הדו"חות הכספיים של ישראל: "המדינה תקים 450 אלף דירות", האמנם?
הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל - דוח אשר משוחרר אחת לשנה ובמחציתה - וכולל בתוכו את כלל הגופים הכלולים במדינת ישראל, כאשר יש לו את היכולת לקדם את שקיפות הממשלה, בייחוד כאשר כל הגופים הכלולים בו נדרשים לעמוד בסטנדרטים חשבונאים התואמים לכולם.
הדו"ח כולל בתוכו כ-225 ישויות מאוחדות, כאשר 51 מהם הם תאגידים סטוטוריים, 81 הן חברות ממשלתיות, 6 הן רשויות ו-87 משרדי ממשלה. כאשר מדובר על 6 רשויות מדינה, מחלק הדו"ח את הרשויות למערכת בתי המשפט, בתי הדין הרבניים, מבקר המדינה, כנסת ישראל, בית הנשיא ועדת הבחירות המרכזית.
הדו"ח מציג בתוכו 185 מיליארד שקלים שהוצאו על נכסים שותפים, השקעות, חייבים, מלאי ואחרים, 528 מיליארד שהוצאו על סוגי רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים, 31 מיליארד שהוצאו על פרוייקטי PPP - הסכמים ארוכי טווח במסגרתם המגזר הציבורי מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, ו-718 מיליארד שקלים שהוצאו על קרקעות ונכסי תמלוגים המוצגים כגילוי בלבד.
- כל הכותרות
בדוחות ניתן לראות את הכנסות המדינה לעומת ההוצאות שלה, כאשר עיקר הכנסותיה של המדינה הגיעו ממסים - 474 מיליארדי שקלים מתוך הכנסות כוללות של 605 מיליארד שקל. שאר ההכנסות היו עסקאות חליפין, שם נרשם 107 מיליארד שקלים בעוד שקיימות גם העברות אחרות אשר הסתכמו לכדי 24 מיליארד שקלים.
הוצאות המדינה הסתכמו בכ-737 מיליארד שקלים, גירעון יחסי של 132 מיליארד שקלים. מרבית ההוצאות הייתה על תמיכות והקצבות (411 מיליארד שקל), כאשר גם השכר (149) והתפעוליות (128) שיחקו תפקיד משמעותי. לאחר מכן עמד המימון על 40 מיליארד שקלים ולקינוח הנהלה, כלליות ואחרות, הוצאה שהסכמה בכ-12 מיליארד שקלים.
גרעון תקציבי כאחוז מהתוצר לאורך השנים
גרעון תקציבי כאחוז מהתוצר בהשוואה בינלאומית
תחום ה-ESG, או 'סביבה, חברה וממשל' מייצג היבט הסתכלותי חדש יחסית שרק לאחרונה התחלנו לייחס לו חשיבות. לאחרונה קיבל היבט זה משנה תוקף באמצעות משבר האקלים והמאבק העולמי להפחית את הפליטה המזהמת עד שנת 2050. לדברי רו"ח רות מרק שערכה את הדוחות המדוברים, "לאחרונה קיימת התעוררות מבחינת הרגולציה. לצערנו אנחנו עדיין לא בשלים מספיק על מנת לפרסם את דוחות ה-ESG בצורה הטובה ביותר, אך הוא כן מאפשר לנו להראות את הפעילות הממשלתית בתקופה הזו ואיך הממשלה יכולה להתאים את עצמה לפרסום דוחות שכאלו."
תחום ה-ESG בדוחות הכספיים של המדינה כלל שיתוף של לא מעט שותפים, לרבות המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, ובמשרד האוצר מקווים שבשנים הקרובות חברות, גופים ורגולטורים נוספים יחברו למאבק על מנת לצמצם את הפליטה ולהעמיד את הסעיף כראוי.
