מי זאת רותם אנרגיה ומה המסר של ג'אק סבג, מנכ"ל השותפות למשקיעים?

במסגרת פרויקט חברות האנרגיה של תל אביב שבחסות החברות הנסחרות, נתייחס היום לשותפות די קטנה, אבל מעניינת - שותפות רא"מ

שותפות רא"מ שנסחרת בבורסה היא שותפות מסוג אחר - היא אומנם בתחום האנרגיה, אבל היא לא בתחום הגז. לשותפות שמנוהלת על ידי ג'אק סבג יש רעיון מיוחד לייצור אנרגיה. השותפות שקיימת כבר 7 שנים שנים מנסה להפוך את פסולת הפלסטיק, שהפכה בשנים האחרונות למגיפה של ממש, לחומרי גלם לתעשיות ולמקור לאנרגיה. מדובר ברעיון מהפכני שמיישם את עקרון הכלכלה המעגלית והופך "פסולת למשאב".

מימוש הרעיון מתבסס על טכנולוגיה שפותחה בשנים האחרונות באירופה, שעיקרו תהליך פירוליזה מתקדם המתאפשר באמצעות שימוש בפצלי השמן כמקור אנרגיה לתהליך. במסגרת פרויקט חודש ההשקעות באנרגיה שכולל גם את וועידת ההשקעות באנרגיה ראיינו את ג'אק סבג, מנכ"ל השותפות  

"השותפות נסחרת בבורסה מזה מספר שנים ומגייסת הון מעת לעת ולפי הצורך. בנוסף, בעל השליטה לשעבר בשותף הכללי תומך בפרויקט ככל שצריך", אומר סבג ומוסיף, "מדינת ישראל היא בין המובילות בעולם בייצור פסולת לנפש. אנחנו מייצרים מידי שנה יותר מ-6 מיליון טון פסולת עירונית, כמות שהולכת וגדלה עם השנים. כיום אין כמעט בנמצא פתרונות מעשיים לטיפול בפסולת בישראל, עובדה שמקבלת ביטוי בשיעורי הטמנה בין הגבוהים ביותר במדינות ה- OECD.

"כ-80% מהפסולות מוטמנות וכשני שליש באזור הדרום. המטמנות הן מפגע סביבתי ובריאותי ובנוסף גוזלות שטחים נרחבים שניתן היה לנצלם לצרכים אחרים (בנייה, תעשייה, תשתיות וכו'). פסולת הפלסטיק מהווה כ- 20% מסך הפסולות העירוניות (כ- 1.1 מיליון טון בשנה) הנה אף בעייתית יותר מאחר והפלסטיק לא מתפרק באופן טבעי ולכן ללא טיפול נכון ימשיך לזהם את הקרקע והסביבה עוד מאות שנים בלי שאנו מודעים למלוא הנזקים העתידיים. מדובר בבעיה מקומית וגלובאלית עם השפעות בריאותיות, סביבתיות וכלכליות  הדורשת פתרון מידי ורא"מ מצוידת בטכנולוגיה ובידע להיות ממובילי המאמץ הזה בארץ.

מה נעשה היום עם פסולת הפלסטיק?
"מיחזור הפלסטיק בישראל מתקיים בצורה מצומצמת. כיום, על פי הערכות מומחים, כמות הפלסטיק המועברת למיחזור  מסתכמת  בכ-7% בלבד וכ- 11% נוספים מועברים לטיפול לצורכי השבת אנרגיה (RDF). יתר פסולת הפלסטיק (כ-80%) מוטמנת או נשרפת באופן בלתי חוקי.

"מעבר לנזקים שידועים כבר לדוגמה פליטות מזהמי אוויר וקרקע, מפגעי נוף, ריחות וכו', ישנם נזקים שכיום אין בנמצא ידע רב לגביהם- נזקים בריאותיים כתוצאה מהתפרקות הפלסטיק למיקרו-חלקיקים שהשפעתם לטווח הארוך אינה ידועה כיום.

"לפלסטיק המוטמן ערך כלכלי רב. לפי הערכות של הלמ"ס ערכו הכלכלי מוערך בכ-1.4 מיליארד שקלים בשנה. באמצעות טיפול נכון ניתן להפיק מפסולת הפלסטיק מוצרים רבים לתעשייה ובדרך זו לנצל עד תום את הערך הכלכלי הטמון בה". 

באיזה שלב אתם נמצאים?
"מאז הועדה המחוזית האחרונה בה אושרו הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה (הנחיות נרחבות ומעמיקות), עסק צוות רא"מ בליווי 15 מומחים שונים (מהארץ ומחו"ל) בהכנת התסקיר ובתכנון המתקן לצורכי השלמת התב"ע. העבודה על התסקיר קרובה לסיום. הממצאים שהתקבלו עד כה חיוביים מאוד. שעות רבות שהושקעו באיתור טכנולוגיות מיטביות ברחבי העולם (BAT) ובתכנון נכון של הפיכת תוצרי לוואי של המתקן לחומרים בעלי ערך, סייעו לכך מאוד.

"בחודשים הקרובים רא"מ תגיש את התסקיר, תב"ע ומסמכים נוספים לועדה מחוזית דרום לשם בחינתם והמשך התקדמות הפרויקט. בכל המדדים החשובים הקמת הפרויקט תטיב עם הסביבה ותסייע למדינת ישראל במימוש התחייבויותיה בנושאי הקיימות, ובמיוחד במאבק בצמצום פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר השונים. כיום, אנו קרובים יותר מתמיד למימוש החזון שלנו".

