המס שהוקפץ ב-13,540%, והקשר הישיר לבריאות שלכם

לפעמים קשה להבין איך ממשלת ישראל פועלת. בדוח הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי (ועדת צמח) שפורסם בנובמבר 2012 נכתב כי "לאחר ניתוח החלופות האפשריות לנפט בתחום התחבורה, מסקנתנו היא שהפתרונות מבוססי הגז הטבעי הינם הטכנולוגיות הזמינות והכלכליות ביותר להחלפת הנפט בטווח הקצר. ניתן להתחיל בהטמעה של תחליפים מבוססי גז טבעי כבר בשנים 2014-2015 ולהגיע לחדירה של כ- 50% תוך עשור". אכן, חזון מרשים ורצוי לכל הדעות.

אין מחלוקת על החשיבות של הטמעת הגז הטבעי לתחבורה על חשבון תזקיקי הנפט. סקטור התחבורה אחראי לרבע מנזקי זיהום האוויר במדינה ובשנת 2012 הוערכו נזקים אלו בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה, וחמור מכך הוא מקור הזיהום המרכזי במרכזי הערים. היום סביר כי מדובר במספר גבוה יותר. הטמעה משמעותית של גז טבעי בסקטור התחבורה תביא להפחתה משמעותית בזיהום האוויר.

הגז הטבעי זול יותר ונקי הרבה יותר לעומת תזקיקי הנפט ורכב המונע בגז טבעי פולט לסביבה כמות מזהמים הנמוכה משמעותית לעומת רכבים העושים שימוש בתזקיקי הנפט. כך, ציי משאיות או אוטובוסים המונעים בגז טבעי פולטים עשרות אחוזים פחות מזהמים וגזי חממה לעומת אלו העושים שימוש בדיזל, ובעזרת המעבר לגז טבעי אנחנו גם מחזקים את הביטחון האנרגטי שלנו ומצמצמים את התלות בנפט.

עוד חזון למועד
אז איפה אנחנו עומדים היום תשאלו? כיום נוסעים על כבישי ישראל רק שלושה רכבים העושים שימוש בגז טבעי דחוס (CNG), כך שמימוש החזון של ועדת צמח עוד רחוק. אין טעם להתעכב יתר על המידה על העבר, שכן משק הגז הטבעי היה בקיפאון עמוק זמן רב מדי עקב אי-הוודאות הרגולטורית שהטילה את צילה על כל התפתחות בשוק, אבל מה שמטריד עכשיו הוא לאן אנחנו הולכים הלאה בתחום הגז הטבעי לתחבורה.

לצערנו, למרות שהתחום רק בחיתוליו עכשיו נראה כי המלצות הועדה הבין משרדית שמונתה על ידי הממשלה ב-2013 לגבש מתווה מיסוי שיאפשר לעבור לתחליפי נפט "לאור האינטרס הלאומי האסטרטגי והפוטנציאל הכלכלי והסביבתי במעבר לתחליפי נפט לתחבורה" לא רק שלא יאפשרו את תחילת הטמעת הגז הטבעי לתחבורה, הן עשויות לגנוז לחלוטין את המהלך.

85% מס
על פי המלצות הוועדה, המכונה 'וועדת מיסוי ירוק 3', מס הבלו אותו משלמים הצרכנים שישתמשו בגז טבעי לתדלוק רכבם יגדל ב-13,540% (!), עלייה של פי 135,  זאת כמובן בנוסף למס המוטל על ספקי הגז. כפועל יוצא של המלצות הוועדה, הדבר יביא לכך שעד 85% ממחיר הגז שהצרכן ישלם יהיה למיסים. ובתוספת עלויות התשתית והשיווק, מחיר הגז עצמו יהווה פחות מ-10% מהמחיר הכולל. מיותר לציין כי המלצה זו איננה מתיישבת עם החלטות והצהרות הממשלה בנוגע לעידוד צריכה מקומית של גז טבעי שכן המלצה זו מטילה מס על גז טבעי לתחבורה בגובה של פי 2 עד פי 10 מכל מדינה אחרת.

על פי המלצות הוועדה, המס לא יעלה מידית, הוא יעלה בצורה הדרגתית, אך כל מי שלא ייסב את רכבו כבר במהלך השנתיים הקרובות לא ייהנה באופן משמעותי ממתווה זה. לכאורה עליית המס צפויה להתחיל רק בשנת 2020, אך אם נהיה ריאליים, לאור העיכוב בפריסת רשת החלוקה לא צפויה התפתחות משמעותית בענף בטווח זמן זה, ולכן מדובר למעשה בהעלאת מס שנכנסת לתוקף ריאלי כבר עכשיו.

לסיכום, אין ספק שהמלצות הוועדה הלכו רחוק מדי וחריף מדי, הן בגובה המס והן במתווה הנבחר לעליית המס. התוצאה של מהלכים אלו ברורה – המשקיעים לא יקימו את התשתית הנדרשת לתדלוק בגז והצרכנים לא ישקיעו בהסבת הרכבים. אין גורם בענף הגז ובין אילו הנמנים על חלוצי תעשיית הגז טבעי לתחבורה שחולק על כך. ועדת הכספים של הכנסת תתכנס בקרוב לדיון חוזר בנושא, ועד אז ברשות המסים חייבת לשנות כיוון.

*מאת: אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל