הכירו את הגוף הנוסף שצפוי לספק תמיכה משמעותית לשוקי המניות

בעוד שורה של כלכלנים, ביניהם חתני פרס נובל רוברט שילר ומריון שולס, הביעו בחודש האחרון טענות לפיהן שוקי המניות מתומחרים גבוה מידי, ובזמן שאגדות וול סטריט כמו ריי דליו טוענים כי הם מפחיתים סיכונים, נראה כי יש מי שממשיך לקנות מניות בקצב גדול. והפעם, הכירו את Japan Post Bank Co, הבנק השני בגודלו ביפן מבחינת גודל הפיקדונות. רשת בלומברג מדווחת כי הבנק הודיע אמש כי בכוונתו להשקיע כ-100 מיליארד יין (904 מיליון דולר) ברכישת מניות ישירה בשנים הקרובות. בנוסף, הבנק היפני מעוניין לרכוש גם אג"ח בעל תשואה גבוהה בשוקי אירופה וארה"ב. לבנק יש כיום כ-2 טריליון יין המושקעים באמצעות השקעה פאסיבית (תעודות סל), אך הוא סובל מאוד מהמדיניות של הריבית השלילית הנהוגה כיום ביפן. "זה לא נכון להסתמך רק על השקעה פסיבית עבור אחזקות המניות שלנו, עלינו לשלב ביחד עם זה קניית מניות ישירה ", אמר סאגו, 49, בראיון ברשת בלומברג. מצטרף לבנק המרכזי במדינה ולקרות הפנסיה ההודעה אמש של הבנק מצטרפת למהלך אדיר שמבצע הבנק המרכזי היפני בשנים האחרונות. הבנק הפך להיות בעל המניות הרביעי בגודלו בשוק ברבע מהחברות הרשומות ביפן. הבנק מחזיק 5% או יותר ב-83 חברות, וב-10% או יותר ב-14 חברות. שיטת הפעולה של הבנק המרכזי היא רכישת של תעודות סל על המדד המרכזי הניקיי . שיטה זו החלה ב-2010 במסגרת תוכנית ההקלה המוניטארית שהכריזה עליה הבנק, ומטרתה להניע חזרה את האינפלציה במדינה, ומאז היקף השיטה עולה בהתמדה בתמיכתו הרבה של יו"ר הבנק, חרוהיקו קורודה. בחודש יולי האחרון , הודיע הבנק כי הוא מרחיב את רכישות הסל ל-6 טריליון יין בשנה (53.9 מיליארד דולר). באופן כללי, רכישות סל מוצרים אלה מתרחשות בכל פעם שהשוק יורד (ירידה של מעל 1% ביום מסויים תגרור תגובה ודאית של הבנק), במילים פשוטות הבנק לא מאפשר למדדי המניות לרדת במדינה. בשוק האג"ח המצב, חריג אף יותר. ע"פ סקירה של סיטי בנק השבוע, הבנק ביצע למעשה הלאמה של השוק והוא שולט בכ-44% מכלל החוב של ממשלת יפן (הדבר שווה ל-79% מהתוצר הגולמי של המדינה). השליטה של הבנק בשוק החוב המקומי חריגה מאוד ביחס לבנקים המרכזיים האחרים.

hoo japan pic.twitter.com/v3LKB3ohmZ

The Big Shorts trade (@amital13) 1 בספטמבר 2017

שאר הגורמים שתומכים במדדי המניות בשבוע שעבר פרסמנו באתר את ההימור הגדול של ממשלת נורבגיה: שר האוצר הנורבגי הכריח לאחרונה את קרן ההשקעות של המדינה להגדיל את הקצאת הקרן להשקעה במניות, ובמיוחד במדדי וול סטריט ל-70% ואף 75%, במטרה לכסות על הגרעון שנוצר בתקציב המדינה בשנים האחרונות בעקבות הירידה בהכנסות מהנפט. המשמעות השקעה של עוד 100 מיליארד דולר במדדי המניות. (לכתבה המלאה). המהלך של קרן ההשקעות הנורבגית מצטרף למהלך חזק במיוחד של הבנק המרכזי בשוויץ, שמשקיע את יתרות המט"ח שלו במדדי וול סטריט: הבנק המרכזי של שוויץ הגדיל את אחזקותיו בשוק המניות בארה"ב ב-4 מיליארד דולר ברבעון השני, ובכ-21 מיליארד דולר מתחילת 2017. אחזקות הבנק הגיעו לכ-84 מיליארד דולר, מה שהופך את הבנק לבעל המניות ה-8 בגודלו בשוק. האחזקה הגדולה ביותר של הבנק היא בחברת אפל (סימול:AAPL) כאשר הוא מחזיק ב-19.8 מיליון מניות מהחברה. אבל לא רק, הבנק המרכזי השוויצרי מחזיק מניות במעל מיליארד דולר בכל אחת מהחברות הבאות: גוגל, אמזון, פייסבוק, מיקרוסופט ועוד. למעשה נראה כי השווקים מתנהגים לפני ההשקעות הנ"ל של הבנקים המרכזיים ואיבדו קשר מהמציאות הכלכלית, כפי שניתן לראות בגרף המשווה בין מדדי המניות למאזני הבנקים.

amazing pic.twitter.com/foaGqyxyZe

The Big Shorts trade (@amital13) 22 באוגוסט 2017

האם שוקי המניות נכנסו לסחרור מסוכן , השתתפו בסקר הסכנה במימוש בשווקים נראה כי לממשלות ולגופים שתומכים במדדים יש סיבה טובה לעשות זאת, והיא השינויים הדמוגרפיים בעולם. לפני כחודשיים חשפה חברת הדירוג מוד'יס תמונת המצב קרנות הפנסיה בעולם. מוד'יס טענו כי מימוש זניח בשוק עלול להגדיל את התחייבות קרנות הפנסיה בארצות הברית ב-3 טרליון דולר, דבר העלול להביא לפשיטת רגל נרחבת של קרנות אלו. בעזרת מתמטיקה פשוטה, מודי'ס שופכו אור על כמה בלתי נמנע המשבר בקרנות הפנסיה בארצות הברית. בניתוח של 56 תוכניות ציבוריות עם התחייבויות נטו של 778 מיליארד דולר, מודי'ס מצאה כי רק בתרחיש של ירידה קטנה בתשואת המדדים במשך שלוש השנים הבאות (ירידה של 5%), יוביל הדבר לזינוק של 59% בהתחיבויות הלא ממומנות בקרנות הפנסיה. בהתחשב בכך שסך כל התחייבויות הפנסיה הציבורית הלא ממומשות בארה"ב הם בערך 5 טריליון דולר במצטבר, ירידה פשוטה של 5% בנכסים עלולה לגרום להגדלת התחייבויות הקרנות בכ-3 טרליון דולר . בארצות הברית חיים נכון להיום 35 מיליון אזרחים מעל גיל 70, המהווים בסביבות 11% מהאוכלוסייה הכוללת. מספר זה צפוי לזנק עד ל-15% עד שנת 2030, כפי שניתן לראות מהגרף הבא .

The big problem pic.twitter.com/jK8rzUulks

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים