האם גרמניה תבטל את קו הגז לאירופה בשל הרעלת פוליטיקאי רוסי?

אירופה ורוסיה במסלול התנגשות בעקבות מה שבאירופה טוענים כי מדובר בניסיון חיסול פוליטי של האופוזיציונר הרוסי, אלכסיי נבלני, שהיום התעורר משבועיים תרדמת במקום אשפוזו שבגרמניה. למרות שברוסיה מכחישים ומאשימים את המערב, שר החוץ הגרמני אמר כי אם המדינה לא תקבל אחריות ותשתף פעולה עם החקירה, עתידו של צינור הגז בים הבלטי נמצא בסכנה.

לפני שבועיים, במהלך טיסה מטומסק למוסקווה בדרך חזרה ממפגש עם פעילים בסיביר, נבלני - עורך דין ופעיל נגד השחיתות, שנעצר מספר פעמים בשנים האחרונות, בגין ארגון הפגנות נגד הקרמלין – חש ברע ולאחר נחיתת חירום בעיר אומסק ובאישור השלטון הרוסי הוא הובהל לגרמניה. בבדיקה שנערכה בבית החולים בו הוא מאושפז, התגלה כי נבלני הורעל ברעל שנקרא "נוביצ'וק", שפותח על ידי הביון הרוסי ומשמש רק את רוסיה.

מומחים לרעלן, אומרים כי ההרעלה ככל הנראה אירעה זמן קצר לפני הטיסה או במהלכה וככל הנראה הוא צרך את הרעל באמצעות משקה או מזון – מאחר ועמיתיו שטסו עמו לא נפגעו. בכל מקרה, המוות היה אמור להיראות כטבעי. ההרעלה נתפסת כעוד ניסיון של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לדכא כל סימן לאופוזיציה – גם לאחר שכבר הבטיח לעצמו קדנציה בלי תאריך תפוגה.

האם אירופה תבטל את צינור הגז?
היום, אירופה עשתה את הצעד הראשון מול רוסיה, בניסיון לגרום לה לקחת אחריות ולהפסיק את הרעלת מתנגדי המשטר הרוסיים. "אני מקווה שרוסיה לא תגרום לנו לחשוב מחדש על פרויקט הנחת צינור הגז", אמר שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, בראיון לעיתונות בארצו. "אם לא תהיה תרומה רוסית לחקירה, ניאלץ לדון בכך עם שותפינו", הוסיף ואמר שייתכן ויושתו סנקציות על רוסיה, אך אמר כי אלה צריכות להיות "מאוד מדויקות".

צינור הגז "נורד סטרים 2", שעובר מתחת לים הבלטי, אמור בקרוב לחבר בין מאגרי הגז העצומים של רוסיה (47 טריליון מטרים מעוקבים) לאירופה ולייצר קו אספקת גז של 55 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה. עלות הקמתו של הקו עומדת על 9.5 מיליארד אירו, כשכמה חברות גז ונפט אירופאיות גדולות, כמו Shell ו-OMV, שהשקיעו כל אחת כ-950 מיליון אירו בפרויקט – שיכולים לרדת לטימיון.

מדובר באחד הפרויקטים החשובים ביותר עבור אירופה. כמות הגז שאירופה תפיק, צפויה לרדת ב-50% ב-20 שנה הקרובות, בשל התדלדלות המאגרים – לעומת יציבות בביקושים לגז. כמו כן באירופה לא מתכננים על יבוא של גז מצפון אפריקה, שיהווה רק חלק קטן מעוגת האנרגיה שנדרשת לאירופה. אגב, הצינור התת ימי שעליו הסכימו ישראל, קפריסין ויוון, אמור לגשר על חלק מהפערים.

בכל מקרה, הצינור הוא סוג של חרב פיפיות. מצד אחד אירופה תוכל לקבל את האנרגיה אותה צריכה בקו יבשתי מהיר. מנגד, הגוש יהיה נתון למרותה של רוסיה, שתחזיק את ההסכם כערובה לכך שהאירופאיים יישרו קו עם חלק מהמדיניויות שמנהיג הקרמלין.

עם זאת, יש כאלה שאומרים שלמרות הקולות העולים מתוך האיחוד, לא כדאי להחזיק את הנשימה עד שאלה באמת יגיעו. "...'האיחוד המזועזע' יכול להוציא סנקציות חדשות רק בהחלטה שמוסכמת פה אחד על כל מדינות האיחוד, אבל ישנן כמה מדינות באיחוד שהן חברות של רוסיה וימנעו כל סנקציה", כתבו באתר הנחשב The Hill האמריקאי, העוקב אחר פוליטיקה אמריקאית ובינ"ל, בו נטען כי לדרישה האירופאית להוכחות מצד רוסיה אין אחיזה במציאות.