לאור צמצום הפער בין תשואות האג"חים לטווחים הארוכים לתשואות האג"חים הקצרים, נראה כי המושגים "עקומת האג"ח" ו- "השתטחות/היפוך עקומת האג"ח" תופסים מקום מרכזי אצל רוב המשקיעים. הסיבה לכך מובנת, האינדיקטור הנ"ל הופיע זמן קצר לפני התפרצות 7 המשברים האחרונים בארה"ב. אך האם ההתמקדות באינדיקטור זה מוצדקת גם הפעם? התשובה היא ממש לא.
לפי גוגל טרנד, החיפוש אחר המושג "Yield-Curve Inversion" שובר שיאים לאחרונה
ההיגיון מאחורי האינדיקטור
אחת הדרכים המקובלות לבטא בצורה גרפית את השתנות תשואות האג"ח ביחס לטווח לפדיון היא באמצעות עקום התשואות. בעקום נורמאלי, העולה משמאל לימין, התשואה עולה ככל שהטווח לפדיון מתארך, כיוון שהסיכון הגלום בהשקעה לזמן ארוך גבוה מהסיכון בהשקעה לטווח קצר. במצב זה, מצפים המשקיעים לקבל פיצוי על כך. על פי צורת העקום ומידת תלילותו, ניתן להעריך מהן ציפיות המשקיעים לגבי הריבית העתידית במשק, ומהי המדיניות שצפוי הבנק המרכזי לנקוט.
- כל הכותרות
שיפועו של העקום ומידת תלילותו מעידים על ציפיות המשקיעים באשר לצמיחה, לריבית המוניטארית ולאינפלציה. כאשר עקום התשואות עולה בהתאם להתארכות משך הזמן, ניתן לומר כי המשקיעים צופים צמיחה במשק ותוואי של ריבית עולה בהמשך הדרך. כאשר העקום משתטח או מתהפך הדבר מרמז כי המשקיעים מצפים לחולשה כלכלית, שתחייב את הבנק לסיים את מתווה הריבית העולה.
בחודשים האחרונים אנו רואים השתטחות של עקום התשואה, כאשר הפער בין הריביות ל-10 שנים לריביות לתקופה של שנתיים ממשיך להצטמצם ומגיע לרמות של 2007. ע"פ הערכות כעת, עקומת האג"ח צפויה להתהפך לקראת ספטמבר.
הפער בין התשואה על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים ולתשואה לשנתיים.
כאשר ההיגיון מפסיק לעבוד
הרעיון מאחורי האינדיקטור בהחלט עשוי לעבוד בזמנים נורמליים שבהם יש שוק חופשי. במהלך העשור האחרון הבנקים המרכזיים עיוותו לחלוטין את שוקי האג"ח במטרה להקל על תנאי האשראי בשוק. תשואות האג"חים מסביב לעולם מציגות בעיקר את התנועות שמבצעים הבנקים המרכזיים באותן מדינות. הגדיל לעשות הבנק המרכזי ביפן שב-2016 השיק תוכנית "שליטה על עקומת האג"ח", כך שהפער בין התשואות נשאר יציב. בתנאים כאלה, היכולת להסיק מסקנות לפי שוק האג"ח לא קיימת.
אז למה בכל זאת רואים קריסה של עקומת האג"ח? שוב, מאזן הפד'.
האירוע המרכזי בשווקים בחודשים האחרונים ממשיך להיות תהליך צמצום המאזן של הפד'. הפד' איננו מוכר את האג"ח שברשותו, אלא מזרים רק חלק מהסכום שנפדה על אג"חים שברשותו. התבוננות על אחזקותיו של הפד' מראה כי רוב האג"חים שברשותו נפדים ב-3 השנים האחרונות (אג"חים שרכש לפני כעשור), הגלגול של הפדיונות יוצר ביקושים לאגרות החוב בטווחים הארוכים, דבר שמוריד את התשואות ל-10 ו-30 שנה, וסוגר את הפער מהתשואות לטווחים הקצרים. האם ניתן להסיק מכך שהמשק האמריקני נכנס לבעיה? ברור שלא.
