אושר: הצפיפות בערים בישראל תגדל משמעותית - איכות החיים דווקא תשתפר?

יותר תושבים על אותו שטח, זו התוכנית של מינהל התיכנון שאושרה היום במועצה הארצית לתכנון ובנייה, במסגרת תיקון לתמ"א 35. השאלה היא האם נכון קודם לדאוג לתחבורה ותשתיות ואז להכפיל את מספר התושבים, או להתחיל עם הכפלת התושבים ואז פשוט לא תהיה למדינה ברירה אלא לדאוג לתשתיות טובות - היא שאלה קשה. על פי כלכלנים הרעיון הוא כזה - ככל שיותר אנשים גרים על שטח יותר מצומצם, או צפוף, הכדאיות והיעילות של תחבורה ציבורית עולה, כמו גם תשתיות אחריות וממילא אנשים יוכלו פחות להשתמש ברכב הפרטי כדי להתנייד ולהגיע ממקום למקום. הדבר יתרום בעקיפין גם לצמצום זיהום האוויר. מה שבמינהל התכנון בעצם מנסים לעשות הוא לאלץ את המדינה - באמצעות ציפוף האוכלוסין - להשקיע בתשתיות ולטייב את התחבורה הציבורית, וזאת מכיוון שכאשר המרכז יהיה צפוף יותר, פשוט לא תהיה ברירה אחרת.   כדאי לציין כי הצפיפות בערים בישראל נמוכה בהשוואה לעולם המערבי: אירופה וארה"ב. כך, בישראל הצפיפות עומדת על 8,565 נפש לקמ"ר בתל אביב, 7,186 בירושלים ו-4,346 בחיפה. זאת בעוד שבאתונה ביוון לדוגמא, הצפיפות כפולה מאשר בירושלים ובתל אביב כאחת, ואילו הצפיפות בפאריס, צרפת, גבוהה פי שלושה ובברצלונה פי ארבעה.   במניהל התכנון מסבירים כי הגדלת הצפיפות דווקא תשפר את איכות החיים העירונית. צפיפות גבוהה יותר מהווה תנאי סף לכניסת שירותים עירוניים מגוונים בתחומי שכונת המגורים. עם השירותים כאמור ניתן למנות ותחבורה ציבורית איכותית, תוך עידוד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים. כך למשל, צפיפות של 30-20 אלף נפש לקמ"ר מהווה הצדקה להקמת מערכות תחבורה מסילתיות, ואילו פחות מכך – לא.   שרת הפנים, איילת שקד אמרה כי "השינוי יוסיף דירות באופן משמעותי במרחב העירוני, תוך התבססות על מערכת תחבורה עתירת נוסעים מיטבית ויעילה" והוסיפה "הנחתי את מינהל התכנון לקדם גם את השינוי המדרש במגזר הכפרי והוא יובא לדיון בהקדם".   מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "השינוי יוביל מהפכה בארגון מחדש של המרחב העירוני, באופן שיביא לשיפור איכות חיי התושבים. המטרה היא שהמרחב העירוני יהיה פעיל לאורך כל שעות היום, תוך נגישות מרבית לתחבורה ציבורית ולשירותים עירוניים".   כאן המקום לציין שבערים רבות ברחבי העולם נקבעו זה מכבר יעדים לשיפור איכות החיים בערים. כך למשל בקופנהגן, בירת דנמרק, נקבע יעד של 75% שימוש בתחבורה ציבורית עד 2025, בדומה למה שנקבע במדריד. בלונדון וסן פרנסיסקו היעד שאפתני יותר – 80% שימוש בתחבורה ציבורית עד 2041 ו-2050 בהתאמה. בישראל, לעומת זאת, היעד צנוע יותר ונקבע כיעד של 40% כבר בשנת 2012, אך עד כה ישראל ממש לא קרובה לשם.