הנאסד"ק פרייבט מרקט החל לפעול: איך זה עובד, והאם תוכלו לסחור שם?

בתחילת השבוע הודיעה חברה ישראלית קטנה בשם מובלי, שמפעילה אפליקציה המתחרה באינסטגרם, שנרשמה לנאסד"ק פרייבט מרקט - בורסת החברות הפרטיות, שהחלה לפעול לאחרונה. מנהלי מובלי החליטו שאינם מעוניינים להרשם למסחר בשוק המניות הרגיל שכולנו מכירים, ובמקום זה לנסות את הפלטפורמה החדשה.

בניסיון להבין איך בורסה זו עובדת והאם משקיעים מהשורה יכולים להיכנס ולקנות מניות של חברות כמו מובלי, פנינו לאסף חומצאני, מנהל פעילות הנאסד"ק באירופה ובישראל.

מאיפה הצורך בבורסה פרטית? אם חברה רוצה לגייס כסף ממשקיעים למה שלא תגייס בבורסת הנאסד"ק המסורתית?
"הנאסד"ק קיימת כבר 40 שנה, ובמשך 40 השנים האלו היא שירתה צרכים של חברות, בעיקר חברות צמיחה, שהגיעו למצב שהן צריכות לגייס כסף כדי לאפשר לעצמן את המשך הצמיחה. במהלך 40 השנים האלו היו שינויים בשוק וברגולציה בארה"ב, שלמעשה יצרו מצב שכדי שחברת תוכל להירשם למסחר בנאסד"ק היא צריכה להיות בסדר גודל מסוים וצריכה לעמוד בקריטריונים מסוימים. זאת אומרת שיש המון חברות צמיחה שנמצאות בשלב מוקדם שלא מאפשר להם לעבור את דרישות הסף, אבל עדיין צריכות את הכסף כדי להמשיך לצמוח בקצב שהן צריכות לצמוח", מסביר חומצאני.

"הנאסד"ק פרייבט מרקט (NPM) מיועד בעצם לחברות אלו. אנחנו לא מתחרים בעצמנו, אנחנו לא פונים לחברות שנמצאות במצב שהן יכולות להרשם לנאסד"ק, אלא נותנים פתח לחברות צמיחה צעירות יותר שצריכות כסף כדי להמשיך לצמוח, להמשיך להתפתח ולהגיע למצב שהן יכולות להרשם למסחר כמו כל חברה אחרת".

למה שחברה קטנה בצמיחה תפנה לנאסד"ק ולא לאנג'לים או לקרנות הון סיכון? מה הערך המוסף?
"אנחנו לא קרן הון סיכון, אנחנו לא משקיעים בבורסה, אנחנו מספקים פלטפורמה שמאפשרת לחברות לנהל את מבנה ההון שלהן, לייצר אירועי נזילות שיאפשרו למשקיעים שהשקיעו כסף בשלבים מוקדמים יותר לצאת מהחברה ולא לחכות לשלב בו החברה יוצאת להנפקה ובעצם לנהל את מבנה הבעלות שלהן בצורה יעילה".

"אחת הבעיות שראינו היא שחברות יצאו בעבר להנפקה כי היה לחץ מצד משקיעים או קרנות שרצו למממש את ההחזקות שלהם. יכול להיות שלחברות האלו לא היה נכון מבחינת המבנה שלהן לצאת להנפקה באותו זמן, יכול להיות שהן היו קטנות מדי, צעירות מדי, או שהן בשלב כזה במחזור החיים שלהן שהיה עדיף להן לחכות".

"בפרייבט מרקט, אתה מאפשר למשקיעים המוקדמים שרוצים למכור את ההחזקות שלהם ולהגיד להם "בואו נייצר איזה ארוע של נזילות, שבו אתם יכולים למכור את ההחזקות שלכם בשווי שאנחנו כולנו מסכימים עליו מראש למשקיעים חדשים", בין אם זה קרנות חדשות או אחרים שסוחרים בנאסד"ק פרייבט מרקט, ובעצם אותם משקיעים יוצאים, הנכסים שלהם הופכים לנזילים, והמשקיעים החדשים נכנסים לחברה כי הם מאמינים בפוטנציאל הצמיחה העתידי שלה, בציפיה לאקזיט עתידי".

איך משקיעים קטנים, כמו אלו שסוחרים באופן פרטי בשוק המניות האמריקני כיום, יכולים להשקיע בבורסה הפרטית?
"הם לא יכולים", אומר חומצאני. "המשקיעים בפרייבט מרקט נקראים Credited Investors (או "משקיעים עם קבלות", אם תרצו), אלו משקיעים, אם מדובר באנשים פרטיים, שהונם הנקי נערך ביותר ממיליון דולר, לא כולל נכסי נדל"ן. לגבי קרנות או חברות, למעשה כל חברת השקעה או קרן הון סיכון כיום בארה"ב נכללת בהגדרה הזו".

"חשוב להבחין שלא כל מי שיכול לסחור בנאסד"ק יכול להשתמש בפלטפורמה הזו. מי שמשקיע אצלנו הם מי שנחשבים אנג'לים או קרנות הון סיכון או משקיעים מוסדיים".

אם אין הרבה משקיעים, גם אין הרבה סחירות בפרייבט מרקט.
"מטרת הפרייבט מרקט היא לא להיות סחיר כמו הנאסד"ק הרגיל. זהו שוק שבו יש אירועי סחירות, כלומר החברה יכולה להחליט שהיא מייצרת אירוע סחירות בזמן מוגדר מראש, עם כמות מניות מוגדרת מראש, במחיר מוגדר מראש, ואז ברוקרים שמחוברים לנאסד"ק פרייבט מרקט מצד אחד ולחברה מצד שני מאפשרים למשקיעים פוטנציאלים לרכוש את מניות החברה בתהליך של מכרז. החברה יודעת בדיוק מי קנה ומי מכר, וכמובן באיזה מחיר. אם החברה רואה שהמשקיעים מוכנים לשלם סכום שלא נראה לה, היא יכולה להחליט שהיא לא מבצעת את ארוע הסחירות. גם אם משקיע מסוים מעוניין לקנות את המניות והחברה לא מעוניינת למכור לו, היא יכולה להחליט שלא למכור לאותו אדם ספציפי. כלומר, השליטה היא בידי החברה. רק היא שולטת במי מחזיק את המניות שלה ובמבנה הבעלות שלה".

האם המידע על החברות, או לפחות נתוני מסחר, יהיה גלוי ושקוף כמו בשוק המניות הרגיל?
"המידע על החברות שנסחרות לא יהיה גלוי ושקוף. החברה לא צריכה להגיש תשקיף ל-SEC ולא צריכה להודיע לציבור על שום דבר. החברה יכולה להרשם למסחר אם היא עומדת בקריטריונים, וברגע שהיא רוצה לייצר אירוע נזילות או לגייס כסף היא יוצאת ל'רוד שואו' אצל משקיעים שהביעו עניין להשקיע בחברה, ושם היא מסבירה להם את כל מה שהם צריכים לדעת כדי שיקבלו החלטה מושכלת לגבי השקעה בחברה, אבל זה לא יהיה מידע ציבורי".

"זה דומה לכל בדיקת נאותות שעושות קרנות הון סיכון כיום, המשקיעים שמאושרים להשקיע בפרייבט מרקט הם מספיק מתוחכמים ומספיק מנוסים כדי לדאוג לעצמם ולקבל את ההחלטות האלו. לא צריך את הרגולטור שמגן על המשקיעים הקטנים, כי יש רק משקיעים גדולים ומנוסים".