בנושא הדיור, נאם רו"ח ישי בן אלי, מנהל חטיבת מקרקעין ופנים, שסיפר כיצד חרף עליות המחירים הבלתי פוסקות בענף, הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לטפל הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש. בצד ההיצע, עד סוף שנת 2021 חתמה המדינה על 34 הסכמי גג עם הרשויות המקומיות, וכמו כן שיווקה בעבר את תוכנית דיור למשכן (80 אלף דירות), דיור במחיר מופחת (12 אלף דירות), וכעת גם את דירה בהנחה. כמו כן מקדמים במשרד הרישוי והשיכון את פינוי מחנות צה"ל מאיזורי הביקוש לנגב ובכך יוכלו לאפשר לאזרחים לגור באיזור.
למי שאינו בקיא, הסכמי הגג מאפשרים את שיווקם של מספר רב של דירות בלוח זמנים מהיר על ידי מתן היתרי בניה ליזמים בזמן קצוב וקצר, לוח זמנים מדוייק לשיווק ולקידום כל שלב בפרוייקט, מתן אמצעים וגיבוי ממשלתי לרשות המקומית להקמת שכונות בנות אלפי יחידות דיור, וקיצור דרמטי של משך פיתוח השכונות החדשות והקמתן.
בנאומו מסר בן אלי כי "מדינת ישראל הוציאה עד היום 38 מיליארד שקל עבור הסכמי הגג. התוכניות הללו תומכות ב-210 אלף יחידות דיור שצפויות לצאת לדרך כבר בשבועות הקרובים. כלל התוכניות של הממשלה בתחום הדיור מאגדות בתוכן 450 אלף יחידות דיור ואנחנו כבר מתכננים כיצד אנחנו נחתום על הסכמים חדשים."
כמו כן כולל הדוח רשימה של קרקעות המדינה בפילוח לפי הרכב של חקלאות, תעשייה ומסחר, מגורים ואחר. הדוח מפריד בין הקרקעות התפוסות לבין הקרקעות הבנויות והמידע מצויין כאן בתמונה שמתחת
הדו"ח הכספי מציין את מדד הפנסיה התקציבית ובו מוזכר כי שנת השיא של מדד זה צפויה להגיע בשנת 2042, אז תשלם המדינה כ-45.67 מיליארדי שקלים. בשלב הנוכחי, החבות היחסית של המדינה עומדת על כ-934 מיליארדי שקלים, בעוד שהחבות המלאה של ישראל עומדת על 1.02 טריליון שקלים. הדו"ח מציין כי האוכלוסיות הכלולות במדד הן עובדי מערכת הביטחון, עובדי ההוראה, המשטרה והשב"ס, עובדי המדינה, עובדי הביטוח הלאומי וכלל החברות הממשלתיות.
רו"ח אלי ביטן, מנהל חטיבת שכר, תנאי שירות וגמלאות מציין כי התוכניות לא כוללות את הגדלות הרמטכ"ל בקצבאות הגישור. "ככל הידוע הבקרה על רמת השכר בצהל והמעקב אחריה אינה ברמה מספקת ולכן נוכל לכלול נתונים אלו בדו"ח בעתיד במידה ומדדים אלו ישתפרו."
לקינוח, מציין הדוח את פרוייקטי ה-PPP, בהן כאמור הושקע סכום של 31 מיליארד שקלים. על פי הדו"ח 14 מיליארד שקל הושקעו בתחבורה הציבורית וכבישי מדינת ישראל, כאשר מרבית ההשקעה התרכזה בהרכבי כביש 5 והכניסה לגוש דן על כל מרכיביה.
לאחר מכן, ובמקום השני, מציינת הטבלה השקעה של 7 מיליארד שקלים בתחנות כוח לייצור של אנרגיה, הכוללת גם הקמה של תחנת גז באיזור שורק, ותחנת הכוח הסולארית הכי גדולה במדינה עד כה באיזור דימונה. מתקני ההטפלות נמצאים במקום השלישי שם הושקע כ-6 מיליארד שקל על מנת להקים את תחנת ההתפלה הגדולה ביותר במדינת ישראל עד כה, ובמקום האחרון, עם השקעה של 4 מיליארד שקל, נמצאים המתקנים לטיפול בשפכים תעשייתים, בעיקר באיזור שפז"ן.
