מנכ"ל משרד האוצר: "הקטנת הגרעון נועדה להקטין את המשבר"; מנהל חטיבת המחקר: "שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים"
שנה לאחר שהוקמה הממשלה החליפית ברשותו של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי - שיהפוך כעת לראש ממשלת המעבר - הודיעה אתמול כי תתפרק ומדינת ישראל בדרכה לבחירות חמישיות ב-3.5 שנים.
החלטה זו צפויה להשפיע על גורמים רבים, בעיקר כשמדובר על סקטור הדיור, התחבורה וכמובן איך יבחר שר האוצר, אביגדור ליברמן לפעול במסגרת "התיק" שהופל עליו - האם יבחר לפצוח בכלכלת בחירות או לא. עושה רושם שהתשובה כבר התקבלה.
לפני כמה שעות קלות הודיע שר האוצר כי, ללא קיום של שום ועדה כלכלית, יוריד את הבלו ובכך את מחיר הדלק בשקל שלם. את הדברים אמר שר האוצר בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה אותו עורך המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- כל הכותרות
בכנס נאם גם רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, כאשר זה מתח ביקורת על נושא האינפלציה, אחריות פיסקלית וכמובן, מדיניות הקופסאות. קופסא בעצם מאפשרת למדינה לא לחרוג מהתקציב המדיני אותו היא הגדירה בהעברת התקציב אחת לשנה.
"אני חושב שחוץ מהצעדים שנקטנו וננקוט שתומכים בצמיחה, אני מאוד מודאג מנושא האינפלציה. המדיניות שלנו מבוססת על שלושה אדנים - תמיכה בצמיחה מכלילה, כזו שמקטינה את אי השוויון ואולי מצמצמת את העוני, קודם כל אחריות פיסקלית, והדבר האחרון - צמצום אי השוויון והעוני.
"מבחינת האחריות הפיסקלית, אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגרעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר . אנחנו חושבים שבחלק מהמקורות שנוצרו כתוצאה מהקטנת הגירעון צריך להשתמש כדי להוריד מיסים.
בלניקוב פירט מספר צעדים שתרמו לחיוב למצב לדעתו: "רק נזכיר את הגדלת גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בשוק האג"ח, הרפורמה בייבוא ובתקנים שמקטינה את התלות במכון התקנים. אנחנו רוצים להמשיך והדרך העיקרית לנטרל לחצים אינפלציוניים זה לעשות רפורמות שתגדלנה את התחרות בשוק."
"בין היתר אנחנו מודאגים מכל מה שקורה בשוק. אנחנו חושבים שיש חוסר תחרות משווע בתחום הפיננסים, לא רק בבנקים. אנחנו חושבים שחלק מהמוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית. ב-2023 אנחנו רוצים לעשות רפורמה שתטפל בריכוזיות בשוק המזון, התחלנו בריכוזיות בשוק ההון, רוצים להוריד סמכויות לשלטון המקומי . אנחנו במלחמה בשוק השחור ויש עוד רפורמות גדולות ויפות".
טרם הנאום של מנכ"ל משרד האוצר, נאם מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי אשר התייחס בעיקר לסוגיית המשבר במשרד החינוך ועבור הנהגים במשרד התחבורה.
"אם נותנים העלאת שכר, אז רצוי לתת עבור מצוינות ולמורים צעירים. שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים. אם נותנים במקום נכון מה שלא גורר העלאת שכר בשאר הסקטורים הן נכונות. בנק ישראל תומך בהעלאת שכר מהסוג הזה", מסר סטרבצ'ינסקי.
גם לסוגיית הסיבים והגידיטציה התייחס הפרופ', וציין כיצד תקופת הקורונה חשפה שתשתית האינטרנט במדינה לא טובה במיוחד, וכיצד לראייתו, שיפור התקשורת לכלל האוכלוסיה חיוני למשק הישראלי במטרה ליישם צמיחה.
גם למיסים התייחס הפרופ' כאשר טען ש"הפחתות מיסים ברמה מסוימת היו מאוד הגיוניות, הרבה הפחתות שקרו לאחר מכן - ירדו ואז באותם מקומות העלו. באיחוד האירופי עשו את זה ב2011. אם אתה נמצא בנקודה שבה יש גרעון מבני אז בטח הפחתות מיסים שהן לא נכונות, כדאי להיזהר".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.שום התייחסותאבי 21/06/2022 14:30הגב לתגובה זו0 0לשכר העלוב של החציון במדינת ישראל. ראוי לחשוב על זה כשמדברים על העלאת מיסים והשארת השכר במקומוסגור
