המלחמה בהון השחור - ככה מתכננים באוצר להילחם בהעלמות המס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הפך את המלחמה בהון השחור לבסיס התוכנית שלו להבראת המשק. התקציב שעבר אתמול בכנסת, בהיקף של 620 מיליארד שקל, אומנם לא כלל רפורמות מבניות רחבות היקף, אבל סמוטריץ' שם את יהבו על המלחמה בהון השחור שתוביל להזרמת כספים לקופה גם דרך מיסוי על כספים אלו וגם הרתעה. אנשים יחשבו פעמיים אם להונות את מס הכנסה או לפעול בשחור. מהלכים בכיוון כבר החלו והכוונה להאיץ אותם. הגוף המבצע - רשות המסים עם עזרה טכנולוגית-דיגיטלית מאנשי המחשבים.  

בראש המהלכים האלה עומדת "חשבונית ישראל" – מערכת דיגיטלית שכבר הוכיחה את עצמה ככלי רב עוצמה במלחמה בחשבוניות פיקטיביות, עם תפיסה של מיליארדים רבים שהועלמו מקופת המדינה. הכוונה להגביר את השימוש במערכת הדיגיטלית באופן שימנע מעקפים וחשבוניות פיקטיביות. במקביל, נעשים מהלכים נוספים. 

300 מיליארד שקל בהון שחור בישראל: רשות המסים החלה בפיילוט לדיווח על חשבוניות אונליין

ביטול שטרות 200 שקל – נשק סודי נגד הון שחור או רעיון אווילי?

חשבוניות פיקטיביות: המכה השקטה של הכלכלה הישראלית ואיך רשות המסים מצליחה למגר את התופעה?

למה המלחמה בהון השחור כל כך חשובה?

ההון השחור בישראל הוא מפלצת כלכלית שקשה לכמת במדויק, אבל ההערכות מדברות על היקף של כ-20% מהתמ"ג – כ-150-200 מיליארד שקל בשנה. זהו כסף שזורם במזומן או בערוצים נסתרים, לא מדווח לרשויות המס, ומשמש לא פעם כדלק לארגוני פשיעה מאורגנת. סמוטריץ' רואה בו איום כפול: כלכלי, כי הוא גוזל מהמדינה הכנסות עצומות שיכלו לממן שירותים ציבוריים, וביטחוני, כי הוא מממן פעילות עבריינית שפוגעת בחברה. "זה חשוב לכלכלה וזה חשוב לביטחון האישי של כולנו," הוא הצהיר לאחרונה, והוסיף שהצמצום שלו יכול להכניס לקופה עד 30 מיליארד שקל בשנה – סכום שיכול להפחית את הלחץ על הגירעון התקציבי, שצפוי להגיע לכ-4.9% השנה. 

הרציונל פשוט אך עמוק: כלכלה שקופה יותר היא כלכלה חזקה יותר. כשכסף לא מדווח נשאר מחוץ למערכת, המדינה נאלצת להעלות מיסים על הציבור המשלם או לקצץ בשירותים. סמוטריץ' מאמין שדווקא בעת משבר, כמו המלחמה המתמשכת, יש הזדמנות לטפל בבעיה הזו מהשורש, תוך ניצול טכנולוגיה מתקדמת ושיתוף פעולה בין רשויות. הוא רואה בזה לא רק צעד כלכלי, אלא גם דרך להחזיר אמון הציבור במערכת על ידי צמצום אי השוויון בין מי שמשלם מסים למי שמתחמק.

• רשות המסים תפסה 4 מיליארד שקל בזכות מערכת דיגיטלית
• ההון השחור בישראל גבוה? הרבה יותר נמוך ממה שחשבתם ויש לזה הסבר מצוין

"חשבונית ישראל" – הישג הדגל שמשנה את המשחק

בלב התוכנית של סמוטריץ' נמצאת כאמור "חשבונית ישראל", מערכת דיגיטלית שהושקה כפיילוט לפני שנתיים והפכה מאז לנשק מרכזי נגד ההון השחור. המערכת מחייבת עסקים להגיש בקשה דיגיטלית לרשות המיסים עבור חשבוניות מעל 25 אלף שקל, שמקבלות מספר הקצאה ייחודי רק לאחר אישור. הרעיון הוא לחסום את השימוש בחשבוניות פיקטיביות – כלי נפוץ שבו עסקים מדווחים על הוצאות שלא התרחשו כדי לקזז מסים או להלבין כספים. התוצאות מדהימות: כבר בשלבי הניסוי, המערכת איתרה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של למעלה מ-3 מיליארד שקל, והיום ההערכות מדברות על תפיסה של כ-12-15 מיליארד שקל בסך הכל, כולל חקירות שהובילו למעצרים של עבריינים בכירים.

