איך לבצע תכנון פרישה בזמנים של מלחמה ואי ודאות?

2023 היא אחת השנים המורכבות שחווינו עם טלטלות ביטחוניות וכלכליות לא פשוטות. דומה כי האתגרים שהכלכלה הישראלית מתמודדת איתם בחודשים האחרונים, בין היתר עקב גיוס המילואים הרב ואי הוודאות במשק, ילוו אותנו גם בשנה הבאה. אחד החששות המרכזיים שעולים בתקופה הזו הוא שהמלחמה תדרדר את מצבן הכלכלי של משפחות רבות בישראל.

בימים האחרונים, פרסם ארגון "לתת" את דו"ח העוני האלטרנטיבי 2023, במסגרתו חשף תמונה מדאיגה מאוד על המצב הכלכלי במדינה. אחד מהנתונים שבולט במיוחד בדו"ח הוא זה המתייחס לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, לפיו כ-212,324 אזרחים ותיקים חיים בעוני בישראל שהם כ-17.6%, בנוסף, כחמישית מבין המשפחות שבראשן עומד אזרח ותיק מוגדרות כעניות, לפי הביטוח הלאומי.

המציאות המאתגרת שנוצרה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מעלה עוד יותר את החשיבות של בניית רשת בטחון חזקה וגמישה, שתגן עליכם ועל המשפחה לאחר הפרישה או במקרה בו תתקשו למצוא עבודה תקופה ארוכה. כשאנחנו שומעים על התוכניות של משרד האוצר לקצץ בהטבות המס על קרנות ההשתלמות והפנסיה, אנחנו חייבים לפעול על מנת למקסם את הזכויות המגיעות לנו ולבצע תכנון פרישה טוב יותר. כזה שיאפשר למשפחה לחיות חיי רווחה עם כמה שפחות דאגות כלכליות. במאמר הבא ננסה לסייע לכם להבין איך ניתן לבצע תכנון פרישה מקצועי ומדויק יותר עבורכם.

 
מהם העקרונות החשובים בהליך תכנון הפרישה?

מיפוי המקורות הכספיים שלכם - כל תכנון הליך פרישה מתחיל בריכוז מסודר של כל אפיקי החיסכון שצברתם במהלך השנים, ביניהם: קרנות הפנסיה וההשתלמות, קופות הגמל, פיקדונות, נכסים שבבעלותכם, ועוד.

בשלב הבא - ניתוח כלל הצרכים העתידיים שלכם תוך לקיחה בחשבון של אתגרים שונים - היכולת לדעת להתאים את הקצבה הדרושה לכם בהתאם למאפיינים האישיים שלכם, תוך התחשבות במספר רב של תרחישי קיצון שונים, היא קריטית. בשלב הזה אתם נדרשים לראיית פני עתיד. סביר להניח שקו המחשבה שילווה אתכם הוא הרצון להישאר ברמת החיים הנוכחית גם בזמן הפרישה. במקביל, חשוב לקחת בחשבון מספר תרחישים שונים, כמו הידרדרות רפואית שלכם או של בן משפחה, עלייה ביוקר המחיה, שחיקת הכסף עקב אינפלציה וגם תוחלת חיים ארוכה.

החשיבות של תזמון הפרישה - במקום הזה מומלץ לתת דגש ל-2 סוגיות מרכזיות: הראשונה - לעשות מאמצים גדולים לדחות את מועד הפרישה שלכם, במידה והבורסות נמצאות בתקופות של ירידות חדות וישנו שפל בערך תיק הפנסיה, כמו שקרה בשבועות הראשונים של הלחימה. אחד הפתרונות המוצעים במקרה הזה הוא לבקש למשל מהמעסיק לעבוד מספר חודשים נוספים, גם לאחר הפרישה. הסוגיה השנייה נוגעת למועד המדויק בו פרשתם - אם הפרישה התרחשה החל מה-30 בספטמבר תוכלו לבחור ששנת הפריסה הראשונה לתשלום מס ההכנסה תהיה או אותה שנה בה פרשתם או השנה שאחריה. פריסת המס ניתנת לביצוע עד 6 שנים לאחור או קדימה, ויכולה לסייע לכם להפחית את תשלום המס על מענקי הפרישה להם תהיו זכאים.

