אחרי שיגעון ה-SPAC, מגיעות קרנות ה-SPAC

ספאק. ספאק. ספאק. בכל מקום שפונים אליו רואים את חברות הצ'ק הפתוח, שמשתלטות על שוק ההנפקות הראשוניות, שמושכות אליהן את השמות הכי גדולים בעולם ההשקעות ובכלל. מי כבר שם? סופטבנק, המיליארדר צ'מס פאליהפיטיה, המשקיע ביל אקמן ואפילו כדורסלן העבר, שאקיל אוניל והטניסאית סרנה ויליאמס.

עד כמה גדולה התעשייה הזו? ב-2020 גויסו לחברות ה-SPAC – שהן בעצם שלד בורסאי שמוקם לצורך מיזוג פעילות עסקית שאינה ציבורית – כ-83 מיליארד דולר ב-244 הנפקות. חודש וחצי מאז שהתחלנו את 2021 וסכום הגיוסים הגיע ללמעלה מ-44 מיליארד דולר ב-148 גיוסים. טירוף.

אז כמו שיש את מצעד הפזמונים ברדיו, בוול סטריט פתחו את מצעד הפזמונים של הספאקים. או יותר נכון, את הקרנות (ETF) של הספאקים הנבחרים. אבל כרגיל, צריך להיות זהירים מאוד בשל אופיים של השקעות אלה.

למה? כי הנפקת ספאק לא אומרת שיש חברה אמיתית להשקיע בה, אלא מבוססת על הציפייה כי החברה תצליח למזג פנימה פעילות עסקית – מה שלא בהכרח קורה. יתר על כן, במאניה שנקראות אפליקציות המסחר החינמיות ובראשן רובינהוד, לא מעט משקיעים נופלים רק בשל השקעה כושלת בשל חוסר ידיעה.

• טריליון דולר נמחקו מנאסד"ק: התפכחות מהונאת ה-AI או הזדמנות של העשור?
• אורקל עולה, אנבידיה מאבדת 2% - מה קורה בוול סטריט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יתר על כן, במחקר חדש של מכון המחקר אדג' עולה כי 71% מהמניות מ-115 המיזוגים שהושלמו בין 2016 ל-2020, ירדו בשנה לאחר המיזוג. 65% ירדו בתום חודש מתחילת המסחר בהן. זה סיכון למשקיעים. יש גם לא מעט סיפורי הצלחות, כמו הנפקת דראפטקינגס (DKNG), שהמניה עלתה ב-216% מאז שהפכה לציבורית באפריל.

בכל מקרה, הטרנד הלוהט כאמור יצר גם קרנות, פסיביות ואקטיביות. ואמנם קרנות הן מכשיר שקל יותר להבין ולהשקיע בו מאשר ספאק, אך הן עדיין קטנות באופן יחסי ויותר יקרות מרכישת יחידות בקרנות הרגילות.

הקרן הראשונה היא של דיפייאנס נקסט ג'ן (SPAK) ששוויה 106 מיליון דולר והיא קרן מחקה פסיבית לחלוטין. היא מחזיקה ב-136 פוזיציות על ספאקים, כשכול השלדים הבורסאיים חייבים לעמוד ביעדי נזילות וגודל מסוים וגובות 0.45% שנתיות מהסכום המושקע. רק 40% ממשקל הקרן מופנה להנפקות חדשות והיתר להשקעה בספאקים חדשים. הקרן שעוקבת בין היתר אחרי וירג'ין גלקטיק (SPCE) וצ'רצ'יל קפיטל (CCIV) הניבה תשואה של 31% מאז שיוסדה לפני 4 חודשים.

• חברת טקסטיל יפנית אחת עומדת מאחורי צוואר הבקבוק של שבבי ה-AI
• המשקיעים הפרטיים הסתערו על הכסף דווקא בשיא התנודתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארה״ב במהלך של 12 מיליארד דולר נגד התלות בסין במינרלים...

הקרן השנייה נקראת בפשטות SPAC (SPCX) ומנהלת באופן אקטיבי 179 מיליון דולר. היא הושקה לפני חודשיים ומשקיעה רק בספאקים שלפני מיזוג ומוכרת את הנכסים לאחר המיזוג – כמו שמרבית השחקנים הגדולים בשוק עושים; כלומר מחכים למיזוג, רואים את המניה עולה ואז מממשים. בכל מקרה SPCX גובה דמי ניהול של קרוב ל-1% שנתיים.