ראש עיריית ירושלים תומך בקרן הארנונה: "הבעיה היא בהסברה"

"לקחו את הוויכוח על קרן הארנונה לוויכוח בין חרדים וחילונים וזה לא נכון. אני חושב שיש פה בעיה קשה של הסברה מצד הממשלה ומשרד האוצר. אני מקווה שבאמצעות הידברות יובן יותר מה המטרה. אני חושב שבהחלט אסור שיהיו פערים בין הערים השונות ולכן אם אפשר לסייע במקצת לערים הקטנות באמצעות קרן הארנונה אז צריך לסייע", כך אומר משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, בראיון לביזפורטל, לרגל חגיגות 56 שנה לאיחוד בירת ישראל.

אבל הוא מחריג כמובן את ירושלים ואומר שהיא לא במצב לעזור לערים אחרות: "ירושלים היא כרגע בדיוק במצב ההפוך - בשלבי התפתחות, גם בתושבים שלה וגם בשטחי תעסוקה. היא עדיין לא בשלב שהיא יכולה לתמוך בערים קטנות יותר. נהפוך הוא - היא צריכה לקבל סיוע מהממשלה ולכן ירושלים לא כל כך נוגעת לזה. אבל באופן עקרוני אני חושב שהיה כדאי שבמדינת ישראל יותר יסתכלו על הנושא של צמצום פערים".

מה דעתך על 15-20 אלף דירות הרפאים בעיר, דירות ריקות של יהודים מחו"ל שאף אחד לא מתגורר בהן?
"לא אנחנו הגדלנו את הארנונה (אלא ראש העיר הקודם ניר ברקת. נ"ש). ירושלים היא בירת ישראל, ישנם מקרים שבהם יהודי מעוניין שתהיה לו דירה בירושלים, אני לא יכול לעצור את זה. מעבר לכך - גם אם נכפיל את הארנונה זה לא מה שישפיע עליו לרכוש או לא לרכוש, אז מצד אחד אני בהחלט בעד שכל הדירות כאן יהיו מאוכלסות אבל יש גם דירות רפאים, שהן בהחלט מאוכלסות בחגים וזה תורם מאוד לכלכלה הירושלמית. אנחנו בונים עכשיו כמה שיותר דירות עבור תושבי מדינת ישראל והעולים החדשים ואני אומר לך בבטחה - הדירות שאנחנו בונים לא יהיו דירות רפאים". האם אי אפשר לעשות יותר כדי לבטל את דירות הרפאים ולהזרים עוד עשרות אלפי דירות לשוק הירושלמי כדי להוריד את מחירי הדיור והשכירות? לא בטוח אבל ליאון לא יעסוק בכך.

4 שנים ו-22 שבועות לאחר שנכנסת ללשכת ראש העיר, בקומה השישית, איך קיבלת את העיר כשנכנסת ומה מצבה כיום?
"אני חושב שירושלים נמצאת בתחילתה של מהפכה, אחרי 4 שנים של פעילות, אנחנו למעשה פועלים בכל התחומים. גם בתחום הדירות שהיה כל כך חסר בעיר, גם בתחום התעסוקה שכל כך חסר בירושלים, וכמובן בתחום הרכבת הקלה, כשבמקביל אנחנו משקיעים מיליארדי שקלים במזרח העיר. וגם עשינו רפורמת ניקיון גדולה בעיר שהתבצעה בשנה הראשונה כשהגעתי".

מה עם תקציב העיר? כולנו זוכרים את הבאת משאיות הזבל כחלק מהמשא ומתן בשנים לפני כניסתך לתפקיד, ואת המחלוקת כל שנה על המענקים של העיר. מה תקציב העירייה כיום?
"כל שנה אנחנו במשא ומתן מול הממשלה לגבי המענק שמתקבל מהממשלה. אני חייב לומר לך שאנחנו מגיעים להסכמות, כולל שנת התקציב הנוכחית עליה אנחנו ממש בימים אלה מגיעים להסכמה, אנחנו מאוזנים ועושים את העבודה בהתאם לתקציב שיש לנו".

צפו בראיון המלא:

מה התקציב?
"כולל פיתוח, באזור ה-13 מיליארד שקלים".

התקציב הכי גדול בארץ?
"כן זה התקציב הגדול ביותר גם לעומת עיריית תל אביב. יש לנו אבל כמעט מיליון תושבים. תקציב עירייה הוא בד"כ פונקציה של מספר התושבים".

מה מצב העסקים בעיר?
"אנחנו בצמיחה, כרואה חשבון לשעבר אני יכול לומר לך שבעלי העסקים תמיד רוצים יותר. אבל אני חושב שסך הכל יש יציבות בעסקים, העיר מלאה בתיירים, חזרנו לרמה שלפני הקורונה מבחינת מספר התיירים, וכמובן אנחנו שואפים ליותר ויותר".