שנת 2021 היוותה שנת מפנה בכלכלת ישראל במדדים משמעותיים כגון אחוז האבטלה, אחוז גירעון ביחס לתוצר ויחס חוב תוצר. חלה ירידה עקבית זאת לצד עליה מתמשכת בהכנסות ממסים וירידה בהוצאות בגין התוכנית הכלכלית. מעבר לכך, לראשונה מזה 22 חודשים בהם המדינה פעלה ללא תקציב מדינה מאושר, בנובמבר 2021 אושר תקציב מדינה. לכל אחד משינויים אלו השפעה וביטוי בדוחות הכספיים של המדינה.
מסגרת התוכנית הכלכלית שאושרה נכון לשנים 2022-2020 עומדת על כ-186.2 מיליארד שקלים. הביצוע הכולל של התוכנית לתקופה זו הסתכם בכ-175.2 מיליארד שקלים, מתוכם ביצוע תקציבי בהיקף של כ-133.8 מיליארד שקלים במזומן והתחייבויות.
יצוין כי נכון לחודש מאי 2022 נמשכת מגמת הקיטון בגירעון של המדינה ביחס לתוצר. שיעור הגירעון עמד בחודש דצמבר 2021 על כ-4.4% לעומת 11.4% אשתקד ובחודש מאי 2022 עומד על כ-0.04%, שהינו הגירעון הנמוך ביותר מזה שנים.
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "ברצוני להודות לחשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, על העבודה המאומצת ופרסום דו"ח כספי מורכב בתקופה מאתגרת זו בה נמצאת המדינה. אני מברך על הגילוי הניתן בנושא אקלים וקיימות אשר הינו נושא מרכזי עליו יש לתת את הדעת ולעודד עשיה סביבו".
החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "לצד התאוששות המשק ממשבר הקורונה, הדוחות הכספיים של המדינה משקפים את מצבה הכספי המצטבר באופן המקיף ביותר וכן כוללים מידע נלווה רב. בדו"ח זה התווסף לראשונה פרק חדש בנושא אקלים וקיימות אשר מהווה נדבך ראשון לפרסום בנושא זה שמעמיד אותו על סדר היום, ככלי דיווחי בהתאם למתגבש בתקינות השונות בנושא, בנוסף הורחב המידע החשבונאי והנלווה בכל הנוגע לחבות הקיימת בגין הפנסיה התקציבית. ברצוני להודות לחטיבת חשבונאות ודיווח באגף החשב הכללי, לחשבים-מנהלי הכספים במשרדי הממשלה, והחשבונאיים הראשיים, לרשות החברות הממשלתית ולמנהלי הכספים בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים, על ההתגייסות לאיסוף המידע, העריכה והפרסום".
סגנית החשב הכללי, רות כהן מרק: "הדוחות הכספיים מכילים מידע רב אודות משרדי הממשלה ויחידות הסמך, החברות הממשלתיות ומרבית התאגידים הסטטוטוריים. מעבר להיותם כלי ניהולי למקבלי החלטות, הדוחות הכספיים, מאפשרים מתן מידע רב ומקיף לציבור הרחב באופן שקוף ועקבי. הדוחות ממשיכים לכלול פרטים רבים אודות ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה, בנוסף הדוחות כוללים מידע חשבונאי ונלווה בכל הנוגע לחבות בגין הפנסיה התקציבית, וכן כוללים פרק חדש בנושא אקלים וקיימות אותו בחרנו לפרסם כדיווח ראשוני אשר מתאר את העשייה העולמית והמקומית בנושא. בהזדמנות זו ברצוני להודות לכלל הגורמים שלקחו חלק בכתיבת פרק זה. החשב הכללי ימשיך לבחון את הגילוי בנושא, בשים לב להתפתחות התקינה הממשלתית והבינלאומית העוסקת בדיווח הנדרש בקשר לדוחות הכספיים של המדינה".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