הזכרת פירוליזה. מה זה בדיוק?
"פירוליזה היא טכנולוגיה מוכרת מזה שנים רבות אך עברה לאחרונה שיפורים משמעותיים שמאפשרים לתהליך להיות הרבה יותר יעיל, סביבתי וכלכלי. מדובר למעשה בחימום בסביבה נטולת חמצן, שנעשה ללא מקור אנרגיה חיצוני מלבד פצלי השמן, וגורם לפירוק הפלסטיק ומאפשר "הנדסה לאחור" לצורך הפקת מוצרים בעלי ערך (בניגוד לתהליך שריפה קונבנציונלי כמקובל היום).

"התוצר העיקרי של הפירוליזה הוא נפט ממוחזר. בנוסף הפרויקט יעשה שימוש בכל תוצרי הלוואי- חום שיורי לצורכי ייצור חשמל, הפיכת מזהמי גופרית לחומצה גופרתית  נקייה (98%) ואפר פצלי השמן שנמצא כתחליף איכותי לחומרים בתעשיית הבנייה והבטון – כלכלה מעגלית הלכה למעשה.

"בהשוואה להשבת אנרגיה בתהליך שריפה קונבנציונלי, תהליך הפירוליזה נקי וסביבתי ומלווה בפליטות מזהמים וגזי חממה מועטים.  

מה הם ממצאי התסקיר ההשפעה על הסביבה?
לפני מספר ימים פרסמנו בבורסה את הדוחות השנתיים של רא"מ. בדוחות כללנו פרוט נרחב על ממצאי התסקיר ואני ממליץ לקרוא את הדוחות. באופן תמציתי הפרויקט יסייע למדינת ישראל בצמצום פליטות פחמן דו חמצני ופליטות מזהמי סביבה בהיקפים משמעותיים. נתון נוסף וחשוב מאוד הוא היעילות האנרגטית של המתקן שתעמוד על כ-88% (רק לשם ההשוואה מתקני השבת אנרגיה/שריפה בממוצע עומדים על כ-70% ותחנות כח מסוג מחז"מ בממוצע על כ- 60%). בנוסף צריכת המים הצפויה במתקן נמוכה בהשוואה לצריכה בתחנות כוח מסוג מחז"מ.

האם הכנתם דוחות אימפקט סביבתי כמקובל?
"כמובן, ועשינו זאת בסיוע גופים מוכרים מאוד (כגון Afry הסקנדינבית ודלוייט ישראל). הדוחות שאגב פורסמו באתר של רא"מ, הפתיעו אותנו מאוד. כתוצאה מצמצום פליטות מזהמים, תוך טיפול בכ- 20% מפסולת הפלסטיק בישראל, הפרויקט יתרום לחיסכון של מאות מיליוני ₪ בשנה בעבור ההוצאה הציבורית על בריאות. בנוסף עד לשנת 2050 הפרויקט יטפל בכ-7 מיליון טון של פסולת פלסטיק וכתוצאה מכך יתאפשר צמצום של היקפי הטמנת הפסולת ושחרור שטחים/קרקעות רבים. כל אלה, למעשה, יסייעו למדינת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות בנושאים אלו (ועידת פריז, טיוטת חוק האקלים וכו').

מה צפוי בהמשך הדרך?
"אנו עדים בימים אלה לשינוי תפיסתי בישראל בכל הקשור לפסולות. תקציב המדינה לשנת 2023-2024 העלה לראש סדר העדיפויות את הטיפול בפסולות ואנו רואים את רא"מ כמובילה בתחום זה. בעקבות ממצאי התסקיר ותוצאות דוחות האימפקט יחד עם משב הרוח החיובי שמגיע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים אנו מאוד אופטימיים ומצפים לראות את החלום שלנו קורם עור וגידים בזמן הקרוב. 

"אנו מחכים לראות את המתקן מוקם במישור רותם ומעניק מאות מקומות עבודה לתושבי הדרום ומקדם את הכלכלה האזורית והארצית.

מה צפוי להיות ב-2023, אבני דרך, יעדים של החברה?
"מעריכים שכל מסמכי התוכנית, כולל תסקיר השפעה על הסביבה ומסמכי התב"ע, יוגשו לועדה מחוזית דרום בחודשים הקרובים, לצורכי המשך קידום התוכנית  מבחינה סטטוטורית. לאחר ההגשה רא"מ ויועציה יעמדו לרשות הועדה לצורכי הבהרות, השלמות וכו' על מסמכי התוכנית בכדי שהפרויקט יגיע לאישור סופי בוועדה.

מה החזון לעוד 5 שנים מהיום?
 מתקן עובד ומייצר שמטפל בלפחות 20% מפסולת הפלסטיק השנתית בישראל. ומי יודע, אולי עוד יבקשו מאיתנו להקים מתקן נוסף בארץ שהרי פסולת לא תיחסר".

מה המסר שיש לכם להגיד למשקיעים בכם?
"פרויקט כזה הוא ריצת מרתון ולכן צריך סבלנות. כעת שיש בידנו את הממצאים החשובים והטובים של התסקיר אני מאמין שהסבלנות תשתלם".