4 קושיות למקבלי ההחלטות כיום בשוק הדיור

אין ספק. מדובר בשבוע עתיר מספרים ונתונים מרשימים בתחום הדיור. הוא התחיל בקידום 3600 דירות חדשות במסגרת מחיר למשתכן ונמשך במספר אסטרונומי, הסכם גג בסך 17,000 דירות ברמת בית שמש. ארצנו הקטנטונת אכן הולכת וגדלה ומי שהיו עד מכבר עיירות פריפריאליות קטנות, הופכות לערים גדולות. לכאורה חלום שהתגשם.

עיירות פיתוח דוגמת קרית גת, עפולה ונתיבות יכפילו ואף יותר את אוכלוסייתן, בית שמש עתידה לחצות את ה-200 אלף תושבים תוך שנים ספורות, כך גם אשקלון, באר שבע תתקרב ל-300  אלף והיד עוד נטויה.

בסך הכל קרוב לרבע מיליון דירות חדשות במסגרת הסכמי הגג ב-18 עיריות ועוד רבבות מחיר למשתכן. קשה, מסתבר, להשבית שמחה כזו באיבה, אולם קיימות, לצערי, מספר קושיות שמוטב היה אם מקבלי ההחלטות היו מסבירים לעם ישראל שיסוב בימים הקרובים סביב שולחן הסדר ויקרא בדבקות  את ההגדה.

1. האם יהיו מקומות עבודה בקרבת מקום לכל מי שיקנה דירה במקומות אלה? האם, חלילה, לא יזדקקו, בנוסף למשכנתאות הענק, לשני כלי רכב למשפחה על מנת להגיע למקומות העבודה במרכז הארץ?

2. האם יהיו להם מוסדות ציבור כהלכתם, החל ממערכת חינוך וכלה במראה וטיפת חלב?  האם לא ימצאו רבים מהם את עצמם בתוך שכונות שיהיו חדגוניות, תואמות אחת את רעותה וללא "וויב" עירוני מינימלי?

3. כמה מבין הרוכשים יהיו מחוסרי דיור ומשפרי דיור ולאו דווקא משקיעים זריזים? האם אכן ייווצר בערים החדשות הצומחות כפטריות אחרי הגשם מרקם שכונתי וקהילתי או שמא רבות מהן יהפכו לקרתניות ומשמימות?

4. האם לא מוטב היה להשקיע את הסכומים האדירים הללו בהתחדשות עירונית במרכז הארץ? האם לא היה זה פתרון זול ואפקטיבי בהרבה? על מנת לסבר את האוזן: מנתוני משרדי מתברר כי עלות ממוצעת של הקמת דירה במסגרת הסכמי הגג גבוהה פי שניים ורבע לערך יותר לעומת הקמת דירה ממוצעת במסגרת התחדשות עירונית. ואם נכפיל משוואה זו ב-230 אלף דירות נגיע למספר אסטרונומי של מאות מיליוני שקלים מבוזבזים, אם לא מיליארדים.

ועל מנת שמקבלי ההחלטות יצלחו כהלכה את שלב ארבע הקושיות ולא יזדקקו, חלילה, לעבור לשירת "די דיינו", הייתי ממליץ להם בחום, לפני שהם מתבשמים מהנתונים המרשימים של השבוע האחרון, לעשות פאוזה קטנה ולשקול שוב האם זו אכן הדרך שתבריא את שוק הדיור, תביא לו  את ההיצע המקווה וגם תפריח את הפריפריה.

באיחולי חג חירות שמח לכולנו!