בכמה אתם מגדילים את הבנייה לתושבים בעיר, אומרים שאין עתודות קרקע בירושלים?
"אנחנו בתוכנית של בניית אלפי יחידות דיור. את שנת 2022 סיימנו עם 7,200 היתרי בנייה שניתנו, כשהממוצע בשנים קודמת היה באזור ה-2,00. את 2021 סיימנו עם 5,000 היתרי בנייה ליחידות דיור, כולל התחדשות עירונית. זה פי 3 ממה שהיה בשנים הקודמות. גם את השנה נסיים עם כ-7,000 יחידות".

ומה לגבי פינוי בינוי?
"אנחנו מספר אחת בארץ בהתחדשות עירונית, יש לנו את הפוטנציאל הכי גדול של התחדשות אבל גם אנחנו מבצעים בפועל את מספר היחידות הכי גדול של התחדשות עירונית".

מה עם התוכנית לבניית אלפי משרדים חדשים בעיר?
"כשהתחלתי את הקדנציה, היו בסה"כ בירושלים 4 מיליון מטרים מרובעים של שטחי תעסוקה ואנחנו כיום בבנייה ותכנון של שני מיליון מטרים  נוספים, כלומר גידול של 50% - זה נועד לשני דברים, קודם כול לספק מקום עבודה גם לאלה שהיום גרים בירושלים וגם לכל העוטף של ירושלים. אנחנו מדברים על תעסוקה גם למעלה אדומים וגם לגוש עציון. למעשה לכל מי שעוטף את ירושלים. אבל זה גם נועד להביא תעסוקה גם למי שיבואו להתגורר כאן. אין לי ספק שבשנים הקרובות אנחנו נראה הגירה חיובית גדולה מאוד לירושלים בעקבות הבנייה שאנחנו כרגע בונים. כבר לא מתוכנן אלא בונים ברגע שיעברו לשווק אותם אתה תראה שזה כך, לכן צריך לדאוג להם למקומות תעסוקה".
 
משה ליאון ונחמן שפירא. צילום: ביזפורטל

יש הסוברים  שירושלים מותאמת לדתיים ולכן חילוניים ממשיכים לברוח מהעיר
"צריך להסתכל על נתוני ההגירה השלילית, מי שאומרים את זה פשוט לא צודקים. אבל בהחלט יש הגירה שלילית זו משימה לא פשוטה כי אין דירות. ברגע שיהיו דירות בירושלים וזה מה שעכשיו אני דואג לזה יום ולילה, שיהיו פה דירות. ברגע שיהיו דירות תהיה הגירה חיובית, אתה לא יכול לצפות שאוכלוסייה של 950 אלף תושבים, ולא תבנה להם דירות, לא תהיה הגירה שלילית".

להשוואת מחירי שכונות בירושלים לחצו כאן:

נתונים לא טובים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

לפי  נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם היום כאשר בכל רחבי ירושלים מתקיימות חגיגות יום ירושלים ומצעד הדגלים המסורתי, יש יותר ישראלים שבחרו לעזוב את העיר בשנה האחרונה מאשר להגיע לגור בה. לפי הנתונים, בשנת 2022 נגרעו כ-15,500 תושבים מירושלים. כ-27,700 תושבים עזבו את העיר לעומת כ-12,200 תושבים חדשים שנכנסו לעיר מיישובים אחרים בישראל. ראש עיריית ירושלים כאמור בטוח שמצב זה ילך וישתנה בשנים הקרובות בזכות הפעילות של העירייה.

מה עם מחירי הדיור בעיר?
"אנחנו נמצאים באיזה מצב של מצב קבוע של מחירי דירות, כלומר לא עולות ולא יורדות.

מחיר ממוצע בעיר זה בסדר גודל של 2.4 מיליון?
"כמו תל אביב, עוד פעם זה הכל עניין של ביקוש והיצע כמו כל מוצר במשק ככל שאתה מגדיל את ההיצע שלו ככה המחיר מתמתן".

אתם מנסים לרכז יותר בנייה בשכונות שבהם המחירים קצת יותר נמוכים?
"אנחנו בונים בכל העיר ובכל מקום שאפשר לקנות. גם בשכונה הכי יוקרתית אם תגדיל את היצע הדירות המחירים ירדו בסוף. מי שקובע את מחירי הדירות זה השוק שוק ההיצע והביקוש ועל פי זה נקבע".

מעל 950 אלף תושבים, וכמעט 40% במזרח ירושלים
"אני מחלק את התושבים ל-3, ערבים תושבי מזרח ירושלים,  יהודים חילונים ויהודים חרדים".

