האם טראמפ יגרום לפשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה?

בשבועות האחרונים אתם הקוראים שלי, תלמידי והמעורבים בפעילות המקוונת שלי חווים מצב קוטבי: מצד אחד אני מעלה את רף החששות ממשבר ומפולת ומצד שני מציג הזדמנויות למסחר סווינג רווחי לרבות במניות הקשורות בטרנד הקריפטו וה-AI, טרנד שיש לו מרוויחים משותפים: חברות השרתים - כריה ומי שאמור לספק להן אנרגיה יעילה.   אכן, אני מנסה ללכת בדרך האמצע: לקחת את הרווחים שוול סטריט נותנת עכשיו אבל לא ליפול במלכודות המנטאליות שהם מפילים אותנו בהן.

למשל, יש יועצי משכנתאות שמייעצים לכם לקחת משכנתא גדולה ממה שאתם צריכים ולהשקיע אותה בבורסה. Don't. יש מי שמייעץ לכם לקחת הלוואות על חשבון החיסכון ארוך הטווח שלכם ולהשקיע בבורסה. Don't.   היום אקדיש את המאמר להדגשת הסיכון. נדבר על טראמפ, הביטקוין וגם תפיסת ההשקעות של צעירים. נתחיל בתזכורת לגלי אליוט.

גלי אליוט

מזכיר לכם את הגרף על פיו נתתי את התחזית לעליה של ה-S&P500 לאזור ה-6160. תחזית זו השתלבה עם הרוח הגבית שנשבה מהבחירה של טראמפ וזו הנובעת מאנומליות של חודשי השנה. היא מבוססת על תורת הגלים של אליוט. אנחנו כבר די קרובים ל-6160 ורעיונית זהו אזור מיצוי הגל הנוכחי של המגמה העולה.

אנחנו לא נתקלים בהרבה ״מגה קריאות״ כאלו של גלי אליוט כי שיא של גל שלישי הוא לא אירוע תכוף. מדובר בתמרור אזהרה.

ביקשתי מ-ChatGPT למנות את החברות של טראמפ שפשטו רגל בעבר. קבלתי רשימה של 6 חברות. הראשונה היא טאג׳ מאהל. הפסדים של מיליארדים בכל החברות והרבה משפחות הרוסות.   מה שמעניין הוא הסיכומים של ChatGPT:  ״חשוב לציין שטראמפ השתמש בפשיטות רגל כאסטרטגיה עסקית, שמאפשרת לו לשמור על הנכסים האישיים שלו תוך ארגון מחדש של החובות של החברות העסקיות. טראמפ ציין לא פעם כי שימוש בפשיטת רגל היה כלי עסקי לגיטימי לניהול חובות והגנה על נכסים אישיים. טראמפ עצמו צמצם את אחריותו האישית בחלק מהמקרים באמצעות מבנים משפטיים ותאגידיים שהגנו על נכסיו האישיים״   לאדם הזה נתנו עכשיו לנהל את החברה הגדולה בעולם. אחד הדברים הראשונים שהוא עושה הוא לשלהב את שוק הקריפטו. כמו ששלהב את משקיעי הקזינו טאג׳ מאהל. לפי מה שקראתי לטראמפ יש אחזקות בקריפטו.   חשוב להבחין בין הקונספט של קריפטו לשער של המטבעות. לקונספט ישנם הרבה יתרונות אבל חשוב גם לזכור שחלק מהם קוראים תיגר על מערכות המטבע והכלכלה המסורתיות והתוצאות של שחרור רסן יכולות להיות כאוטיות.   מבחינת מחיר, תחשבו שוב מה עולה 100000 דולר. מבחינת משאבים כריית ביטקוין היא פגיעה אקולוגית ועלות. מבחינת תרומה כלכלית הערך של הביטקוין הוא 0. 100000 הדולר שלכאורה השקעתם בו לא משלמים ריבית או דיבידנד ואינם קשורים בעסק שיש בו צמיחה. יתרה מכך הם שוכבים בנכס ״מת״ ולא בחברה פעילה שמעודדת מחקר, תעסוקה, עסקים וצמיחה. ככל שיותר כסף ילך אל הנכסים ה״מתים״ האלו הוא ישאב מפעילות כלכלית, חברתית, אקולוגית ממשית.   תגידו אבל שזה כסף שנוצר יש מאין. עושר שמזין את עצמו ואף סוחף איתו שערי מניות ותחושת עושר כלכלית? אמרתם כסף יש מאין, הוספתם לו חוב לאומי טופח וקבלתם בועה.   אותו דבר היה במשבר הסאב פריים. התעשייה הפיננסית שיצרה אותו היא זו שפשטה את הרגל ונזקקה לחילוץ שממנו לא יצאנו עד היום שכן מאז המשבר החוב הלאומי בארצות הברית תופח.

• גיימסטופ צונחת ב-25%: האם הימור המיליארדים על ביטקוין יצליח?
• טראמפ, מדינות וחברות ענק - למה כולם רוצים להנפיק מטבעות יציבים?

