נקודת המבחן של ישראל: פתיחת הים לתחרות היא הזדמנות גז שלא תחזור

תעשיית הגז הישראלית נמצאת בתנופת פיתוח מרשימה. לצד ההכנות הנמרצות לפיתוח לווייתן, פרויקט התשתיות מהגדולים שידעה ישראל אי פעם, מאגרי 'כריש' ו'תנין' נמכרו לחברת אנרג'יאן היוונית, ובנובמבר הקרוב עתידה להגיע ישראל אסדת קידוח לצורך פיתוח נוסף של מאגר תמר. עושה רושם שלאחר שנים ארוכות של קיפאון במשק האנרגיה הישראלי והתעסקות בלתי פוסקת ברגולציה, דברים מתחילים לזוז והתעשייה עולה על פסי צמיחה ופיתוח.

במקביל למהלכי הפיתוח, משרד האנרגיה מקדם את 'פתיחת הים לתחרות' – חלוקה של 24 רישיונות חיפוש חדשים במטרה למשוך לישראל חברות אנרגיה בינ"ל שיעזרו לנו לממש את מלוא פוטנציאל הנפט והגז האדיר של ישראל, תוך קידום התחרות הנחוצה במשק הגז. בנוסף, מתקיימים כל העת מגעים לשיתופי פעולה אזוריים, שיוכלו לבסס את אזור 'אגן הלבנט' כשחקן אנרגיה בולט ומשמעותי בזירה הבינ"ל.

כלל המהלכים מעידים על עדנה מחודשת של משק הגז, והתעניינות גוברת מצד משקיעים וחברות אנרגיה בינ"ל בפוטנציאל הגלום בישראל. עם זאת, נקודת הזמן הנוכחית היא שעת המבחן הגדולה של משק האנרגיה הישראלי: האם נצליח הפעם למשוך לכאן משקיעים חדשים? האם נצליח לשכנע שעברנו את כל המהמורות הרגולטוריות ושישראל פתוחה לעסקים? 

• גילוי גז משמעותי במצרים: אקסון מוביל מכריזה על מאגר חדש
• המשבר במולדובה: הפסקת זרימת הגז הרוסי מעוררת משבר אנרגיה

השיח הציבורי על עתיד תעשיית הגז הישראלית נוטה להתכנס לתוך דיונים פנימיים, שאינם לוקחים בחשבון את התדמית הבינ"ל שנוצרה לישראל במהלך השנים האחרונות. מאז תגליות הגז הגדולות של תמר ולווייתן, כללי המשחק של משק הגז שונו באופן דרמטי וחסר תקדים: החל במסגרת ועדת ששינסקי שקבעה כי חלקה של המדינה מתגליות הגז יעמוד על כ-60%, עבור בוועדת צמח שהטילה מגבלות על ייצוא הגז, וכלה במתווה הגז, שקבע כי קבוצת דלק ונובל אנרג'י יידרשו למכור או לדלל את החזקותיהם במאגרי הגז, כדי לעודד תחרות.

חוסר ההחלטיות הרגולטורי והעיכובים הנמשכים בפיתוח משק הגז הישראלי לא נעלמו מעניהם של המשקיעים הזרים וחברות האנרגיה הבינ"ל, שמעניקים לישראל 'פרמיית סיכון' גבוהה במיוחד לאור התנאים הגיאו-פוליטיים הייחודיים לישראל והשינויים הרגולטוריים התכופים. כעת, הם דורשים לדעת בוודאות, לפני כל השקעה, כי המשטר הרגולטורי הישראלי לא עתיד להשתנות בעתיד הקרוב ושאין סכנה רגולטורית להשקעות של מיליארדי דולרים במשק הישראלי.

היום, חובת ההוכחה על מדינת ישראל. משרד האנרגיה עתיד לצאת בחודשים הקרובים ל'רוד-שואו' גלובאלי, בסינגפור, לונדון וניו-יורק, מתוך מטרה לשכנע שחקנים נוספים להיכנס לשוק הישראלי. לאור אירועי העבר, לא יהיה די בהצבעה על פוטנציאל הנפט והגז המרשים של ישראל, ושר האנרגיה יובל שטייניץ ובכירי משרדו ייאלצו לעסוק לא מעט בשכנוע הגופים הבינ"ל, הן בסקטור האנרגיה והן בסקטור הפיננסי, שישראל נחושה לשמור על יציבות רגולטורית ועל עמידה בנורמות הרגולטוריות שנהוגות בעולם המערבי.

עוד תכניות

במקביל, על משרד האנרגיה להציג תכנית אסטרטגית לעידוד פיתוח של מאגרים קטנים ובינוניים שיימצאו על ידי השחקנים החדשים. 'מדיניות השדות הקטנים' נהוגה במדינות רבות, ובמסגרתה המדינה מתחייבת מראש על הקלות רגולטוריות לשחקנים שעתידים לפעול לפיתוח שדות חדשים ולעידוד התחרות. כך למשל, המדינה יכולה להציג הקלות על ייצוא ממאגרים קטנים, שימוש בתשתית קיימת וגם הקלות במיסוי.

• טראמפ שואג מי לא יירא - מהן ההשלכות על ישראל והאזור?
• לקראת פברואר קודר? מה מראים ארבעת היסודות של השווקים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

למרות שלפעמים נדמה לנו כי תגליות הגז היו כאן מאז ומעולם, בפועל תעשיית הגז הישראלית עדיין נמצאת בתחילת דרכה. נכון, היו לנו 'קשיי התפתחות' לא מבוטלים שנבעו מחוסר החלטיות רגולטורי והובילו לבזבוז של שנים ארוכות, אך היום תעשיית הגז-נפט הישראלית נמצאת בנקודת זינוק מצוינת לביסוס מעמדה כעוגן אנרגטי אזורי ובינ"ל. עלינו רק לזכור שלמרות הפוטנציאל הרב של משק הגז הישראלי, במונחים בינ"ל אנחנו עדיין משק קטן, עם צריכה מוגבלת, ועל כן חובה להחיל כללים שיהפכו את ההשקעה בישראל לאטרקטיבית ומשתלמת.