גובה המשכנתא ממשיך לקפוץ: 992 אלף שקל - למרות הירידה בהיקפים

נתוני חודש אפריל הראו על ירידה של 22% בלקיחת משכנתאות חדשות. מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בשינוי מגמה (הריבית בישראל עלתה שוב השבוע בעוד 0.5% כך שאת ההשפעה על המשכנתאות נראה רק בנתוני חודש יוני), אבל מי שחשב שהעובדה שפחות אנשים לוקחים משכנתא תצביע על עצירה בזינוק המטורף בגובה המשכנתא - בינתיים מתבדה. המשכנתא הממוצעת בחודש אפריל עומדת על 992 אלף שקל, זינוק של כמעט 2% אפילו לעומת השיא שנרשם בחודש הקודם (מרץ) של 975 אלף שקל למשכנתא, זינוק של 14.5% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, וזינוק של 42% בתוך 3 שנים בלבד (בחודש אפריל ב-2019 המשכנתא הממוצעת עמדה על 700 אלף שקל). 

נחזור ונזהיר - כאשר הריבית עולה וכאשר האינפלציה עולה המשמעות היא עלייה בהחזרי המשכנתא. אם רק לפני כמה שנים אנשים לקחו משכנתאות של 500-600 אלף שקל, אז היום המשכנתאות עומדות כבר על מיליון שקל. הבעיה היא שכאשר צריך להחזיר יותר כסף לבנק וגם הריבית והאינפלציה עולות - יש כאן מלכוד 22 של הציבור: אין לו באמת דרך לברוח מהסכנה, והוא פשוט ייאלץ לספוג על העלייה ולשלם יותר החזר חודשי - ויותר תשלום כולל של המשכנתא. אנשים שהתשלומים יתחילו להיות גבוהים מדי עבורם יצטרכו לפרוס את המשכנתא על פני יותר שנים - וגם זה ייקר את המשכנתא שלהם. 

בכמה המשכנתא מתייקרת? הרבה מאוד. העלאת הריבית המצטברת של 0.6% בשתי הפעימות שביצע בנק ישראל (הריבית עלתה מ-0.15% ל-0.75%) הקפיצה את ההחזר החודשי ב-830 שקל, כך מעריכים בהתאחדות יועצי המשכנתאות. מכיוון שעל פי הצפי בשוק, הריבית בישראל תגיע תוך שנה ל-2% (נגיד בנק ישראל אמיר ירון מדבר על הגעה ל-1.5% תוך שנה) הרי שההחזר החודשי על המשכנתאות עוד צפוי לעלות בצורה משמעותית. אם הריבית תגיע 'רק' ל-1.5% המשמעות היא בעצם תוספת של 1500 שקל להחזר החודשי של המשכנתא - וזה לא מעט, מה שעשוי לגרום לאנשים לחשוב מחדש על ההרפתקה של לקיחת משכנתאות בהיקפים כה גדולים. מה האלטרנטיבה? לוותר על רכישת דירה ולגור בשכירות.

בארבעת החודשים הראשונים של השנה הציבור לקח משכנתאות ב-45 מיליארד שקל - זינוק של 50% ביחס ל-30.65 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שהייתה בעצמה שיא כל הזמנים (בשנת 2021 כולה נטל הציבור 116 מיליארד שקל). היקף המשכנתאות הכולל של הציבור ממשיך להתקרב לחצי טריליון שקל ועומד על 491.3 מיליארד שקל. מספר המשכנתאות הפתוחות עומד על 983.3 אלף, עליה של 6.6 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם, ועליה של 18% בשנה, לעומת 416 מיליארד לפני שנה.

• הרפורמה בפקדונות: חברות האשראי יצליחו להעמיד תחרות אמיתית לבנקים?
• ההטבות של מזרחי טפחות - הקלות סמליות במסווה של מהלך צרכני

עוד בנתונים: המינוף של הציבור ממשיך לגדול היקף המשכנתאות שהציבור לוקח במינוף גבוה (LTV) ממחיר הדירה הולך ועולה. כך, היקף המשכנתאות שנלקחות מעל 60% כבר עומדות על קרוב ל-46% מכלל המשכנתאות, כאשר לפני שנתיים-שלוש היה מדובר על 35%, כלומר זינוק של 11 נקודות אחוז ו-30% בתוך 3 שנים.

מנגד, היקף המשכנתאות שנלקחות במינוף סביר (45-60% ממחיר הדירה) יורד ל-32% לעומת 35% לפני שנתיים-שלוש, והמשכנתאות במינוף נמוך יחסית (30-45%) יורד ל-16.5% בלבד לעומת 22% ויותר לפני 3 שנים. כלומר: הציבור נאלץ לקחת משכנתאות מסוכנות יותר מבחינתו, וזאת במקביל לעלייה באינפלציה ובריבית. מה יהיה הסוף?

החלק של המשכנתא מתוך כלל ההכנסה של המשפחה - ממשיך לטפס, וזה מסכן את החוסן של המשפחה תראו את הגרף הזה: אם בשנת 2011 כ-23% מהמשכנתאות היו בהחזר גבוה (כלומר 30-40% מההכנסה של המשפחה, כלומר עד 40% מתוך כל הכסף שהכניסה המשפחה בחודש הלך על תשלום משכנתא, זה עלה והתייצב על 30-35%, אלא שבתקופה האחרונה המספרים ממשיכים לזנק וכעת מדובר כבר על 40% מהציבור שלוקחים משכנתא בהיקף גבוה מההכנסה שלהם.

• שוק הנדל"ן משתנה: בלי סבסוד, בלי מבצעי מימון – ועם פחות הייטקיסטים; מה יקרה למחייר הדירות?
• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"