שקד: "אנחנו רוצים לתכנן 125 אלף דירות כל שנה, השנה תוכננו 108"
בשנת 2021 תוכננו 108 אלף יחידות דיור, מתוכן 34 אלף בחברה הערבית ו-31 אלף בהתחדשות עירונית, כך על פי נתוני מנהל התכנון, אותם מסרה שרת הפנים איילת שקד בדיון בוועדת הפנים של הכנסת. לדברי השרה שקד: "השאיפה שלנו זה לתכנן 125 אלף יחידות דיור בכל שנה עם דגש גדול על התחדשות עירונית".
עוד ציינה שרת הפנים כי מתוך מענקי איזון שנתיים בסך 3.3 מיליארד שקל, בפועל משלמת הממשלה רק 83% מהם לרשויות, והיתר נתקעות ולא משולמות, עקב חסמים. מדובר על מענקים שמטרתן לסייע לרשויות חלשות ולצמצם פערים חברתיים. כדי לנסות להסיר את החסמים בנושא, כך שהכסף יגיע לרשויות המקומיות במלואן הוקם במשרד הפנים צוות, בראשות הכלכלן ד"ר מיכאל שראל, ובשיתוף אגף התקציבים באוצר.
במשרד הפנים הסבירה כי שינוי של הדירוג הסוציו-אקונומי של רשות מקומית גורם לירידה משמעותית בסכום המענק – החשש של הגזברים ברשויות המקומיות הוא מעלייה בסולם הסוציואקונומי. מנכ"ל המשרד יאיר הירש הסביר כי לפעמים לידת 3 תינוקות עלולה לגרוע מתקציב הרשות 10 מיליון שקל.
- כל הכותרות
במילים פשוטות, לרשויות המקומיות יש אינטרס להמשיך ולהיות 'מסכנות' כדי להמשיך ולקבל את התקציב, ואין להם אינטרס להשתפר ולשפר את המצב. פלא אם כן שמבקר המדינה קבע לפני כחצי שנה כי תקציבי האיזון לא מצליחים לצמצם את הפערים?
ראשי ערים יכולים להוות כאב ראש נוסף למשרדי הממשלה כאשר הם רוצים כמובן לקבל ארנונה ממשרדים – אבל בכל מה שקשור לתעשייה, הם לא רוצים אותה בתחומם. שקד תקפה את ראשי הערים ואמרה "כמי שאחראי על תשתיות, אני נתקלת בתופעה שראשי עיריות לא רוצים תשתיות לידם. בראש העין ובכפר קאסם מתנגדים לתחנת כוח. חדרה לא רוצה שדה תעופה. לכל זה צריך למצוא פתרונות".
ביחס לצפיפות ההולכת וגוברת בישראל אמרה דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון: "אנו מדינה שמכפילה את עצמה, (מבחינת מספר תושבים. ק"ב) אין לנו לאן להתרחב, רק להתכנס ולהתחדש. העלאת הצפיפות דורשת גם היערכות של התחבורה הציבורית - קידום מסופי אוטובוסים, קווי מטרו, הכפלת מסילת החוף, תשתיות אנרגיה ומים, עירוב שימושים נכון. המטרה שלנו היא לאפשר ליותר אוכלוסיות להיות קרובים לתעסוקה, חינוך ותרבות".
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא טען כי אין מספיק תכנון במגזר הערבי מכיוון שאין נציגים ערבים ובדואים במינהל וטען כי מדובר במדיניות מכוונת. על כך ענתה זילבר כי : "יש 30 תוכניות שמתקדמות. יש תהליך סטטוטורי – ועדה מקומית, ועדה מחוזית, התנגדויות, עד מתן תוקף. יש 30 בתהליך. בשנת 2021 אושרו בסך הכל בכלך המדינה 9 תוכניות כוללניות, מתוכן 5 בחברה הערבית. מאז 2017 אושרו 21 תוכניות כוללניות במגזר. זו מנה נכבדת של תכנון. בשביל לאשר צריך מנהיגות שתדע לקבל החלטות ופשרות".
מהצד החרדי טען ח"כ יעקב אשר כי אין במינהל התכנון כל התייחסות לציבור שאותו הוא מייצג, אך זילבר טענה מנגד כי : "בשנתיים האחרונות בנינו 14 אלף יחידות דיור לחרדים".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
6.למה אין לאן להתרחב ?? נגב ??רון 02/03/2022 14:02הגב לתגובה זו0 0זה לא חלק ממדינת ישראל?? מוזרסגור
-
5.תכנון זה רק שלב א'דוד 02/03/2022 10:50הגב לתגובה זו0 0זה שתכננו 108 אלף יח"ד זה נחמד, אבל הבעיה היא שמהתכנון עד הביצוע עוברים כ-15 שנה. כחו את רצועת הנופש ברמת השרון לדוגמה, ב-2010 אושרה תמ"מ, ב-2018 (8 שנים) אושה תוכנית של הועדה המחוזית. כעת 2022 ועדיין אין אפשרות לקבל אישור בניה כי התשתיות אינן מוכנות וגם לא ניראות באופק. אז הינה לכם 3500 יח"ד שממתינים למשיח הנדל"ןסגור
-
4.הפוליטיקאית הזו נכשלה דרושה מחליפהמודאג 01/03/2022 15:22הגב לתגובה זו0 0ראויה יותר ומוכשרת יותר. מי שנכשל שייקח אחריות וילך הביתהסגור
-
3.מה עם קרקעות המדינה/והפרטיות בחוף השרון? (ל"ת)אנונימי 01/03/2022 12:54הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.כ 50 אלף דונם קרקעות מדינה ופרטיות במועצת חוף השרוןאנונימי 01/03/2022 12:14הגב לתגובה זו1 0בין רשפון לנתניה רובן לא מיושבים ומתאימים לתכנון עתידי...סגור
- טען עוד
-
1.רשות מקרקעי ישראלאא 28/02/2022 23:27הגב לתגובה זו0 0אל תאמינו לרמי, הם מרמים .לא נוקפים אצבע ומפריעים לכל גופי הממשלהסגור
