ניצחון השמרנים בגרמניה: האם הכלכלה הגדולה באירופה תצא מהקיפאון?

המפלגה השמרנית בגרמניה (CDU) בראשות פרידריך מרץ בדרך לניצחון בבחירות הכלליות עם 28.5% מהקולות, בעוד מפלגת הימין הקיצוני AfD הגיעה למקום השני עם 20% - תוצאה היסטורית עבורה. מפלגת ה-SPD של הקנצלר היוצא אולף שולץ ספגה מפלה קשה עם 16.5% בלבד, התוצאה הגרועה ביותר שלה מאז מלחמת העולם השנייה. כעת נשאלת השאלה, מה המשמעויות עבור הכלכלה הגדולה באירופה?

הניצחון של מרץ מגיע בתקופה קריטית עבור הכלכלה הגרמנית, שנמצאת בקיפאון מתמשך מאז משבר הקורונה. לפי נתוני הבונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה, המדינה צפויה להתכווץ גם ב-2025, במה שעלול להיות הרצף הכלכלי השלילי הארוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

מרץ, בן 69, שהגיע לתפקיד ללא ניסיון ממשלתי קודם, הבטיח להנהיג את גרמניה ביד חזקה יותר משולץ ולהחזיר אותה למרכז הבמה האירופית. כיו"ר לשעבר של בלאקרוק גרמניה, הוא מייצג גישה כלכלית ליברלית נוקשה, המנוגדת לזו של קודמתו אנגלה מרקל.

• גרמניה רוכשת מערכות ארטילריה מאלביט ב-57 מיליון דולר
• חברת SAP בדוח על בינה מלאכותית: מה צפוי בשנה הקרובה?

האתגר המרכזי

האתגר המרכזי העומד בפני מרץ הוא התמודדות עם המשבר הכלכלי המתמשך. גרמניה, שהייתה במשך שנים מנוע הצמיחה של אירופה, מתמודדת עם שורה של בעיות מבניות: ניתוק פתאומי מאנרגיה רוסית זולה, תחרות גוברת מצד סין בתעשיות המסורתיות שלה, ואיומים מצד ממשל טראמפ להטיל מכסי יבוא.

בעיה מרכזית נוספת היא "בלם החוב" החוקתי, המגביל את הגירעון הממשלתי ל-0.35% מהתוצר - מגבלה נוקשה במיוחד בהשוואה למדינות מערביות אחרות. בעוד שולץ ניסה לעקוף מגבלה זו כדי להגדיל את ההשקעה הממשלתית, מרץ מתנגד להגדלת החוב הציבורי ומאמין בעידוד צמיחה באמצעות רפורמות מבניות.

הקמת הקואליציה צפויה להיות מורכבת במיוחד. מרץ שלל שיתוף פעולה עם ה-AfD, וקשה לראות כיצד יוכל לשתף פעולה עם ה-SPD נוכח המחלוקות העמוקות בנושאי כלכלה. התוצאה עלולה להיות קואליציה חלשה שתתקשה להוביל רפורמות משמעותיות.

המצב הכלכלי המורכב משתקף בסקרי דעת הקהל, המראים כי הגרמנים פסימיים לגבי רמת החיים שלהם יותר מאשר בכל זמן אחר מאז המשבר הפיננסי ב-2008. זהו שינוי דרמטי עבור מדינה שהייתה במשך שנים סמל ליציבות כלכלית. האתגרים הכלכליים מתעצמים נוכח המתיחות הגוברת עם ארצות הברית. איומי הסחר של טראמפ והדרישה להגדלת תקציבי הביטחון מעיקים על כלכלה שמתבססת במידה רבה על יצוא ועל הגנה אמריקאית.

עוד תכניות

החשש בקרב המשקיעים הוא שעיכוב בהקמת ממשלה יצית ואקום מנהיגותי בלב אירופה, בזמן שהיבשת מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. בין היתר, קיים חשש מהשפעת הסכם שלום אפשרי באוקראינה שעלול להיחתם ללא מעורבות אירופית. בעלי בריתה של גרמניה באיחוד האירופי מקווים שהבחירות יובילו להקמת ממשלה קוהרנטית יותר, שתוכל לקדם מדיניות הן בבית והן באיחוד. חלקם אף מקווים שמרץ יוביל רפורמה ב"בלם החוב", למרות התנגדותו המוצהרת.

• עליבאבא חוזרת לככב: זינקה ב-70% מתחילת השנה
• קטאר משקיעה בעתיד: חתמה על הסכם עם Scale AI האמריקאית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

משבר משולש: תעשייה, הגירה ויציבות פיננסית

המגזר העסקי בגרמניה, שהיה במשך שנים עמוד התווך של הכלכלה האירופית, מוצא את עצמו בנקודת מפנה קריטית. תעשיות הדגל של המדינה, ובראשן ענפי הרכב והפלדה שהיו מקור לגאווה לאומית, מאבדות בהדרגה את מעמדן ההיסטורי מול התחרות הסינית ההולכת וגוברת.

על רקע זה, סוגיית ההגירה, שעמדה במרכז מערכת הבחירות, מקבלת משמעות כלכלית מורכבת. בעוד מרץ מקדם מדיניות הגירה מחמירה יותר כמענה לדרישות הציבור, המעסיקים הגרמנים מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם בענפים רבים. פרדוקס זה מציב אתגר משמעותי בפני הממשלה החדשה, שתצטרך לאזן בין הלחצים הפוליטיים לצרכי המשק.

התחזקותה חסרת התקדים של מפלגת ה-AfD, גם אם לא תשתתף בממשלה באופן רשמי, צפויה להשפיע עמוקות על עיצוב המדיניות הכלכלית. הלחץ הציבורי הגובר עשוי לדחוף את מרץ לכיוון של פרוטקציוניזם כלכלי, בניגוד למסורת הגרמנית ארוכת השנים של תמיכה בסחר חופשי.

בשווקים הפיננסיים, המתח סביב המשא ומתן הקואליציוני כבר מורגש. האג"ח הממשלתיות הגרמניות, שנחשבו תמיד לנכס הבטוח ביותר באירופה, חוות תנודתיות גוברת. המשקיעים חוששים שחוסר היציבות הפוליטי יקרין על יכולתה של גרמניה לשמור על מעמדה כעוגן הכלכלי של היבשת.

בטווח המיידי, האתגר המרכזי של מרץ יהיה גיבוש תקציב מדינה שיאזן בין הצרכים הדחופים של המשק לבין מגבלות "בלם החוב". משימה זו נעשית מורכבת עוד יותר לנוכח הלחץ האמריקאי להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון, דרישה שמאיימת לשבש את התכנון הפיסקלי הקפדני של גרמניה.