ההון השחור בישראל גבוה? הרבה יותר נמוך ממה שחשבתם ויש לזה הסבר מצוין

המחקר המעודכן והגדול ביותר בנוגע למשקלה של "הכלכלה השחורה" במשקים ברחבי העולם, פורסם ע"י קרן המטבע הבינלאומית, ה-IMF, בשנת 2018. המחקר נקרא Shadow Economies Around the World: What Did We Learn Over the Last 20 Years?

12% מהתוצר

כאשר מתעמקים בו, מתברר שהחוקרים בחנו לא פחות מ-6 מודלים שונים על מנת לאשש את המספרים ולתת גבולות גזרה להנחותיהם. מיצוע 6 המודלים שנבחנו, עבור כל מדינה, מוביל להפתעה גדולה בעיניים ישראליות. מתברר ששיעור ההון השחור בישראל מוערך בכ-12% מהתוצר - שיעור הנמוך באופן דרמטי מהערכות האוצר שהתפרסמו בעבר ועמדו על 20% וכן מפרסומים אחרים שהיו במהלך השנים ולפעמים יש לומר, גם מ"תחושות הבטן" של כולנו.

התמקדות בנתוני 38 מדינות ה-OECD מגלה לנו שישראל נמצאת במקום טוב באמצע, מקום 15 מלמטה בהעלמות מס, בין אירלנד ואיסלנד לצ'כיה וגרמניה. באופן לא מפתיע מדינות כמו טורקיה, מקסיקו וקולומביה מככבות בראש טבלת ההון השחור והולנד, בריטניה ושוויץ בתחתית.

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים למחקר ה-IMF

לפי הבוסטון קונסלטינג גרופ BCG, הגורם הבסיסי הגורף ביותר לירידה בהעלמות מס ולירידה בצבירת הון שחור הוא רמת הפיתוח הכלכלי של מדינות. פיתוח כלכלי מתייחס להתקדמות של אומה בשיפור רמת החיים, הפחתת העוני וקידום הרווחה הכללית.

בישראל הפקטור הזה חזק ביותר כבר 20 שנה, כאשר עליית מחירי הדירות בישראל היא תוצאה מרכזית שלו, כמו גם מכוניות הפאר שאנו רואים בכבישים ואפילו צמצום פערי העוני כפי שמתבטא אצלנו במדד ג'יני של השנים האחרונות ועוד.

לפי מחקר של בנק UBS שבדק את צבירת העושר של מדינות ברחבי העולם בין השנים 2010 ועד סוף 2023, ישראל במקום ה-4 בעולם בהגדלת העושר של האוכלוסיה (אחרי  קזחסטן, סין וקטאר)!

לפי נתוני בנק ישראל, נכון לאוגוסט 2024 תיק הנכסים הכספיים של הציבור עומד על 5.88 טריליון ₪, פי 3 מהתוצר! מדובר על עלייה של 9.5% ביחס לאוגוסט 2023 ועל זינוק של 46% בחמש השנים האחרונות. גם נתוני ההכנסות בישראל מרשימים: הכנסות העשירון העליון בממוצע לאדם גבוהות מהממוצע של ה-OECD ואפילו ההכנסות של העשירון התחתון מתקרבות מאד לממוצע ה-OECD.

ז"א שההתקדמות העצומה ברמת הפיתוח הכלכלי של ישראל, או במילים פשוטות ההתעשרות היחסית של האוכלוסיה, היא הגורם המסביר החשוב ביותר לתוצאות המחקר של ה-IMF המצביע על ירידה דרמטית של 40% (מ-20% ל-12%), בהיקף ההון השחור ביחס לתוצר בישראל. אבל איך זה קרה?
 

מה ההסבר בישראל לתוצאה המפתיעה?

