ג'ים אוניל חושף את השיטה; "אלו המדדים בהם אני משתמש"

ג'ים א'וניל הוא הכלכלן האגדי מבנק גולדמן זאקס, יו"ר של מינהל הנכסים של הבנק, והבחור שתבע את המונח BRIC - הקיצור של ברזיל, רוסיה, הודו וסין. המונח נתבע במסמך הכלכלי של הבנק הנושא את השם "Building Better Global Economic BRICs" לפני למעלה מעשור (30.11.2001).

במסגרת סיור עסקים שנערך בשבוע שעבר למדינות המפרץ הפרסי, כמה כלכלנים שאלו את א'וניל אם יש לו בטחון מוגבר במדדים מסוימים על פני מדדים אחרים. כאן מובאים כעת רשמיו ונקודות השקפתו כפי שפרסם אותם.

"ישנם אינדיקטורים שהם פשוט יותר חזקים ואמינים מאחרים, כמו כן, למדדים אלה יש גם יכולת חיזוי וצפייה טובה יותר בתחומים שלאו דווקא אותם הם באים למדוד. מנקודת מבטי, מידע הסחר הקוריאני, נתון תביעות המשרות האמריקני, דוח המוסד לניהול ההיצע (US ISM REPORT) ונתון על המלאים האמריקנים הם חשובים מאוד."

"יחד איתם, בגזרת אירופה אני מביט בעיקר על סקרים שנעשים בנוגע לסביבה העסקית האירופית ולמדד אמון הצרכנים הנמדד גם הוא בסקרים אלו, בייחוד אני מסתכל על מדד ה-IFO הגרמני. אלו הם הרכיבים העיקריים אותם אני בודק כל חודש".

"לעיתים אני שואל עצמי האם אני מפספס משהו מעולם השווקים הצומחים, אך אם אתה מוסיף כמה מרכיבי מפתח בנתונים הסטטיסטיים המתפרסמים בסין, במדיניות המונטירית הסינית, במדד ה-PMI, מספרי הסחר והמכירות הקמעונאיות, אז יש לך בערך כל מה שאתה צריך".

"בשאר הזמן שנותר, אפשר לפנות את הראש למחשבות על סוגי מדיניות שונים, גם פיסקלית וגם מוניטרית. כמו כן, אפשר לחשוב על מבנים מסוימים של כלכלות ועל נושאים של היצע, וכמובן, לפתוח את העיניים והאוזניים לכל מיני אנקדוטות מעניינות אשר נחשפות בדרכך".