המיתון בגוש האירו הולך ומתקרב: האם אפשר להציל את המצב?

הבעיות באיטליה היו ידועות זה זמן רב. האבטלה כבר מעל ל-12%, המדינה במיתון והחובות מרקיעים שחקים מעל 130% תוצר - את כל זה כבר ידענו. אבל בסוף אוקטובר נפל דבר במדינת הפסטה: תוצאות מבחני הלחץ - מבחנים שבוחנים את עמידות הבנקים בתנאי משבר קיצוני. תשעה בנקים מתוך 24 שנכשלו במבחנים היו איטלקיים. כעת יהיה עליהם לגייס במהירות סכומי עתק של מעל ל 3 מיליארד אירו, כדי לכסות את הבורות שהתגלו במבחנים.

איפה מתחילה הבעיה?
הבנק הבעייתי ביותר, כך עולה מהמבחנים, הוא Banca Monte dei Paschi, שנדרש לתוספת של 2.11 מיליארד אירו, אותם יצטרך לגייס בתוך כ-9 חודשים. זהו בנק שמעל ל-27% מהאשראי שלו בעייתי והוא זקוק בדחיפות למזומן, אחרת יקרוס. קשה להאמין שהוא יוכל פשוט לגייס את הסכום בבורסה. סביר יותר, שהוא ייאלץ להימכר לבנק אחר, כנראה לא במחיר גבוה במיוחד (ארוחה איטלקית וזוג נעליים).

תרחיש מסוכן
מדוע בנק איטלקי אחד כל כך מעניין את האירופים? לא שחשוב להם כל כך אם הוא יקרוס. מה שיותר חשוב זו החשיפה של כל אירופה לאיטליה. אם בנק כזה או אחר קורס, המערכת הבנקאית לא מתפקדת ואיטליה שוקעת למיתון עמוק - התשואות על האג"ח הממשלתיות שלה, סכום לא קטן של כ-2.2 מיליארד אירו, ירקיעו שחקים. ומי מחזיק באג"חים האלה? נכון, בעיקר בנקים איטלקיים, אבל גם חברות ובנקים צרפתיים, בריטיים וגרמניים. אלו יאלצו לבצע מחיקות כואבות בדוחותיהם, ואט אט ידרדרו גם את כלכלת כל גוש האירו למשבר.

סוף להססנות?
נשיא הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, נשא נאום אופטימי להחריד לפני מספר ימים. הוא מתאר את יבשת אירופה, שרק שתי מדינות בה נמצאות במיתון, איטליה וקפריסין, ובשאר המדינות העסקים מתחילים להתאושש. אלא שהאמת המרה היא, שהגוש כנראה שוקע למיתון שלישי בתוך שש שנים. הצעדים שננקטו עד כה, היו הססניים ובהיקפים נמוכים. עד כה נרכשו אגרות חוב מגובות בנכסי נדל"ן בעייתיים בהיקף זעום של כ-10.5 מיליארד דולר. אשראי בריבית אפסית הוענק למספר קטן של בנקים עד כה, בהיקף של כ-90 מיליארד אירו. התכניות הללו לא מספיקות, וגוש האירו לא מתאושש. אבל דרגי ממתין שיחול שיפור כלשהו, לפני שינקוט בצעדים מרחיקי הלכת, כגון רכישת אגרות חוב של ממשלות בעיתיות כמו איטליה. ממתין וממתין עד הקריסה הבאה של בנק מקומי.

את רומא לא בנו ביום אחד
רכישת האג"חים תחליש את האירו לעומת הדולר, משום שהתשואות לפדיון על אגרות החוב האירופיות ירדו והאירו יהיה פחות אטרקטיבי להשקעה. היחלשות האירו תעודד עלייה של הייצוא ותאפשר עלייה בביקוש וצמיחה. התחזקות הכלכלה, תוכל לשפר את מצב המאזנים של הבנקים בקשיים וכך בהדרגה, לאושש את הצמיחה. כמובן שיצטרכו להתלוות לכך צעדים של הממשלות עצמן. איטליה למשל, תצטרך לבצע מספר רפורמות בשוק העבודה, להקל במיסוי וכן לסייע לעסקים קטנים ובינוניים.

המתנגדת העיקרית לצעדי התמרוץ היא גרמניה, משתי סיבות עיקריות: האחת, רכישת אגרות חוב היא למעשה הזרמת כספים לגוש האירו, מה שיעלה את רמות האינפלציה. השנייה, מדובר בצעד של סיוע לממשלות המקומיות בכספי מסים של המדינות החזקות בגוש האירו, קרי, גרמניה וצרפת. אבל לא יהיה מנוס מלנקוט בצעד זה. גרמניה שוכחת, שהאינפלציה בגוש האירו עומדת על 0.5% בלבד, ושלא יכולה להיות צמיחה כלכלית בלי רמה מסוימת של . ונכון שצריך לבצע עוד רפורמות וצעדי תמרוץ ממשלתיים מקומיים, אבל אם המשבר יתדרדר, גם גרמניה עצמה תשקע למיתון עמוק. את רומא לא בנו ביום אחד, אבל נפילתה עלולה לקרות בזמן קצר מאד, לפני שמנהיגי גוש האירו יתעוררו.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.