קיבוע זכויות - במסגרת תיקון 190 נקבע שאם הגעתם לגיל הזכאות באפשרותכם לבצע הליך של קיבוע זכויות מול רשויות המס, שיאפשר ליהנות מפטור ממס הכנסה על סכום מסוים מהקצבה לה אתם זכאים. התהליך כולל מילוי של טופס 161 ד', במסגרתו אתם מציינים כיצד תרצו לממש את הפטור. לרשותכם עומדות 3 אופציות: דרך מענק פטור ממס על הפיצויים, היוון קצבה, פטור על קצבת הפנסיה החודשית. התיקון מאפשר לכל אדם להפקיד באופן עצמאי כספים לקופת גמל ולמשוך אותם כקצבה חודשית לאחר גיל 60 בפטור ממס, בתנאי שקיימת לו קצבה פנסיוניות של לכל הפחות 4,850 שקל, נכון ל-2023.

משיכת קצבה מוכרת בסביבת אינפלציה גבוהה - במסגרת תיקון 190 הרחב, נקבע כי מי שזכאים לקצבה מוכרת, כלומר פטורה ממס, יוכלו למשוך ולהוון את הכסף ולשלם על סכום המשיכה מס נומנינלי בגובה של 15%. אם כי האופציה הזו, בסביבת האינפלציה הגבוהה הנוכחית, לרוב תהיה פחות משתלמת. כדי להסביר מדוע ניקח לדוגמא אדם שפוליסת החיסכון הניבה לו תשואה שנתית של 6%. במידה וירצה למשוך את אותם כספים בהתאם לתיקון 190, הוא ישלם מס נומינלי בגובה 15% מ-6% - כלומר 0.9%. אם יבחר באופציה השנייה, בהנחה שהאינפלציה עומדת על כ-4% והתשואה על כ-6%, תשלום המס יהיה בגובה 25% על ההפרש בין שתיהן, כלומר 0.5%, נמוך משמעותית מהאופציה הראשונה.

הימנעו מדחיית משיכת קצבת הפנסיה גם אם המשכת לעבוד לאחר גיל הפרישה

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנו רואים אצל אלו שהמשיכו לעבוד גם לאחר גיל הזכאות, היא הנטייה "לשכוח" למשוך את קצבת הפנסיה, במקביל למשכורת. ברוב המקרים מדובר בטעות שגורמת להפסדים כספים משמעותיים. על פניו, אם המשכנו לעבוד גם לאחר גיל הפרישה, חברת הביטוח תעניק לנו פיצוי, כך שהקצבה החודשית שנקבל ביום הפרישה בפועל תהיה גבוהה יותר, היות וסכום החסכון הכולל מתחלק על פני פחות שנים. עם זאת, במקביל אנו נפסיד כל חודש אלפי שקלים, שהיינו אמורים לקבל במסגרת הקצבאות החודשיות. בכל מקרה, מומלץ לבחון מה הצעד הנכון ביותר עבורכם, בעת ההגעה לגיל הזכאות, כשלרוב דחיית קבלת הקצבה, לא תהיה מומלצת.

אנונה: שכבת המגן השנייה בפנסיה - כיום ברגע שהתחלתם לקבל את הקצבה מקרן הפנסיה, אין לכם אפשרות חרטה. מדי חודש בכל ימי חייכם אתם תקבלו לידיים סכום קבוע, בלי יכולת למשוך את היתרה בכל רגע, במידה וצץ אירוע בלתי צפוי למשל, שיוצר צורך בכסף. אחד הפתרונות המוצעים לחסרונות שציינו כעת הוא אנונה, משיכה בשיעורין, אשר מאפשרת גם ליהנות מקצבה חודשית וגם מהאפשרות למשוך את כל יתרת הסכום בכל עת. מדובר בפתרון שמעניק גמישות, נזילות ויכולת שליטה גבוהה יותר על כספי הקצבה החודשית. אם כי שימו לב, כי נשתמש בו רק "כשכבה שנייה" לאחר שהלקוח כבר מקבל קצבה מובטחת, ובמקביל יש  בידיו כספים נוספים בצד, שבמקום לשים אותם בקרן פנסיה ולהיפרד מהכסף בלי יכולת משיכה מעבר לקצבה, ניתן יהיה להציע לו  להשקיע את אותו סכום בפוליסת חיסכון למשל. כאשר בחלק מהמקרים התשואה על הכסף תהיה גבוהה מהמשיכה החודשית. אמנם, כל משיכה כרוכה בתשלום מס רווח הון, אבל עדיין מדובר בפתרון אטרקטיבי עבור רבים, אשר מחפשים בטחון ונזילות וגם שהכספים ימשיכו לעבוד בשבילם במקביל.

