האם הגז הטבעי מלוויתן הוא הפתרון האנרגטי הנכון למדינה?

מאז הפכה מדינת ישראל ל"מעצמת גז", קיים ויכוח האם הגז הינו הדלק הנקי המחליף את הפחם המזהם או האם הגז ה"כחול לבן" צריך לשמש כגשר בלבד טרם שימוש נרחב באנרגיות מתחדשות. גז טבעי אכן מאופיין בפליטת פחמן דו חמצני הנמוכה בכ-50% לעומת פליטות משימוש בדלקים פוסיליים אחרים כגון נפט או פחם, אולם, הגז הטבעי אינו נעדר השפעות סביבתיות שליליות בהקשר של פליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים וגזי חממה.

לכן, בעולם ובישראל מתגבשת תובנה שנדרשת אסדרה של פליטות אלה בכדי להבטיח את הפחתתן באופן שיאפשר להמשיך ולהשתמש בגז טבעי במסגרת המאבק בשינוי אקלים.

המתאן, מקור האנרגיה בגז הטבעי ומקור ההכנסה לחברות הגז, הינו גז חממה שעוצמתו היא פי 28 מפחמן דו חמצני ולכן, אם הוא נפלט בצורה מכוונת (נישובים) או שלא בכוונה (דליפות או תקלות) תרומתו להגברת שינויי האקלים מהותית.

• גילוי גז משמעותי במצרים: אקסון מוביל מכריזה על מאגר חדש
• המשבר במולדובה: הפסקת זרימת הגז הרוסי מעוררת משבר אנרגיה

בין השנים 2012 - 2016 פרסמה הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב מספר תקנות שמטרתן הפחתת פליטות חומרים אורגניים נדיפים, המסוכנים לבריאות, וכן מתאן ממקטעים שונים במגזר הנפט והגז.

אולם, ממשל טראמפ הודיע ב-13.8.2020 כי הוא מבטל את הדרישות הללו.

בהתאם לתקנות החדשות יחולו שינויי מדיניות הכוללים הסרת הפיקוח ממקורות במקטעי ההולכה והאחסון, ביטול ההגבלות הישירות לפליטת מתאן ממקטעי ההפקה והעיבוד ועוד הקלות.

הקלות נוספות שיאפשר טראמפ הן הקלות טכניות שגם הן משמעותיות לא פחות, והן כוללות, בין השאר, ניטור דליפות אשר יבוצע פעמיים בשנה לעומת כל רבעון בתקנות הקודמות, הסרת החובה מניטור דליפות עבור בארות שהפקתן נמוכה (פחות מ-15 חביות שווה ערך נפט ליום), והקלות בלוחות הזמנים לתיקון דליפות.

עוד תכניות

ההשלכות של הקלות אלו הן על הסביבה ועל הכלכלה: הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב צופה שהתקנות המעודכנות יביאו לחסכון של כמאה מיליון דולר לשנה - החשובים במיוחד עבור חברות קטנות - לעשור שבין 2021-2030. אולם, הסרת ההגבלה הישירה של פליטות מתאן עלולה לגרום לעליה של 19 מיליון טון שווה ערך פד"ח עבור אותה תקופה.

• לראשונה בישראל: עמדות טעינה לרכבים חשמליים על גבי תשתית התאורה
• נשיא לבנון: מצפה שקידוחי הנפט והגז יחזרו בקרוב
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

המדהים בסיפור הוא, שלכאורה, חברות הנפט והגז הענקיות אמורות להנות מהתקנות החדשות, אלא שדווקא הן היו מעדיפות את התקנות המחמירות והמחייבות.

הסיבה לכך פשוטה: לחברות ענק כגון 'בריטיש פטרוליום', 'של', ו'אקסון-מוביל' יש החזקות ענקיות במאגרי גז טבעי והן מבינות שההשפעה השלילית של דליפות ממערכות הגז הינן נושא לדיונים העלולים לפגוע ביכולתן להמשיך ולהפיק גז טבעי.

הן חוששות שללא אכיפה מוסדרת להפחתת פליטות מתאן לא יהיה אמון בטיעונים שהגז הטבעי הוא דלק נקי יותר מדלקים פוסיליים אחרים כגון פחם. חברות אלה טוענות שההשתתפות של כל מגזר הנפט והגז נדרשת בכדי למקסם את היתרונות של אספקת דלק דל פחמן ברחבי העולם.

חברת 'אקסון-מוביל' אף פרסמה במרץ 2020 מתווה מקיף עבור מגזר הנפט והגז לניהול פליטות מתאן. לכן דווקא תקנות מחמירות ופיקוח הדוק מסייעים להן לנהל טוב יותר את ההתנהלות בפועל והניראות הציבורית.

באשר לישראל, חברת 'שברון', אשר לאחרונה התבשרנו על כוונתה לרכוש את אחזקות 'נובל אנרגי' ברחבי העולם, כולל בישראל, הציבה לעצמה מטרה שעד שנת 2023, היא תפחית את פליטות המתאן ב-20-25% לעומת היקפם ב-2016. עמידה בהשגת מטרה זו תכלל בניקוד הקובע את התמריץ השנתי המשולם ל-45,000 עובדיה, כולל ההנהלה הבכירה.

מאחר ומתאן אינו נחשב למזהם אוויר קונבנציונאלי - אלא לגז חממה בעל מקדם התחממות גלובלית גבוה, בהיתרי הפליטות, נדרש מפעיל אסדת גז להכין אומדן פליטות מתאן, ולהגיש תכנית להפחתת פליטות לפי דרישת המשרד להגנת הסביבה.

בישראל חוק אוויר נקי תואם בדרישותיו דירקטיבות אירופאיות, אשר עדיין אינן כוללות אסטרטגיה להפחת מתאן ממגזר הנפט והגז. לכן המשרד להגנת הסביבה נצרך לקביעות נקודתיות של היקף הפליטות המותר מכל אתר, כולל התייחסות לתקנות הנהוגות במדינות שונות בארה"ב.

כדי להבטיח אוויר נקי יותר, מיזעור של פליטות גזי חממה ואף הפחתת אובדנים של גז טבעי- ההמלצה שלנו היא לאמץ אסטרטגיה לאומית הנשענת על תקנים להגבלת פליטות ישירות של מתאן ולאו דווקא להקל בדומה למה שנעשה ע"י ממשל טראמפ. הקלות כאלה הן בדיוק המצב בו כולם מפסידים- החברה, הסביבה והיזמים.

דר' מרים לב-און, דר' פרי לב-און, קבוצת לב-און, קליפורניה, ארה"ב; עמיתי מחקר, מוסד שמואל נאמן, טכניון