מלחמת הסחר? מאזני הבנקים המרכזיים קובעים את פני השווקים
סין הכריזה כי ארה"ב פתחה ב"מלחמת הסחר הגדולה בהיסטוריה", אך המדדים מזנקים. למה זה קרה והאם אוגוסט עלול להיות אדום במיוחד?
לפנות בוקר הודיע הבית הלבן כי המכסים של 25% על ייבוא סיני בשווי של 34 מיליארד דולר נכנסים לתקוף. בסין כינו את הממשל האמריקני בתגובה כ-"חבורה של ביריונים", וטענו כי הממשל האמריקני פתחה ב"מלחמת הסחר הגדולה בהיסטוריה". כמו כן, הסינים הודיעו כי המכסים שהטילו על ארה"ב נכנסים גם הם לתוקף. בתוך כך, דו"ח התעסוקה שפורסם מוקדם יותר הערב היה פושר למדי, כאשר האבטלה עלתה בהפתעה ל-4% והשכר השעתי אכזב את המשקיעים. כיצד קורה שדיווחים על מלחמת סחר אפשרית עם סין הצליחו להוריד את השווקים בשבוע שעבר, וכעת הידיעות על "מלחמת סחר הגדולה בהיסטוריה" לא מצליחים להזיז את השווקים?
כפי שאנחנו טוענים בחודשים האחרונים, הקשר בין החדשות הכלכליות לתנועות ההון בשוקי המניות/אג"ח/מט"ח מקרי בהחלט. כל תנועה בשווקים קשורה ישירות לשינוי פוזיציות של 3 הבנקים המרכזיים הגדולים. הפרשנות לחדשות ו"לאירועים" מתקבלת בהתאם לפעולות הבנקים.
במהלך השבועיים הקודמים, המאזן המצרפי של 3 הבנקים המרכזיים הגדולים ירד: הפד' צמצם את מאזנו בכ-29 מיליארד דולר, הבנק המרכזי ביפן צמצם באופן מפתיע וחריג את מאזנו בכ-34 מיליארד דולר בשבועיים האחרונים. מנגד, הבנק המרכזי באירופה הגדיל את מאזנו בכ-15 מיליארד אירו בשבועיים האחרונים.
התוצאה של ירידת המאזן המצרפי היא עצבנות רבה בשווקים, כאשר כל אירוע הופך למשמעותי במיוחד. לאחר שעברנו את תקופת צמצום המאזן של הפד' (לקראת סוף החודש), המאזן המצרפי של 3 הבנקים הגדולים חזר לגדול בימים האחרונים.
הגרף הבא של גוף המחקר "ירדני" מציג את ההשוואה בין התנהגות מדד ה-S&P500 למאזני 3 הבנקים המרכזיים הגדולים בעשור האחרון.
עדיין לא משכנע?
שימו לב לדברים של יו"ר גולדמן זאקס לפני מספר חודשים, שבהם הוא טוען כי הבנקים המרכזיים קנו הכל בשנתיים האחרונות. "אנחנו לא יודעים. מה שלא מרגיש נורמלי היו התנאים בשנתיים האחרונות. אנשים ידונו אינספור פעמים בשאלה "מה נורמלי ומה לא?", אבל התנאים של ריבית אפסית, עקומת תשואה שטוחה, אין פרימיות סיכון, והבנקים המרכזיים ברחבי העולם שקונים את כל הנכסים המסוכנים, דבר שמפיל את התנודתיות בשווקים, זה מצב לא טבעי" (לכתבה המלאה על דבריו של יו"ר גולדמן זאקס).
הפיק של המדדים בינואר הגיע מספר ימים בלבד לאחר הפיק במאזני הבנקים (כפי שניתן לראות בגרף הראשון בכתבה). השווקים יכולים להכפיל את עצמם אם הבנקים המרכזיים ימשיכו בסיטואציה מסוימת להזרים כסף ולהגדיל, אך כל עוד אין "כסף חדש" שנכנס למערכת, הסיכוי לשיאים חדשים במדדים נמוך.
אז אחרי שהבנו כי הדבר היחידי שמזיז את השווקים הוא התנהלות המאזנים של 3 הבנקים המרכזיים, נותר כעת רק לנסות ולהבין את המהלכים העתידיים שלהם. תוכנית צמצום המאזן של הפד' נכנסת החודש לשלב ה-4 מתוך 5, כלומר צמצום של כ-40 מיליארד דולר מהמאזן. הצפי לאוקטובר נותר שאפתני במיוחד כפי שמופיע בגרף.
במקביל לירידה במאזן הפד' החודש, הבנק המרכזי באירופה צפוי להגדיל משמעותית את השקעותיו בשווקים. לתוכנית הרכישות שהבנק מבצע בסכום של 30 מיליארד אירו בחודש יצטרפו עוד כ-18 מיליארד אירו של השקעות מחדש של אג"ח שנפדים. בסה"כ, הבנק צפוי להעניק לשוק תמיכה של קרוב ל-50 מיליארד אירו החודש. המסקנה המתבקשת היא שהסיכוי לתנודתיות בשווקים החודש נמוכה במיוחד, והיא תחזור רק לקראת תקופת צמצום המאזן של הפד' בסוף החודש.