הרציונל של "חשבונית ישראל" מבוסס על שקיפות בזמן אמת. בעבר, עסקים יכלו להפיק חשבוניות מזויפות ולקוות שלא ייתפסו בביקורת אקראית של רשות המיסים, שפעלה בדיעבד ובאיטיות. המערכת החדשה משנה את המשוואה: כל חשבונית גדולה חייבת לעבור אישור מראש, והאלגוריתמים של המערכת משווים אותה לנתונים ממקורות אחרים – כמו תנועות בנקאיות או דיווחי מע"מ – כדי לזהות חריגות. לדוגמה, חברת בנייה שדיווחה על הוצאה של 50 מיליון שקל על "ציוד" נתפסה כשנמצא שהספק כלל לא קיים, והכסף הועבר לחשבון offshore. המהלך הזה לא רק חוסך כסף, אלא גם שולח מסר חזק לעבריינים: המדינה רואה הכל.

סמוטריץ' רואה ב"חשבונית ישראל" את חוד החנית של המהפכה הדיגיטלית שהוא חולם עליה. "זו רק ההתחלה," הוא אמר לאחרונה, והבטיח להרחיב את המערכת כך שתכלול גם חשבוניות קטנות יותר ותשלב נתונים ממקורות נוספים, כמו קופות רושמות ותשלומים דיגיטליים. המטרה היא ליצור מצב שבו כל עסקה משמעותית במשק עוברת דרך מסננת אוטומטית, מה שיקשה מאוד על עבריינים להמשיך לפעול בחשכה.

• מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
• לבנון בחרה בנגיד חדש לבנק המרכזי: תגובה קרירה בשווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

התוכניות והמהלכים: איך זה ייראה בשטח?

סמוטריץ' לא מסתפק בהצלחה של "חשבונית ישראל" – הוא מתכנן סדרה של צעדים שיהפכו את המלחמה בהון השחור למקיפה יותר: 

דיגיטציה מלאה של מערכת המס

החזון של סמוטריץ' הוא להפוך את כל מערכת המס לדיגיטלית תוך שנתיים. זה אומר שבמקום דיווחים ידניים שמוגשים פעם בחודש או בשנה, כל עסקה תועבר בזמן אמת למאגר מרכזי. לדוגמה, קבלן שמוכר דירה יצטרך לדווח על התשלום באופן מיידי, והמערכת תבדוק אם הכסף תואם את הדיווחים של הקונה ושל הבנק. הרעיון הוא ליצור רשת בלתי חדירה שבה אי אפשר להסתיר כסף – כל תנועה תירשם ותיבדק אוטומטית.

צמצום השימוש במזומן

סמוטריץ' מבין שמזומן הוא הלב של ההון השחור, ולכן הוא מקדם צעדים לצמצום השימוש בו. הוא רמז לאחרונה על "הפתעה גדולה" בתחום, והשמועות מדברות על ביטול שטר ה-200 שקל – מהלך שיקשה על עסקאות גדולות במזומן, כמו תשלומים תחת השולחן בענף הבנייה או הסחר בסמים. במקביל, הוא רוצה להוריד את התקרה המותרת לתשלומים במזומן (כיום 6,000 שקל לעסקה בין עסק לפרטי) לרמה נמוכה עוד יותר, ואולי אף לחייב עסקים להשתמש רק באמצעים דיגיטליים מעל סכום מסוים. הרציונל כאן הוא להכריח את הכלכלה לעבור לעולם שבו כל תשלום ניתן לאיתור – מה שיהפוך את ההון השחור למין בסכנת הכחדה.

שיתוף פעולה בין רשויות

התוכנית לא נשענת רק על טכנולוגיה – היא דורשת חיבור הדוק בין רשות המיסים, המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון. סמוטריץ' רוצה ליצור כוח משימה משותף שיפעל במהירות נגד חשודים בהעלמת מסים או הלבנת כספים. לדוגמה, כבר היום חקירות משולבות הובילו למעצר של רשתות פשיעה ששלטו בשוק השחור של הסיגריות, עם תפיסה של עשרות מיליוני שקלים. הוא מתכנן להרחיב את המאמץ הזה עם יחידות מיוחדות שיתמקדו בענפים מועדים לפורענות, כמו נדל"ן, מסחר ביהלומים ותחום הקבלנות.

