולמעקב צמוד על המסך ואז הייתם יכולים לקבל איתות טכני למכירה. הוא נובע מכך שהנר השלישי לא עלה מעל קו האמצע הירוק באזור ה-7.65 וירד מתחת לנמוך של הנר הראשון. איפה שהוא באזור שבין 7.40 ל-7.65 הייתם יכולים להבין שהעלייה מתהפכת. שוב, מביא זאת כדוגמא לעתיד למי שיושבים על המסכים ברזולוציה יומית ולא כחוכמה בדיעבד.

והנה, ביום שלישי המניה, שנתמכה מעל תמיכת פיבונאצ׳י חשובה חזרה אל מעל הממוצע ל-200 יום ונראית ערוכה למהלך עליה. חשוב מאוד כשאתם עושים ניתוחים טכניים לעבוד עם גרפים בממדי זמן שונים, לזכור את התנודתיות של דו״חות כספיים ולא להיבהל גם מתנודות. רוטינה של פעם ברבעון.

בעניין דומה, קיבלתי את השאלה הבאה: "...אני מושקע בחברת KNSL , ביום 26.10.2023 היתה כתבה ובה סיקור מאוד חיובי על דוחות החברה לסיום רבעון שלישי, למחרת המניה נפלה 19.5%. אחרי סיקור כל כך חיובי התרסקות בשיעור כזה שהוא יוצא דופן למניות בכלל (לעניות דעתי) ומניה כזו בעלת תנודת מחיר סולידית לטעמי , ראשית זה מעורר תהיות לגבי אמינות דיווחים, אולי הנתונים נכונים אבל הדיווח אינו מלא והדבר החשוב איך אנחנו כמשקיעים שגם קוראים דוחות יכולים לדעת שקיבלנו תמונה מלאה, ולבסוף אם תוכל להצביע על מה שקרה למניה. אודה לתשובתך״.

השאלה מרחיבה עוד את הדיון שלנו על המעגל של דיווח כספי > ניתוח של הדיווח > תגובת המשקיעים > היכולת שלנו לנתח את התגובה על הגרף. בוא נתחיל בעובדה שדו״ח כספי הוא היסטוריה. מלמד מה היה ברבעון האחרון ומכיוון שלוקח זמן עד פרסום הדו״ח אזי זו היסטוריה די רחוקה בקצב שבו העולם נע.

במקרה של KNSL המניה עלתה מסיום הרבעון הקודם, כנראה בשל ציפיות מסוימות וירידת המניה היא שילוב של כל האלמנטים שדיברתי עליהם לגבי SOFI. תזכרו את תאוריית דאו. למה השוק נע בגלים? הגל הראשי הוא המגמות הכלכליות ארוכות הטווח. הגלים המשניים הם גלי רגשות המשקיעים שנוטים להגזמה. הגזמה זו הואצה עם השנים בשל התפתחות התקשורת הפיננסית והמסחר האלגוריתמי. כאמור, תנודות של 10 אחוזים ויותר במניה הן דבר שכיח בתקופת דו״ח ואתם פשוט צריכים ללמוד להכיל את זה כחלק ממאפייני השוק ולא להתרגש.

ולגבי שאלת מהימנות הכתבות והדיווחים שאנחנו קוראים. אפשר להגדיר שלוש רמות מהימנות:

1. מניפולציה - כתבה או ידיעה שנועדה מראש להשפיע על שער מניה, אינה חוקית אבל לא תמיד ניתן לזהות אותה.
2. כתבה חובבנית. הכותב יודע אולי לכתוב אבל לא מבין לעומק על מה שהוא כותב. תזכרו שלמילים, כותרות וטכניקות כתיבה יש השפעה מודעת ותת מודעת עלינו ולכן גם כתבה חובבנית מבחינת ההבנה הפיננסית שכתובה בטכניקת כתיבה טובה יכולה להשפיע.
3. כתבה מקצועית עם כוונות נקיות.

בשביל להתחיל להבחין בין סוגי הכתבות אתם צריכים:
1. להיות מודעים לאתר/ פורמט שבו נכתבה הכתבה. יאהו פייננס משתף כתבות מאתרים שונים. למדו להכיר אותם ואת מהות פרסום התכנים בהם.
2. לחקור מי כותב ומה הרקע שלו והידע שלו.
3. להתחיל לעקוב אחרי כותבים שיש לכם ניסיון טוב איתם לאורך זמן.
4. להצליב בין כתבות ומידע לגרף. זכרו שוב: הגרף אומר לכם את האמת: מי שולטים בזירה: המוכרים או הקונים. זה מה שחשוב וזה מה שמשקף את המחשבות האמיתיות של ממוצע המשקיעים והשחקנים (כתבתי מחשבות אמיתיות. אין אמת כלכלית אבסולוטית). אם אתם קוראים ניתוח - כתבה מהימנה ומזהים סנכרון בין הניתוח לגרף - תמשיכו בכיוון הזה. אם אין סנכרון - הגרף יותר חשוב ממה שמישהו, לרבות אנחנו, חושב ומפרש.

תראו כמה פרשנויות שונות אנחנו מקבלים היום לכל אירוע שקשור במלחמה. הפרשנים בעלי מקצוע וכוונותיהם טובות. אבל, הכמות גדולה ויש שמתבררות כנכונות ויש שלא. בכל הקשור לבורסה זה אותו הדבר. אינסוף פרשנים, אינסוף מלל. אז או שתמצאו את הפרשנים שלכם שאיתם תלכו לאורך זמן ותסננו את השאר או שפשוט תסתפקו בגרף. העובדות כבר גלומות בפנים. זו הנחת מוצא הן של המימון הכמותי והן של המימון ההתנהגותי. ההתנהגותי מוסיף גם את המחשבות - פרשנויות.
 

האם עליית שער הדולר תיבלם?

אחד הנושאים הפיננסיים שמעסיקים אותנו היום הוא עליית הדולר. התבקשתי שוב לנתח את הדולר - שקל אבל אני מתקשה לעשות זאת מאז ומתמיד ובוודאי שבתקופה הזו. אם נסתכל על קרן הסל UUP שמציגה את היחס בין הדולר למטבעות המובילים בעולם נראה שהדולר מתקרב לרמת התנגדות היסטורית.

טכנית, אפשר לצפות עוד מעט לבלימה של הדולר ולתיקון כלפי מטה ביחס לסל המטבעות שהקרן עוקבת אחריו. איך זה ישתלב עם השקל? תלוי בהתפתחויות. השילוב בין מלחמה לציפייה שאולי תהפוך גם ללחץ להורדת ריבית יקשה על השקל להתחזק בשלב הזה. זו רק פרשנות שלי...