מפרשת הצוללות ועד הוגו בוס: החברות ששיתפו פעולה עם הנאצים

מלחמת העולם השנייה, הייתה שעתו הקשה ביותר של העם היהודי, אך גם במידה רבה של העולם כולו. היא גם הייתה שעת מבחן עבור פרטים וחברות, שנדרשו לבחור האם לקחת חלק פעיל במסע אליו יצאה גרמניה עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון. לא מעט חברות גדולות בחרו להשתתף, במסע האכזרי שהובילו הנאצים. בזמן שחלק מהחברות הללו הספיקו להעלם, חלק לא מבוטל מהן נמצאות איתנו עד היום, ואף נחשבות לחברות בעלות מעמד משמעותי בעולם העסקי. לרגל יום השואה, ריכזנו חלק מהחברות הללו, וניסינו לעמוד על האופן שבו הם שיתפו פעולה עם המכונה הנאצית.

באייר - חברת התרופות שייצרה את גז הציקלון B

באייר היא חברת תרופות גרמנית ענקית שנסחרת כיום בבורסת פרנקפורט בגרמניה, אשר מחזיקה במכירות של 47.6 מיליארד אירו. התרופה המוכרת ביותר של החברה היא אספירין כאשר לחברה עוד קו מוצרים רחב. באייר הייתה חלק מתאגיד שכלל מספר חברות נוספות, שבתקופת השלטון הנאצי ייצרו בין היתר את גז הציקלון B, ששימש בתאי הגז במחנות ההשמדה של הנאצים. מאז המלחמה, הצליחה החברה להתנער מהעבר האפל שלה וכיום היא אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם.

IBM - ניהול כוח אדם ומאגרי שמות

למרות שהיא לא נחשבת לשם גדול בעולם הטכנולוגיה כמו בעבר, IBM היא עדיין אחד מהשחקנים הגדולים והמוקדמים בעולם שהיום אנחנו מכירים כעולם ההייטק. IBM נסחרת לפי שווי של 152 מיליארד דולר עם מחזור מכירות שנתי של 62 מיליארד דולר, וגם למוצרים שלה היה חלק בתקופת השלטון הנאצי.

בזמנו IBM פיתחה מערכת למעקב אחר שעות העבודה של העובדים, כזו שמנקבת את שעת הכניסה ואת שעת היציאה בכרטיס העובד של כל אחד מהעובדים. המפלגה הנאצית עשתה שימוש רחב במערכת הזו בתפקידי המטה שלה, אבל זו לא התרומה היחידה של החברה למפלגה. המפלגה הנאצית עשתה שימוש נרחב גם במוצרים של IBM לראיית חשבון וניהול מאגרי מידע. המוצרים של IBM עזרו למפלגה לעקוב ולארגן את מסד השמות והמספרים העצום של יהודים שהיו במחנות ריכוז והשמדה, כמו גם לעקוב אחר התשלומים לעובדי המפלגה בתפקידים השונים.

הוגו בוס - המלבישה הרשמית של הנאצים

רובנו כנראה מכירים את הוגו בוס כעוד אחד ממותגי העל בעולם האופנה שמוזכר בנשימה אחד עם שמות כמו ארמני, גוצ'י, דולצ'ה וגבאנה ועוד, אבל גם לחברה הגרמנית היה חלק גדול בפעילות של המפגלה הנאצית. החברה הוקמה בשנת 1924 וכבר בשנת 1930 התחילה לייצר את המדים של המפלגה הנאצית, מה שהביא לעליה משמעותית במכירות שלה. הוגו בוס עצמו היה חבר במפלגה הנאצית ותומך נלהב של היטלר, כאשר לפי ההיסטוריונים הוא תלה בגאווה בביתו תמונה שלו לצד המנהיג. היום הוגו בוס מוכרת במחזור שנתי של של מעל 4 מיליארד יורו, כאשר היא עדיין נחשבת לאחד ממותגי האופנה הנחשבים בעולם.

פולקסווגן - המכונית של הנאצים

פולקסווגן היא אחת מחברות הרכב הגדולות והמוכרות ביותר בעולם, ויותר מכך שיש לה עבר הקשור למפלגה הנאצית, אפשר לומר שאילולא הנאצים היא בכלל לא הייתה קיימת. פולקסוואגן הוקמה בשנת 1937 על ידי "חזית העבודה הגרמנית", שפעלה תחת המפלגה הנאצית במטרה לספק רכבים זולים לכל העם הגרמני (בגרמנית: פולק - עם, וואגן - רכב).