 מה אתה מקדם מכל התוכניות גם במזרח העיר? מה אתה לא יכול לעשות שם כיום?
"לא יודע מה אני לא יכול לעשות, אני יכול להגיד לך מה אני עושה. אנחנו בונים על שטח תעסוקה גדול מאוד בוואדי ג'וז. בימים אלה אנחנו לקראת אישור תוכנית של מספר בניינים של הייטק שם. אני מקווה שתוך 4-3 שנים אתה תראה תעסוקה מלאה שם. במזרח העיר אין הרבה מקומות תעסוקה. על מנת להיות מועסקים, יחסית בשיעור תעסוקה גבוה הם עוברים כל בוקר למערב העיר. תושבי מזרח העיר עובדים למעשה בכל מקום בעיר. בבתי חולים, בתיירות, בעירייה. בכל מקום שאפשר בכלכלה הירושלמית והם חלק בלתי נפרד מירושלים".

העיר מאוחדת? רבים טוענים שלא
"כשאנחנו מדברים על איחוד של מזרח ומערב זה מתקיים בפועל על ידי התושבים עצמם שעובדים ביחד ונמצאים ביחד. בנוסף, מה שאני עושה במזרח העיר זה לדאוג לשיפור משמעותי של מערכת החינוך, ולהעביר אותה לשיטת החינוך הישראלית, זאת במקביל לבניית תשתיות, כבישים, גינות, גני ילדים, ומבני ציבור. אני עושה את זה ביחד עם הממשלה שמתקצבת אותנו לכך. אנחנו עושים את הכול על מנת להקטין את הפערים שנוצרו ב-50 השנים האחרונות".

 מה עם בניית מלונות נוספים בעיר?
"ירושלים היא העיר עם מספר החדרים הגבוה ביותר, עם כ-15 אלף חדרים. המטרה שלנו בתחום התיירות היא להגיע תוך 5 שנים ל-20 אלף חדרים".  

איך ירושלים מגיעה למקום שהיא צריכה להיות בו בתיירות, הרי הפוטנציאל הוא אין סופי
"מגיעים לזה אני חושב שעם הרבה הסברה. רוב התיירים שמגיעים לביקור בירושלים מרחבי העולם תמיד יוצאים מרוצים. אין מקום יותר יפה מאשר העיר העתיקה, הכותל, המקומות הקדושים גם ליהודים, גם לנוצרים גם למוסלמים. יש הרבה מה לראות בעיר ואנחנו נעלה במספר התיירים".

אולי אחת הבעיות היא חוסר הנגישות לעיר העתיקה?
"אני לא חושב. הכותל היום הוא יחסית נגיש למבקרים. אנחנו עובדים על שיפוץ הגישה אל הכותל אבל צריך לזכור דבר אחד, העיר העתיקה אין מה לעשות היא צפופה, אבל אנחנו עושים את הכל. לדוגמא, הרכבל יסיע 3 אלף אנשים כל שעה לכותל".

כן אבל התוכנית להקמתו לא התקדמה כבר שנים
"זה יקרה תוך בערך 3 שנים".

המצב הכלכלי כיום לא פשוט, איך העירייה מסייעת לעסקים בעיר?
"אמרו לי אל תפריע לעסקים, ברגע שלא תפריע לעסקים הם כבר יודעים לעשות את העבודה שלהם. אז אנחנו משתדלים באמת לא להפריע, וגם להפוך את ירושלים כמה שיותר אטרקטיבית לתיירות גם מרחבי הארץ. להביא לפה כמה שיותר למעשה קליינטים לעסקים. אני נותן לכוחות השוק לעשות את שלהם.

מחירי המלונות בעיר לא יקרים מדי לציבור הישראלי?
"בתי המלון מלאים. התפוסה יציבה אם הייתה בעיה של תפוסה יכול להיות שהיו מורידים את המחירים. כוחות השוק עושים את שלהם, בסופי שבוע העיר מלאה ב"ה. היא מלאה בתיירים ואתה רואה את התיירים גם ממרחבים מדינת ישראל וגם מרחבי העולם".

 דיברת על ההגדלה של המשרדים בעיר. זה מה שיפתור לכם את הבעיה הכלכלית?
"החלום שלי זה שירושלים תהיה עיר עצמאית מבחינה כלכלית ולא תזקק להשלמות מהמדינה. כשאמרתי את זה לפני 5 שנים קצת צחקו עליי, אבל אין לי ספק שחלקה של הממשלה במענק שהיא נותנת לירושלים ילך ויקטן בשנים הקרובות. לשם אני שואף.

ליאון מסביר: "אני לא יכול להתחייב שהמענק יהיה אפס. הרי יש לנו בעיות נוספות. מבנים ציבוריים לא משלמים את הארנונה שהם צריכים לשלם. לא מדובר במבני התפילה הדתיים, אלא מבנים של עסקים ששייכים להם.  אובדן הארנונה מהכנסיות הוא עשרות מיליוני שקלים בשנה, אין שום סיבה שלא ישלמו".

מה עם משרדי הממשלה למה הם לא עוברים לעיר?
"זה קורה ויקרה. בשבוע הבא תאושר בממשלה תוכנית לבנייה עבור משרדי ממשלה. מול משרד ראש הממשלה ייבנו שני מגדלים בהם יהיו משרדי ממשלה ואנחנו מקדמים תוכניות נוספות".