פיקוח על רשויות מקומיות

חלק משמעותי מהתוכנית מתמקד ברשויות מקומיות, במיוחד במגזר הערבי, שם זליגת כספים לארגוני פשיעה היא בעיה ידועה. סמוטריץ'. מתכנן להטיל מנגנוני פיקוח מחמירים על תקציבים שמועברים לרשויות – למשל, חיוב כל רשות לדווח דיגיטלית על כל הוצאה מעל 50 אלף שקל, ולמנות פקחים שיבדקו את השימוש בכספים. הרעיון הוא למנוע מצב שבו כספי ארנונה או מענקים ממשלתיים מגיעים לידיים הלא נכונות, כמו שקרה בעבר ברשויות מסוימות שבהן נתפסו ראשי מועצות במעילה.

תמריצים לעסקים קטנים

כדי לאזן את ההחמרה, סמוטריץ' מתכנן להציע הטבות לעסקים שיעברו לדיווח דיגיטלי מלא – כמו הנחות במס או פטור מביקורות למשך תקופה מסוימת. הרציונל הוא לעודד שיתוף פעולה מצד עסקים קטנים, שחלקם נשענים על מזומן לא בגלל כוונה פלילית, אלא מתוך הרגל או חוסר גישה לטכנולוגיה. לדוגמה, חנות מכולת שתתחבר למערכת הדיגיטלית עשויה לקבל מענק חד-פעמי של 10,000 שקל להתאמה.

מה כבר נעשה עד עכשיו ומה צפוי בהמשך?

למרות שהתקציב החודש לא שיקף רפורמות גדולות, סמוטריץ' כבר הניע כמה צעדים משמעותיים בשטח: "חשבונית ישראל" כבר הפכה כאמור להצלחה מוכחת. בד בבד, הורחבו חקירות מס בתחומים רחבים לרבות הלבנת הון ובמקביל גם גורמים נוספים באוצר נכנסו לפעולה - החשב הכללי במשרד האוצר פסל לאחרונה שלושה תאגידים מלהתמודד במכרזי מדינה לאחר שנמצאו קשרים לכספים לא מדווחים. המהלך הזה, שסמוטריץ' שולח מסר לחברות גדולות שמי שפועל בשחור לא יוכל לעבוד עם המדינה.

התוכנית של סמוטריץ' תלויה בכמה שלבים מרכזיים: ראשית חקיקה. רפורמות כמו דיגיטציה מלאה או ביטול שטרות ידרשו אישור בכנסת, מה שעלול להיתקל בהתנגדויות – למשל ממפלגות כמו יהדות התורה, שחוששות מפיקוח מוגבר על המגזר החרדי, או מהאופוזיציה שתראה בזה ניסיון להעמיס ביורוקרטיה על עסקים קטנים. כמו כן, הרפורמות תלויות בטכנולוגי. האוצר יצטרך להשקיע בפתרונות AI מתקדמים ובתשתיות דיגיטליות – משהו שדורש תקציבים שלא נראו בתקציב החודש. לדוגמה, מערכת כמו "חשבונית ישראל" תצטרך להתרחב ולהתחבר למאגרי מידע של בנקים, חברות אשראי ואפילו רשתות חברתיות כדי לאתר דפוסים חשודים.

קיימת גם חשיבות גדולה לאכיפה. הצלחת התוכנית תלויה ביכולת של המשטרה ורשויות האכיפה לפעול במהירות על בסיס המידע שייאסף. זה אתגר לא פשוט, בהתחשב במחסור בכוח אדם שמאפיין את המשטרה בשנים האחרונות. סמוטריץ' מתכנן להקצות תקציבים נוספים לאכיפה, אבל זה עדיין לא נראה בשטח.

הצלחה של התוכנית היא הצלחה לכולנו. המדינה תגדיל את הכנסותיה ממסים במיליארדים, מה שיקל על הגירעון ויאפשר השקעה בתשתיות, חינוך ובריאות. לדוגמה, תוספת של 20 מיליארד שקל בשנה היא מבורכת במיוחד בתקופה כזו. מעבר לכך, השקיפות המוגברת עשויה להפחית את הפשיעה המאורגנת – פחות כסף שחור פירושו פחות מימון לסחר בסמים או באמל"ח. אבל יש גם חיסרון: עסקים קטנים שרגילים לעבוד במזומן, כמו חנויות שכונתיות או בעלי מלאכה, עלולים להרגיש חנוקים מהפיקוח המוגבר.

כך או אחרת, סמוטריץ' עלול להיתקל בקשיים. שותפים בקואליציה, כמו המפלגות החרדיות, עשויים להתנגד לפיקוח מלא על הכלכלה במגזר שלהם, שם תשלומים במזומן עדיין נפוצים. גם האופוזיציה עלולה לטעון שהתוכנית פוגעת בחופש הכלכלי של אזרחים קטנים לטובת ריכוז כוח בידי המדינה. לסיכום יש עוד הרבה משוכות לעבור, אבל סמוטריץ' יורה לכיוון הנכון.