אחזקות הפד' לפי שנים: לחץ פדיונות עד 2022
ו
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
4.העיוות במחיר הזהב. מחצב שלאף בנק אין לכאורה שליטה.החוזה בכוכבים 19/07/2018 08:25הגב לתגובה זו0 0מדכאים בכוח את מחירו על ידי חוזים.סגור
-
3.בקיצור בלה בלה בלה שאין אינפלציה אין ריבית ואין כלום (ל"ת)משה ראשל"צ 19/07/2018 06:05הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.לכתבברוש 18/07/2018 21:30הגב לתגובה זו0 0אין לי ספק שאתה מבין, מה שכנראה אתה מפספס זה שהכל מעוות ולא הגיוני החל מזה שאין אינפלציה המשך בשווי לא ראלי של חברות ועוד .... יום אחד יתברר מה היה פה בואו נחכה.סגור
-
1.ועדיין אני לא מביןמוש 18/07/2018 20:56הגב לתגובה זו2 0כשהריביות על אגח בארהב יותר גבוהות מישראל, למה אי אפשר לעשות ארביטרג' על ידי קניה של אגח אמריקאי ושורט על אגח ישראלי. באיזה מצב אפשר להפסיד מזה? שארהב תקרוס כלכלית וישראל תשגשג ותהפוך למעצמה??? איך אנשים לא עושים על זה מיליון ארביטרג' עד שיצטמצמו הפערים???סגור
-
ארביטראז" עושים על אותו נייר ספציפייחזקאל 19/07/2018 08:08הגב לתגובה זו2 0ארביטראז" עושים על אותו נייר ספציפי שניסחר גם בארהב וגם בארץ וזה לא המצב בין אגחים של הממשלותסגור
- טען עוד
-
ועדיין לא מובן מדוע הביקוש לאג"ח בישראל גדול מהביקושאני 19/07/2018 08:24הגב לתגובה זו1 0לאג"ח בארה"ב. גם שער החליפין לא מובן. לכאורה צריך להיות ביקוש לדולרים שהריבית עליהן גבוהה, ומכירת שקלים , שהריבית עליהן נמוכה. יש כאן עיוות לא מובן.סגור
-
כי יש עוד פרמטר- שערי חליפיןנקשון 19/07/2018 07:27הגב לתגובה זו1 0תגיד תגדר בעלות הגידור אתה כבר ב0 רווח על הארביטרז שציינתסגור
-
איך אפשר לעשות ארביטראז על ניירות שונים? (ל"ת)מהמה 19/07/2018 07:00הגב לתגובה זו1 0סגור
-
כי אי אפשר להרוויח בודאות במצב כזה.מוסדי 19/07/2018 00:35הגב לתגובה זו0 1בגלל פערי הריבית... הגידור על אגח אמריקאי יחרסם לך את כל הארבטריאז....סגור
-
הפרשי שערי מטחסוחר אגח 19/07/2018 00:14הגב לתגובה זו0 0פער תשואות הוא משהו כמו אחוז בטווחים הבינוניים. עלות גידור מטבע הוא פחות או יותר הפרש ריביות שזה 1.75 היום...ואם לא תגדר, האחוז הזה כפול מחמ האגח שזה נגיד רווח של 5-6 אחוז יכול להימחק בשבוע..סגור
-
כי אתה תלוי בשער חליפין.מושמוש 18/07/2018 22:26הגב לתגובה זו0 0ואותו אתה בטח לא יודע.סגור
-
שונות ישראל אפסיהריביות 18/07/2018 21:45הגב לתגובה זו0 0ארהב גבוה ותעלה תשואות אגח גם ריבית לא רק סיכון כפי שאתה מתאר.תשואת אגח מבוססת בעיקר ריביות גם % מסויים סיכון . מה הסיכוי סיכון שהאגח חא יפרע עי המדינה .סגור
