שלא יעבדו עליכם: הממשלה אחראית לטיסת מחירי הנדל"ן

מדי מספר שבועות כאשר מתפרסמים נתונים חדשים על העליה במחירי הדיור מתעוררים שרי הממשלה ומתחילים לזרוק הצעות. חלקם אף מגדילים לעשות ומנסים לתרגם את הדיבורים למעשים. אלא שהניסיון מלמד שבכל פעם שהממשלה מתערבת בשוק הדיור, המחירים נוסקים בקצב גדול פי כמה.

יתרה מכך, כל אמירה היסטרית של שרי ממשלה יוצרת חוסר ודאות ומייצרת קלקולים. אסור להסכין למציאות שבה שרים מתערבים זה בעבודתו של זה. בחודשים האחרונים שר האוצר ליברמן הוא אחראי בלעדי לכאוס בענף הנדלן בהתערבותו בתחום וביוזמותיו הסהרוריות.   מס דירה רביעית - חסר תוחלת ומיותר כך למשל ההברקה האחרונה של שר האוצר להעלות את מס הרכישה לבעלי דירה רביעית. מעבר לעובדה שמדובר ביוזמה מיותרת וחסרת תוחלת, התבטאויותיו של שר האוצר בכל הנוגע לשוק הנדל"ן מתדלקות את השוק ועושות נזק.   הזינוק במחירי הדיור - תוצאה של הקקופוניה הממשלתית חשוב להבין שהזינוק במחירי הנדל"ן בשנה האחרונה אינו כוח עליון, אלא תוצאה של הקקופוניה הממשלתית. ריבוי הדוברים בממשלה, העובדה שלכל שר יש 'תכנית' לשוק הנדל"ן יוצרת בלאגן. במקום לתת לשר השיכון להוביל את הנושא, שרי האוצר והפנים מפריעים כאשר כל אחד מהם מושך לכיוון שלו וגורמים בכך לעליות המחירים. שר השיכון עושה עבודה נהדרת ולא יתכן שמפריעים לו לעבוד ושהוא יגלה בעיתון על יוזמות של שרים אחרים שנוגעות לתחום שלו.   במקום להאשים את עצמו, מנסה שר האוצר לטפול את האשם במחירי הדיור על המשקיעים, אלא שממילא המדינה נהנית מהמיסוי של המשקיעים כאשר בעלי דירות רבות משלמים מס הכנסה וחלקם אפילו הופכים להיות עוסקים בנדל"ן בעיני מס הכנסה כך שלא ברור מה התועלת בהעלאת מס הרכישה, שכן זה לא יכניס למדינה כלום.

המדינה היא הגורם העיקרי לעליית מחירי הדיור חשוב להבין שהמדינה היא הגורם לעליות המחירים היום בעיקר בגלל רשימה ארוכה של חסמים. די לציין את אלה: שיטת המכרזים של רמ"י המציעים למרבה במחיר, התערבות הפוליטיקאים בשוק, הפוליטיזציה של הועדות המקומיות, נושא הרישוי ורשימת המטלות הארוכה לקבלת טופס 4, אי הקמת מכוני הבקרה, התעכבות רשויות מהוצאת היתרי בניה, העובדה שהמינהל מוציא למכרז מתחמים שלמים ומונע תחרות בכך שהוא מאפשר ליזמים חזקים לזכות בכל הקרקעות במתחם ועוד.   בסוף חודש ינואר פרסמו במשרד האוצר תזכיר חוק לתיקון חוק מיסוי מקרקעין שמציע הפחתה בשיעור של מס שבח לבעלי קרקעות פרטיים (25% במקום 38.5%) כדי לעודד מכירת קרקעות אשר נרכשו לפני 7 בנובמבר 2001 לצורך בניית דירות מגורים. לכאורה סוכריה משמעותית. התוצאה הישירה של פרסום התזכיר היתה עצירת עסקות בשוק שכן בעלי הקרקע ממתינים לאישור החוק על אף שאינו סביר ולמרות שאין סיכוי שיעבור. בנוסף, התזכיר היתנה את ההטבה בקבלת טופס 4 בתוך 4 שנים אלא שכידוע בישראל, הדברים לא תלויים ביזמים עצמם. הוצאת היתר בניה יכולה לקחת שנתיים. לא פעם מתנה רשות מקומית הוצאת היתר בסלילת כביש אלא שמשרד התחבורה לא מתקצב אותו וכך תכנית נתקעת.   צפי הכנסה לכאורה של כמה עשרות מיליונים בטווח הקצר לא מצדיק את הסירבול ביוזמות החקיקה השונות והמשונות האלה שכן אלה משיגות מטרה הפוכה והפסד של מיליארדים בטווח הארוך והן חסרות אחריות מאחר שהשפעתן על השוק הרסניות!   בטרם מטילים גזרות חדשות על הציבור ולפגוע בצמיחה, תעשה הממשלה סדר בבית. ראשית, יש לרכז את הטיפול בתחום הבינוי והשיכון בידי שר אחד כאשר שאר השרים תפקידם לשרת את המטרה. שנית, שחרור החסמים שצוינו לעיל הוא המפתח להצפת השוק ביחידות דיור ובשליטה על מחירי הדיור.

ישי רוט, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת שובל העוסקת ביזום ובניה של פרויקטים למגורים ולמסחר