מי מוכר מניות של חברות סיניות ולמה?

כמה משקיעים גדולים שלא נחשפו עדיין מכרו דרך בנק ההשקעות גולדמן זאקס, בעיקר מניות של חברות סיניות גדולות - בעיקר באידו וטסנט. מדובר על מכירות כוללות בהיקף של 10 מיליארד דולר - כך מדווחת התקשורת בארה"ב. עם זאת, המכירות האלו אומנם פגעו במניות הסיניות, אבל לא במדדים המובילים בארה"ב שהמשיכו לעלות. 

המכירות האלו מגיעות אחרי הפנמה שהחברות הסיניות נמצאות בין הפטיש לסדן. החברות הסיניות הגדולות - עליבאבא (BABA), טנסנט (TCEHY), ג'יי.די. קום (JD), באידו (BIDU) ופינדואדו (PDD) מדווחות על צמיחה ממשוכת בשנים האחרונות במקביל לגידול מרשים ברווחים, אבל השאלה אם זה יימשך והשאלה אם זה יימשך תמורת איבוד העצמאות שלהם. החברות הסיניות לא יכולות להתמודד עם הרגולטור הסיני שמכביד עליהם ומצר את צעדיהן כדי למנוע מהן עצמאות. חברות סיניות גדולות זה אולי טוב לממשל הסיני, אבל התנגדות מבית היא ממש לא באג'נדה. הממשל כבר הוכיח שהוא יודע לחסל התנגדות, להעלים מנהיגים ומנהלים, וג' מא הבעלים של עליבאבא ואנט חווה את כוח המשטר באופן ישיר. זה מפחיד את המשקיעים, זה בעצם אומר שבעל הבית האמיתי בחברות האלו הוא השלטון הסיני ולא המנהלים.

זאת מכה גדולה לחברות הסיניות וזה לא הכל. בשבוע שעבר, רשות ניירות ערך האמריקנית, ה-SEC הודיעה כי תחיל את החוק שקובע שחברות שלא יעמדו בדרישות הדיווח החשבונאיות ימחקו מהמסחר. בסין השלטונות אוסרים על הוצאת הדיווחים הפיננסיים מחוץ למדינה. זה הרבה יותר מורכב מאיך שזה נשמע. מדובר כאן בסוג של מלחמה בין גישות, כאשר הממשל האמריקאי דרך ה-SEC מסמן לחברות הסיניות ש"מגמרו המשחקים", ויש לדווח דיווחי אמת ולהיות שקופים לא רק בהצגת הנתונים אלא גם בשטח - בסין עצמה, במשרדים, בחשבונות הבנק, כלומר - חשופים לביקורת ופיקוח שלא היו, עד כה, במימדים המקבילים לעולם המערבי. זה לא משהו פשוט בשביל חלק מהחברות הסיניות בעיקר כי זה התמודדות מול השלטון הסיני שלא בהכרח רוצה בשקיפות.

הסיבות האלו גרמו לירידה חדה במניות הסיניות בימים האחרונים, ומסתבר שבמקביל יש גופים גדולים שהחליטו למכור מניות בהיקף משמעותי.