אפויות או מטוגנות - איך אתם אוהבים את הסופגניות שלכם?
הסתיו בישראל מגיע מיד אחרי חגי תשרי, גם אם לא במזג האוויר – הרי שלפחות בהרגשה. ועם רוחות הסתיו, הימים המתקצרים והעלים הנושרים, מתחילה תכונה במדפי המרכולים והמאפיות. מפנים מקום לסופגניות.
כן, חג החנוכה עוד רחוק מרחק כחודשיים, אבל ריח סופגניות כבר נישא באוויר, והילדים כבר מבקשים לקנות אחת עם ריבה וגם אחת ללא ריבה כדי לבדוק ולהחליט מה יותר טעים. אין מאכל מסורתי הקשור לחג האהוב יותר מעיגולי הבצק המטוגנים, והאמת היא שאפשר בהחלט להבין זאת. הכדורים החומים המטוגנים האלה אהובים לא רק על ילדים, ואי אפשר לעבור את החג החורפי הזה בלי לטעום סופגנייה או שתיים לפחות.
פך השמן שלא אזל
ההסבר הידוע והמסורתי לאכילת לביבות וסופגניות בחג החנוכה הוא היותן תזכורת לנס פך השמן הקטן שנמצא במקרה והספיק להדלקת המנורה בבית המקדש לאורך שמונה ימים. אפשר למצוא גרסאות דומות לסופגניות שלנו גם במדינות אחרות, עם ריבה, עם מילוי אחר, עם ציפויים שונים או בצורת כעכים עם חור באמצע. בכל מקרה זהו אינו מאכל שנהוג לאכול רק בישראל, אבל בחג החנוכה הוא הדבר החשוב ביותר לילדי ישראל לצד החופשה מהלימודים, תחושת החורף ועונת הפסטיגלים.
עגול או שטוח?
לחג החנוכה יש כמה מאפיינים שכולם הנאה צרופה. אין בחג הזה צום, אין הגבלה על סוגי מאכלים, הכול מותר ואפילו מומלץ לאכול את מאפייני החג המטוגנים – לביבות, סופגניות ועוד גרסאות שונות של בצק מטוגן. הבחירה ביניהן אינה חייבת להיות מוחלטת, אפשר לבחור בכולן, אבל צריך לדעת מעט על ההבדלים: הלביבות הקלסיות עשויות מתפוחי אדמה מגוררים המעורבבים עם ביצה, קמח ושמן, והסופגניות עשויות מבצק שמרים תפוח ומתוק וכך גם הספינג'. כל הסוגים של מאכלי החנוכה טעימים, חמים, מטוגנים בשמן, אפשר לאהוב אחד מהם ואפשר וכדאי לטעום מכולם.
העידן הבריאותי – אופים במקום לטגן
בעידן שבו מזון בריאותי תופס מקום מרכזי אצל אנשים רבים, גם למאכל המסורתי המטוגן קמו גרסאות שאינן כוללות טיגון בשמן עמוק אלא אפייה בתנור ושימוש בקמחים שונים. אומנם לריח בצק שמרים מטוגן קשה למצוא תחליף, אבל טעמן של הסופגניות האפויות אינו פחות טוב אם מקפידים לאכול אותן כשהן חמות היישר מהתנור.
הן רכות, נימוחות ואפשר למלא אותן בשלל מילויים או ציפויים מעניינים בדיוק כמו אחיותיהן המטוגנות. הבצק גם בגרסה זו צריך לתפוח ולהכפיל את נפחו, ואת הכדורים אופים במשך כ-15 דקות. כשהם זהובים ואפויים מוציאים את הכדורים התפוחים ומניחים על רשת, מברישים בחמאה מומסת ומיד מגלגלים אותם בצלחת ועליה סוכר. כעת ניתן להזריק פנימה ריבה, שוקולד או כל מילוי שתרצו כיד הדמיון. אם רוצים גרסאות של בצק ללא שמרים, ניתן למצוא גם סוגים כאלה, ואפשר לבחור את המתכון המתאים.
קמח לבן? אפשר גם אחרת
אם בעידן בריאותי עסקנו, הרי שניתן להשתמש בקמחים משודרגים ובריאים יותר להכנת מאכלי החג במקום קמח לבן, למשל בקמח כוסמין. גם בגרסה הזו הבצק כולל שמרים, והתוצאה המתקבלת זהובה, אוורירית ועם מרכיבים תזונתיים עשירים יותר. ניתן להשתמש בקמח כוסמין לבן או בקמח כוסמין מלא לפי בחירתכם, וגם את הסופגניות הללו אפשר לאפות בתנור במקום לטגן בשמן עמוק.
מילויים חדשים
אם בעבר היה מספיק להזריק לסופגניות ריבת תות פשוטה, היום יש אין־ספור שדרוגים, וניתן למצוא אותן ממולאות בשוקולד מכל מיני סוגים וצבעים, ריבת חלב, אגוזים, חמאת בוטנים ועם ציפויים מגוונים. נראה שהכדורים המסורתיים הפכו לבסיס להוספת יצירות אומנות, מגדלי קרם, סוכריות שוקולד, בצק סוכר צבעוני ועוד.
לטבעונים שבינינו
גם כשמדובר במאכלי חג על טהרת הביצים והחלב, לטבעונים אפשר למצוא גרסאות מתאימות שאינן פחות טעימות כדי שגם הם יוכלו ליהנות ממיטב המסורת. את הבצק הנהדר והריחני אפשר להכין גם בלי ביצים ועדיין לטגן בשמן עמוק ולקבל את הקינוח החגיגי אחרי הדלקת הנרות או לפני ההדלקה. מכינים את הבצק באותה צורה, עם שמרים, רק ממירים את החמאה בשמן ואת החלב במים, בחלב שקדים או במשקה סויה, ומוסיפים רסק תפוחים. הבצק הנהדר תופח ואת הכדורים מטגנים ולאחר מכן ממלאים במילויים האהובים.