 

החופש לבחור את מסלולי הפרישה בהתאם לאינטרסים שלכם

אחד ההיבטים החשובים ביותר בהליך של תכנון פרישה, הוא היכולת לבחור את מקור קבלת הקצבה ומסלולי הפרישה הטובים והמשתלמים ביותר עבורכם. במקום הזה, חשוב שתדעו שיש לכם גמישות וחופש בחירה לנייד תמיד את מסלולי ההשקעה של כספי הפנסיה שלכם מחברה אחת לאחרת. עקרון דומה, ניתן להחיל על ביטוח המנהלים השונים, שמי שהצטרף אליהם החל מיוני 2001, עשוי להיות זכאי למקדם המרה פחות טוב וכתוצאה מכך גם לקצבה נמוכה יותר, לעומת קרנות הפנסיה. חלק מביטוחי המנהלים, בעת פרישה, מציעים לחוסכים הבטחת קצבת תשלומים ל-120 חודשים בלבד, כלומר ל-10 שנים מרגע הפרישה. כך שאם חס וחלילה, אותו אדם נפטר לאחר 3 שנים, בני משפחתו יהיו זכאים לאותם כספים רק למשך 7 שנים לאחר מותו. גם במקרה הזה, בהתאם כמובן לבחינה של כלל המאפיינים של אותו אדם, ניתן יהיה לנייד את כספי הפרישה לקרנות הפנסיה, אשר מציעות קצבאות מובטחות למשך לפחות 240 חודשים, כלומר 20 שנה.

בכל מקרה, תמיד חשוב לבדוק כל מקרה לגופו, לפי המקורות, הצרכים, המצב הבריאותי והמשפחתי ומאפיינים נוספים של אותו אדם, על מנת להתאים לו את המסלול הטוב יותר עבורו.
 

דוגמה לתכנון פרישה

ניקח  לדוגמא עובד עם שכר ממוצע ברוטו של 25 אלף שקל, עם הפקדות מקסימליות לקרן פנסיה, כלומר 7% לתגמולי עובד, 7.5% לתגמולי מעביד ו-8.33% לפיצויים, לאחר כ-40 שנות עבודה תהיה לו צבירה של כ-5 מיליון שקל, כשמתוכם 1.8 מיליון שקל יגיעו מהפיצויים. העובד יוכל למשוך את הפיצויים כסכום חד פעמי או כקצבה. 

כמובן שבעת משיכת הפיצויים כסכום הוני, הוא יהנה מפטור ממס על הפיצויים עד לגובה התקרה בחוק, שהיא 13,310 שקל לשנה כפול הותק, ועל היתרה ישלם מס שולי.

ברגע שהעובד יתחיל לקבל קצבה, הוא יוכל ליהנות מתיקון 190, לבצע "קיבוע זכויות" ולקבל פטור ממס על הקצבה עד לתקרה בחוק כמובן. בהנחה שבחר לא למשוך פיצויים והוא זכאי לפטור המקסימלי, ובכוונתו לממש את הפטור במלואו על הקצבה, הוא יהנה מקצבה פטורה ממס בגובה 4,742 שקל. יתרת הקצבה תמוסה במס שולי כמו משכורת "רגילה".

כמובן שלא תמיד הלקוח בוחר להשתמש בכל הפטור דווקא על הקצבה, והוא יכול להשתמש בפטור על מנת להוון חלק מהכסף, או לשלב בין השניים.

 הכותב הוא מתכנן פיננסי ב-SFP, חברה לתכנון פיננסי הוליסטי