חברות הדירוג סמכו ידן על הקונספט שאיגוד משכנתאות זבל מנטרל את הסיכון שלהן ובתי ההשקעות בנו הרים של נגזרות פיננסיות על גבם של אותן משכנתאות.

האם יש הבדל בין ביטקוין להר הנגזרות הפיננסית? פונקציונאלית אולי כן אבל מנטאלית פחות. אם חווית העושר של השווקים בכלל והקריפטו בפרט גורמת לכם לקחת יותר סיכונים (משכנתאות מוגדלות להשקעה בשוק ההון, הלוואות מקרנות הפנסיה להשקעה בשוק ההון או ״סתם״ חשיפה מופרזת לנכסי סיכון שלא על פי גילכם או צרכיכם) כדאי שתחשבו על זה.  

משקיעים צעירים

  רבים תולים במשקיעים הצעירים שנכנסו לשווקים חלק מעליות השערים וגם את פוטנציאל המשך העליות. קהל מעריצי ה-S&P500 גדל וכך גם תחושת ה-FOMO אצל מי שלא הצטרף למסיבה. החיבור המנטאלי בין צעירים ל-S&P500 נהיה קשה להפרדה.   כדאי לזכור שני דברים:   מבחינת מספר משקיעים ופעולות-המשקיעים הצעירים באמת כובשים את השוק. אם השקעתם לאחרונה במניית רובינהוד, הברוקר של הצעירים, הרווחתם יפה. שער המניה הכפיל את עצמו בחודש. למה? בין היתר מצפיה למסחר באופציות על הביטקוין. זוכרים את מגדל הסאב פריים? עכשיו לא רק שיסחרו בביטקוין ושאר המטבעות שהתחילו לזנק אלא גם בנגזרות פיננסיות. דרך אגב, מאמר שקראתי ציין שרוב משקיעי הביטקוין הפסידו כסף. זאת מכיוון שקונים בהתלהבות ומוכרים בפאניקה. מכל מקום הכסף של הצעירים הוא לא הכסף הגדול בשוק ולכן במפולת הוא לא יהיה זה שיאטום את הסכר. זה עוד לפני הדבר הבא.

המשקיעים הצעירים נהנים מ-״יד חמה״. הם נכנסו לקזינו וסיבוב אחר סיבוב הרוויחו. גם בשני הסיבובים שהפסידו הם הכפילו את ההימור והצליחו להתאושש. העובדה שלא חוו את טראומות וחוויות הסיכון מהעבר (אלו שאני ובני גילי שקוראים כאן מכירים) מאפשרת להם להנות הנאה ילדותית (זו הגדרה פסיכולוגית-לא שיפוטית) מהחוויה. כשחרדת הסיכון לא קיימת בהחלט אפשר להנות ולהרוויח יותר מהמסיבה. צעירים וגם מבוגרים יותר מבטיחים לי שגם אם תהיה מפולת הם ישארו את כל השנים שידרשו להתאושש ממנה.

מציאות העבר מלמדת שלא כך הוא הדבר. כשאתה רואה את שווי הנכסים שלך צונח במהירות אתה נתקף פאניקה והבטחות עבר שהבטחת לעצמך מתפוגגות. יתרה מכך כמו שעכשיו כותרות המדיה הפיננסית מסבירות למה השילוב של AI+טראמפ+הורדת ריבית הוא תעודת ביטוח להמשך החגיגה והשמיים הם לא גבול כך במפולות כותרות המדיה הפיננסית יחזקו את הפחד שלכם.

• האם אנחנו לקראת גל יורד נוסף? ואיזה מסלול נחוץ לחיסכון ארוך טווח?
• האם מוקדם מדי לחזור למניות הטכנולוגיה? ומה עם מניות טראמפ?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ניהול סיכונים הוא אף פעם לא כיף והוא נעשה כשלכאורה הכל טוב. אבל, בסופו של יום, גם אם היום ארוך, ניהול סיכונים הוא זה שיעשה אתכם למשקיעים ששורדים בשוק שנים ארוכות. אם אתם מבטלים את המשפט הזה כלאחר יד, קראו את נאסים טאלב, את ההיסטוריה של משברים פיננסיים ובועות וספרים במימון התנהגותי ואז תחליטו אם היד הזו עדיין מונפת.   לסיכום, נזכיר שוב את וורן באפט. טראמפ ובאפט באותה ״שכבת גיל״ מבחינת מה שיש להם להפסיד. שניהם הגיעו להשגים. אלו של טראמפ כוללים אגו טריפ, מחיקת כספי משקיעים ופשיטות רגל והתנהגות עכשווית של הוללות אופטימית. אלה של באפט כוללים יצירת ערך ממשי למשקיעים, אורח חיים צנוע והנזלת תיק המניות בימים אלו. גם טראמפ וגם באפט הם ״זקני השבט״. תחשבו כמשקיעים על תבונת ההשקעות של מי אתם סומכים יותר.     ​כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי. *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד. הכותב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.