פולקסוואגן ייצרה רכבים פשוטים להמונים עד שפרצה המלחמה, כאשר אז היא העבירה את המיקוד שלה לייצור של כלי רכב צבאיים פשוטים לשינוע של אספקה ושל חיילים. כאשר המפעל היה מצוי תחת מצוקת עובדים בתקופת המלחמה, החברה הייתה מהראשונות שהחלה להעסיק עובדים בכפייה אחרי שהתחילה להעסיק מספר שבויים סובייטים, ולאחר מכן גם יהודים.

באשר לשיתוף הפעולה עם הנאצים, פולקסוואגן ממש לא לבד - גם יצרניות רכב אחרות כמו פורשה, אאודי, מרצדס, ב.מ.וו ואופל העסיקו עובדים בכפייה. החלק של תעשיית הרכב בפגיעה ביהודים לא נגמרה באירופה, כאשר חברות בולטות מעבר לים, כמו ג'נרל מוטורס ופורד נהנו גם הן מעבודות כפייה. כאשר הנרי פורד, המייסד הכל יכול של תאגיד המכוניות האמריקאי היה תומך נלהב של המפלגה הנאצית.

טיסנקרופ - יצרנית התעשייה הכבדה של הנאצים

טיסנקרופ היא אמנם שם פחות מוכר עבור הציבור הרחב, על אף שששמה עלה לכותרות בשנים האחרונות בשל חלקה בפרשת הצוללות. עם זאת, מדובר בתאגיד ענק גרמני שעוסק בעיקר בייצור של מכונות לתעשיות כבדות כמו למשל תעשיית המתכת. החברה נוצרה על ידי מיזוג של חברת טיסן וחברת קרופ ב-1999, כאשר לשתי החברות יש עבר הקשור למפלגה הנאצית. 

קרופ הייתה חלק משמעותי יותר בפעילותה של המפלגה הנאצית, כאשר חלק מרכזי בתוכנית הארבע שנתית של היטלר כללה ייצור של קטרי רכבת, משאיות, ספינות ואפילו צוללות על ידי קרופ שישומשו על ידי החיילים הנאצים. לפי ההערכות קרופ העסיקה במהלך כל התקופה מעל ל-100,000 עובדים בכפייה שחלק גדול מהם גם היו יהודים. בנוסף, לקרופ היה מפעל בסמוך למחנה ההשמדה אושוויץ. למעשה, הפעילות של קרופ לטובתה של המפלגה הנאצית הייתה כל כך רחבה, עד כדי כך שאפלריד קרופ, מהמנהלים הבכירים בחברה שהיה אחראי לפעילות המפעלים, נשפט במשפטי נירנברג והואשם בפשעים נגד האנושות בגינן נגזרו עליו 12 שנות מאסר.

לא כולם תמכו - חסיד האומות ההולנדי

בזמן שרבים כל כך הפנו עורף ליהודים וסייעו למכונת המלחמה הגרמנית, כדאי לציין גם את הבודדים שהיו מוכנים להסתכן ולסייע לקורבנות המשטר הנאצי. אחד המפורסמים שבהם הוא איש העסקים ההולנדי, פריץ פיליפס, שעמד בראש חברת האלקטרוניקה הנושאת את שם משפחתו. במהלך המלחמה, על אף שמפעלי החברה הולאמו כחלק מהכיבוש הגרמני, נותר פיליפס לנהל את החברה, שלקחה חלק בייצור המלחמתי.

פיליפס, לו שורשים יהודיים (חלק ממשפחתו נאלצה לברוח מהולנד מאיימת הכיבוש הגרמני), החליט בדצמבר בדצמבר 1941 להקים שתי חטיבות מיוחדות של עובדים יהודים. המחלקות הללו התבססו על כ-100 יהודים, שעסקו בעבודות פשוטת, ובחלקם כלל לא התאימו לעבודה במפעל. במקביל ניסה פיליפס להשיג לעובדיו היהודים אשרות יציאה מהולנד למדינות בדרום אמריקה. בפברואר 1943 נענה פיליפס לבקשת הגרמנים להעביר את המפעל למחנה הריכוז פיכט. בחודשים לאחר מכן, הוא עשה כל שביכולתו כדי לפרוש את חסות המפעל על כמה שיותר יהודים. אלא שבהמשך הוא נאסר על ידי השלטונות, וחלק מעובדי המפעל גורשו.

המחויבות של פיליפס כלפי עובדיו היהודים נמשכה גם לאחר המלחמה ושחרורו האישי. לאחר המלחמה, עובדי פיליפס ששרדו קיבלו משכורות מלאות עבור השנים שבהן עבדו ללא שכר במהלך המלחמה. על פועלו במהלך המלחמה הוענק לו בשנת 1996 תואר "חסיד אומות עולם" על ידי יד ושם. על פי המוסד פעילותו במהלך השואה הביאה להצלת 382 יהודים, והיטיבה את חייהם של רבים אחרים.