המחקר של UBS הוא הרמז העבה המונח לפנינו. הירידה בהיקף ההון השחור בישראל שבעבר העריכו שמהווה 20% ועד כדי 25% מהתוצר לא קרתה כי האינסטלטורים, המנעולנים, המניקוריסטיות, המורים הפרטיים, מדריכות הפילטיס, השיפוצניקים או הצבעים, הפסיקו לקבל כסף במזומן. הפרקטיקות הנלוזות האלו שהציבור משתף עימן פעולה – נמשכות, בעיקר בגלל שניתן לשלם כך פחות עבור השירות כי "אין מע"מ".

ההסבר הוא שתופעת ירידת משקלו היחסי של ההון השחור בתוצר, על אף שהיקפו האבסולוטי לא משתנה ומן הסתם אף גדל, נובעת מכך שהגידול העיקרי והמתמשך בתוצר מבוסס על ענף שאין אצלו העלמות מס כלל.

חישבו לרגע מהו בעצם הענף במשק בו יש הכי פחות העלמות מס? מן הסתם תחשבו על ענף הפיננסים. שם זה ברור, מדובר בבנקים, בחברות ביטוח, בחברות לניהול תיקי השקעות, קרנות פנסיה, פירמות רו"ח.

אך אתם מדלגים על עוד ענף מרכזי בו העלמות מס בכלל לא קיימות. זהו הענף הכי מתפתח בישראל, הענף ששולט על רוב היצוא הישראלי שגם הפך להיות אחד הענפים הכי גדולים במשק. מדובר כמובן בענף ההייטק.
 

בהייטק אין דבר כזה "בלי חשבונית" וזה גם משפיע על המון ענפים העובדים מולו

ההייטק בבסיסו בנוי על גיוס כספים פרטיים וציבוריים, רובו הגדול כסף זר המגיע מחו"ל. מכיוון שכך, חייבים כמובן לדווח למשקיעים באופן מסודר והכל חייב להיות שקוף. כמעט כל חברת סטארטאפ עובדת עם פירמות ראיית החשבון הגדולות, כי המשקיעים דורשים זאת. בפירמות אלו הכל מתודי, מסודר וחוקי לגמרי. אין חוכמות. משקיעים השקיעו את מיטב כספם ולכן הכל חייב להיות ממוסמך. ברוב המקרים אפילו חברות הייטק קטנות מאד מלוות ע"י מנהל כספים שהוא רו"ח. ככל שהחברה גדולה יותר כך הסדר, הארגון והשקיפות גדולים עוד יותר.

בענף ההייטק אין דבר כזה "בלי חשבונית". ראוי להוסיף שחלק לא קטן מההייטק הישראלי מורכב בכלל מחברות גלובליות זרות (כ-400 כאלו) והן חייבות לציית לחלוטין לרגולציות ולחוקי המס המקומיים והבינלאומיים.

מכיוון שענף ההייטק גדל עוד ועוד, הרבה יותר מהר מאשר כל ענף אחר במשק, משקלו היחסי בתוצר הולך ועולה בהתמדה. ככל שמשקלו בתוצר עולה, כך הפקטור של העלמות המס הולך ויורד באופן יחסי.

כמו כן וכפי שכבר כתבתי בעבר, קיימת תופעת ספיל-אובר Spill-over שבה ההכנסות הגבוהות של ההייטק תורמות גם להכנסות גבוהות יותר אצל עשרות אלפי עסקים וחברות במקצועות שהם "תומכי הייטק". מכיוון שבהייטק הכל רק עם חשבונית אז כל הענפים העובדים מולו גם הם מחויבים לכך, כמובן.

במקביל, רשות המיסים עצמה הופכת ליותר טכנולוגית ומצליחה טוב יותר לתפוס את "הדגים השמנים", מעלימי המס הגדולים: חשבוניות דיגיטליות, הפעלת AI למציאת פרצות ואי דיוקים בדיווחי החייבים, חפיפה הולכת וגדלה בין הדיווחים של המכס, המע"מ, ביטוח לאומי ורשות המיסים והצלבת המידעים מכל המקורות.

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".