הבנק המרכזי של אנגליה הוריד את הריבית ל-4.5%
בניגוד לפד האמריקאי שבחר להשאיר את הריבית ללא שינוי, הבנק המרכזי הבריטי ממשיך במגמת ההקלה המוניטרית על רקע ההאטה בכלכלה
בצעד שמסמן שינוי כיוון במדיניות המוניטרית, הודיע היום בנק אנגליה על הורדת ריבית בשיעור של 0.25 נקודות אחוז, מרמה של 4.75% ל-4.5%. ההחלטה מדגישה את הפער המתרחב בין המדיניות הכלכלית בבריטניה לזו של ארצות הברית.
בעקבות ההחלטה, נרשמה ירידה חדה בשער הליש"ט מול הדולר האמריקאי, כאשר המטבע הבריטי איבד 0.9% מערכו והגיע לרמה של 1.238 דולר, מה שמשקף את החששות בשוק לגבי עתיד הכלכלה הבריטית. הצעד של בנק אנגליה מגיע בעקבות החלטה דומה של הבנק המרכזי האירופי, שהוריד את הריבית בשבוע שעבר. לעומת זאת, הפד האמריקאי בחר להשאיר את הריבית ללא שינוי, מתוך חשש שהמאבק באינפלציה טרם הושלם.
מושל בנק אנגליה, אנדרו ביילי, התייחס לאתגרים הגלובליים ובמיוחד להשפעה האפשרית של מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ. לדבריו, עדיין מוקדם להעריך את ההשלכות המלאות של צעדים אלה על הכלכלה הבריטית.
- הפוטסי עולה ב-1.1%, אסטרהזניקה ב-5%; לקראת הורדת הריבית באנגליה
- בנק אנגליה צפוי להוריד ריבית: האם זה מספיק לתמוך בכלכלה הבריטית?
האינפלציה בבריטניה עמדה בדצמבר על 2.5%, והבנק המרכזי צופה עלייה נוספת לרמה של 3.7% בטווח הקצר, בעיקר בשל עליית מחירי האנרגיה. עם זאת, הבנק מעריך כי מדובר בתופעה זמנית. בניגוד לארצות הברית, שם הכלכלה מציגה צמיחה חזקה, בריטניה מתמודדת עם סטגנציה כלכלית. הערכות מצביעות על כך שהתוצר המקומי הגולמי כמעט ולא צמח ברבעון הרביעי של השנה.
הכלכלנים מעריכים כי הפער במדיניות המוניטרית בין ארה"ב לאירופה צפוי להתרחב במהלך השנה. בעוד הפד עשוי להמשיך במדיניות מרסנת, בנק אנגליה צפוי להמשיך בהורדות ריבית הדרגתיות.
מאז בחירתו מחדש של טראמפ בנובמבר, נרשמה התחזקות משמעותית של הדולר. הליש"ט, שנסחר בסוף אוקטובר ברמה של 1.34 דולר, איבד כעשרה אחוזים מערכו מאז. בהודעת הבנק המרכזי הודגש כי המדיניות המוניטרית תמשיך להיות "הדרגתית וזהירה", תוך התחשבות בתחזית האינפלציה לטווח הבינוני.
למרות החששות מהאטה כלכלית, בנק אנגליה מביע אופטימיות זהירה לגבי המחצית השנייה של השנה, וצופה התאוששות מסוימת בקצב הצמיחה. בשווקים הפיננסיים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות העתידיות, במיוחד לאור אי-הוודאות סביב מדיניות הסחר העולמית והשפעתה האפשרית על שערי החליפין והצמיחה הכלכלית.