לעומת זאת, חודש אוגוסט מסתמן כחודשי קטסטרופלי לשווקים. בעוד הפד' צפוי לצמצם את המאזן בכ-40 מיליארד, ההשקעות מחדש של הבנק המרכזי באירופה יורדות לשפל שנתי, והמשמעות היא ירידה חדה מאוד במאזן המצרפי של הבנקים המרכזיים.
הרכישות מחדש של הבנק המרכזי באירופה: חודש אוגוסט עשוי להיות בעייתי במיוחד לשווקים.
עדיין לא משכנע? את הגרף הבא העלנו בחודש מרץ האחרון, והוא מציג את הקורלציה בין מאזן 3 הבנקים הגדולים לבין מניות הטכנולוגיה הגדולות: אמזון (סימול:AMZN), אפל (סימול:AAPL), נטפליקס (סימול:FB), גוגל (סימול:GOOG) ופייסבוק (סימול:FB). אפשר לדבר על "מהפכת טכנולוגיה", צמיחה כלכלית, "תוואי העלאת ריבית", מלחמת סחר ועוד המון אירועים נוספים, אך לנוכח הקורלציה החזקה יש ספק מה מניע את השווקים?Wall Street indexes fell last week and are not moved by the trade war and the news coming from China and the US today? The reason is that we have passed the period of reducing the Fed's balance sheet ECB re-acquisitions provide support at the moment@spx #bubble #ECB pic.twitter.com/UsM0W9g5o7
— Amit Tal (@amital13) 6 ביולי 2018


Why would August be a problematic month? At the same time as the Fed is tightening its pace, the bank's re-investment from Europe is at its lowest point pic.twitter.com/IjPvSLAPvz
- 9.יוסי 08/07/2018 06:37הגב לתגובה זוכמעט מדי יום אתה מנסה לספר לקוראים למה צריכה לבוא מפולת ,והיא לא מגיעה ......ואז מנסה להמציא את הסיבות,לא בושה להגיד........טעיתי.
- יוסי ילד שלי מוצלח 09/07/2018 10:48הגב לתגובה זואולי תקרא את הכתבות ותנסה להבין אותם ,לפני שאתה מגיב כמו דביל
- הבנת הנקרא 08/07/2018 09:23הגב לתגובה זואיפה כתוב בכתבה הזאת מפולת? זה נראה דווקא הפוך- הכל בשליטה
- 8.אבל את השוק לא חחחח (ל"ת)אותי שכנעת 07/07/2018 22:12הגב לתגובה זו
- 7.עמית טל לא פוגע בכלום ראו מה הוא אמר על השקל דולר. (ל"ת)מני 07/07/2018 22:01הגב לתגובה זו
- 6.ברוקר 07/07/2018 15:57הגב לתגובה זוהייתי ברוקר גדול פעם.עד שהאמנתי בירידות.ואז הפסדתי את כל הכסף.בשנתיים האחרונות הגעתי למסקנה שאסור להאמין לירידות.רק לעליות מאז התאוששתי יפה מאוד.אנא בשביל ציבור הקוראים מבקש ממכם לא להאכיל אותם בירידות .
- 5.כותב 07/07/2018 11:10הגב לתגובה זוולא של מפולת
- 4.אודי 07/07/2018 11:06הגב לתגובה זוחשבת שעלית על נוסחא מנצחת, אבל אתה בסהכ בקיבעון מחשבתי. השוק בהחלט ירד מתי שהוא, אבל לא מהסיבות שאתה מציין.הרי כולם יודעים שהמאזנים ירדו אז למה לא מוכרים?? אומר לך מדוע, זאת מכיוון שלכולם אינטרס שהשוק יעלה, או ירד במתינות, אף אחד לא רוצה התרסקות. תוסיףלזה את העובדה שהטכנולוגיה שועטת קדימה ומצב הכלכלות בעולם (מי לעזעזאל זו טורקיה...?), כמו כן שמלחמות הסחר רק הולכות לכיוון של פתרון כי מה אפשר לעשות אנשים דואגים לכיסם אז קיבלת שוק יורד קלות/מדשדש/עולה.להיות דובי בשלב זה זו טיפשות.
- 3.אנטי אילומינטי 06/07/2018 23:21הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים מווסתים את הכלכלה באמצעות שליטה על שער הריבית במטרה לשלוט על הכלכלה. המאה ה19 באמריקה הוכיחה כי אין צורך בבנקים ומדיניות מוניטרית מבוססת חוב וריביות כדי להגיע לפריחה ושגשוג כלכלי.
- 2.רונן 06/07/2018 22:37הגב לתגובה זוועוד אתה רושם "כצפוי", "כמו שטענו" על מי אתה עובד? השווקים בשיא ואתה רק מדבר על ירידות. נמאס כבר תלה את הנעליים ולך הביתה
- 1.מטורפי כל העולם התאחדו!!!!!! (ל"ת)האיילי 06/07/2018 22:24הגב לתגובה זו