פרופ' שילר בחן את התנהלות ה-S&P500 רגע לפני 13 המפולות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט - האם אנחנו על סף תהום?

8.5 שנים עברו בוול סטריט מאז השוק הדובי האחרון. מדד ה-S&P500 זינק 266% מאז השפל של תחילת מארס 2009 והשבוע רשם נקודת ציון נוספת כאשר סגר לראשונה אי פעם מעל לרמה של 2,500 נקודות. רוברט שילר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל וחתן פרס נובל לכלכלה מ-2013, פרסם אתמול (יום ה') מאמר ב-project-syndicate תחת הכותרת - "השוק הדובי הבא".

שילר מסביר במאמר שההגדרה המסורתית בתקשורת לשוק דובי היא שוק שהשלים ירידה של 20%. הוא מתקשה להבין מהיכן נולדה ההגדרה הזו שלראשונה הופיעה בשנות ה-90 וסבור כי ייתכן שההגדרה קשורה ל'יום שני השחור', אותו יום באוקטובר 1987 שבו שוק המניות צלל מעל 20%. בכל אופן, שילר שמבין שההגדרה כבר הפכה למוסכמת בוול סטריט מאמץ אותה תוך שהוא מוסיף את הקריטריון הבא - אותה ירידה של 20% צריכה להיות במהלך 12 החודשים מאז נגע מדד ה-S&P500 בשיא. כלומר שילר מחפש מפולות של ממש בהיסטוריה של וול סטריט, ולא דעיכה איטית של שוק המניות.

כך מגיעה שילר ל-13 מקרים של שוק דובי מאז 1871. זה קרה ב-1892, 1895, 1902, 1906, 1916, 1929, 1934, 1937, 1946, 1961, 1987, 2000 וכמובן גם ב-2007 הידועה לשימצה. משאיתר את 13 המפולות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט, שילר ניגש לבחון את הסיטואציה ב-S&P500 רגע לפני שהחלו הקריסות, ולהשוות את הנתונים למצב כיום.

ראשית מסתכל שילר על מדד CAPE אותו הוא עצמו פיתח ב-1988. מדובר במדד שבוחן את מכפיל הרווח המותאם למחזוריות. כלומר במקום לבחון את מכפיל הרווח בהשוואה לממוצע ההיסטורי, מדד CAPE בוחן את מכפיל הרווח לממוצע של 10 השנים האחרונות בלבד. כך לפי שילר ניתן לחזות בצורה מדויקת הרבה יותר את התשואה הצפויה בשוק המניות בשנים הבאות. מכפיל שגבוה מהממוצע המחזורי מאותת על צפי לתשואות נמוכות וההיפך. מכפיל CAPE הממוצע מאז 1881 עומד על 16.8. כיום המכפיל עומד על קצת מעל 30(!). במאמר מדגיש שילר כי רק פעמיים בעבר מדד CAPE טיפס מעל 30, זה היה ב-1929 וב-1997-2002. אבל גם מסביר כי מכפיל CAPE הממוצע רגע לפני המפולות היה 22.1, כלומר גבוה מהממוצע ההיסטורי. במילים אחרות, מבהיר שילר כי המדד נוטה להיות גבוה לפני כניסה לשוק דובי.

• מדד שילר: מה הוא צופה למדד ה-S&P?
• חתן פרס נובל רוברט שילר: החשש ממיתון יגרום למיתון בפועל

נתון נוסף אליו מתייחס שילר הוא צמיחת רווחי החברות. במאמר מסביר שילר כי הצמיחה השנתית הריאלית הממוצעת של חברות ה-S&P500 מאז 1881 עמדה על 1.8% כאשר מנגד, הצמיחה השנתית ברבעון השני של 2017 אל מול רבעון מקביל אשתקד עמדה על 13.2%. שילר מסביר כי למרות שנראה שמדובר בנתון חיובי, ב-13 המפולות הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט הצמיחה הריאלית ברווחי החברות עמדה על 13.3% בממוצע כאשר לפני המשבר הגדול ביותר ב-1929 הצמיחה עמדה על 18.3%.

והנתון השלישי אליו מתייחס שילר במאמרו הוא התנודתיות הפוחתת. במאמר מסביר שילר כי כיום התנודתיות עומדת על 1.2% וזאת מול תנודתיות ממוצעת של 3.5% מאז 1881 ועד היום. כביכול תנודתיות נמוכה מאותתת על רוגע בקרב המשקיעים, אבל שילר כותב כי בכל 13 המפולות הגדולות התנודתיות בנקודת השיא (כלומר טרם המפולת) הייתה נמוכה מהממוצע ועמדה על 3.1% בממוצע. רגע לפני המפולת של 1929 התנודתיות עמדה על 2.8%.

לסיכום כותב שילר כך: "שוק המניות האמריקני דומה היום מאוד לכפי שהיה ברמות השיא לפני מרבית המפולות בהיסטוריה של וול סטריט. זה לא אומר שבוודאות השוק הדובי מגיע, קשה מאוד לחזות אפיזודות שכאלה וייתכן שהמפולת הבאה תהיה רק בעוד זמן רב. יותר מזה, גם אם השוקי הדובי אכן יגיע, מי שלא יקנה את השוק בשיא וימכור אותו בשפל, ההפסד שלו היסטורית נטה להיות קטן מ-20%. אבל הניתוח שלי צריך להתקבל כאזהרה מפני שאננות. משקיעים שלוקחים כעת סיכונים גדולים בשוק המניות עלולים לזמן לעצמם הפסדים ניכרים".